תבנית:הידעת חודש

במהלך מלחמת העולם השנייה נקטה אירלנד עמדה נייטרלית. אהדתה אמנם הייתה נתונה לבעלות הברית, ולדוגמה, העיתוי המדויק של הפלישה לנורמנדי נקבע על פי נתונים מטאורולוגיים שסופקו מתחנות שהוצבו באי או טייסים של בעלות הברית שמטוסיהם נפלו באירלנד הורשו "להימלט" לאירלנד הצפונית. אך זכור לרעה ביקור התנחומים שערך ראש ממשלת אירלנד, אמון דה ואלירה, אצל השגריר הגרמני בדבלין ומכתב התנחומים שכתב לעם הגרמני עם מותו של אדולף היטלר.

במשך שנים רבות נהג ראש ממשלת בריטניה, ויליאם יוארט גלאדסטון, להסתובב בלילות ברחובות לונדון ולשכנע פרוצות לחדול מעיסוקן. גלאדסטון רשם יומן מפורט ובו שמות הפרוצות שפגש.

בספר מלכים ב' מסופר על יהוא בן יהושפט בן נמשי שביצע הפיכה והרג את יורם מלך ישראל, אחזיה מלך יהודה ואת איזבל הצידונית, אמו של יורם. יהוא שתפס את השלטון בישראל, והכרית את פולחן הבעל, היה מוכר בנהיגתו הפרועה במרכבה, ועליו נאמר: "כי בשגעון ינהג" (מלכים ב', פרק ט', פסוק כ'). בעקבות הסיפור התנכ"י, נוצרה באנגלית המילה Jehu (מבוטא: ג'יהיוּ) שמשמעותה המקורית נהג מהיר, ומאוחר יותר פשוט נהג.

מלך צרפת לואי ה-16 לא קיים יחסי מין עם אשתו מארי אנטואנט במשך שבע שנות נישואיהם הראשונות. לפי תאוריה אחת הוא לא נמשך כלל לאשתו ולפי תאוריה אחרת הוא סבל מאין אונות, שלא נבעה מקושי נפשי אלא מפגם גופני קטן, פימוזיס, עורלה הדוקה, שאין אפשרות להפשילה לאחור בעת זקפה. כיום, מתוקן פגם כזה בניתוח פשוט.

המילה חשמל מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך וכולן בספר יחזקאל בהקשר להתגלותו של האלוהים ומלאכיו, עם מראה של אש ואור. בתרגום השבעים תרגמו את המילה "חשמל" למילה היוונית "אלקטרון" (מילולית: ענבר). למחדשי השפה העברית לא נותר אלא לעברת חזרה electricity ל-חשמל.

פרעות אנטישמיות שערך ב-1847 המון מוסת ביוון ברכושו של יהודי, אזרח בריטניה, בשם דוד פסיפיקו, הביאו למצור ימי של ממשלת בריטניה על יוון שנמשך שנתיים, וכמעט והביא למלחמה בין בריטניה, יוון, רוסיה וצרפת. המצור נפסק רק לאחר שממשלת יוון שילמה לפסיפיקו פיצויים על רכושו.

אימפריות העולם החדש לא נכבשו בידי קומץ קונקיסטדורים אירופאיים רק בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל, שימוש בסוסים, ובשל המחלות שנשאו עמם, כפי שנוטים לחשוב, אלא גם בזכות העזרה שהגישו להם עמים מקומיים וילידי אפריקה שהגיעו עמם. להרנאן קורטס, כובשן של טנוצ'טיטלאן והאימפריה האצטקית, חברו עמים ילידים רבים שכרעו תחת נטל האצטקים, כגון בני העיר טלאשקאלה. פרנסיסקו פיסרו, כובשן של קוסקו ואימפריית האינקה, נקלע למלחמת אזרחים והיטיב לנצל את הקרע הפנימי. לשניהם גם יחד נלוו אפריקנים, חופשיים ומשועבדים כאחד, שלקחו חלק פעיל בתהליך הכיבוש כשאר הקונקיסטדורים.

אפקט קוריוליס, הקובע שגופים סוטים מתנועה בקו ישר במערכת ייחוס מסתובבת, הוא הגורם לצורה הספירלית של תנועת האוויר ליד שקע ברומטרי בכלל, ובסופה טרופית בפרט. בכל הנוגע לאוויר, האפקט גורם לכך שמצפון לקו המשווה של כדור הארץ גושי אוויר גדולים ינועו נגד כיוון השעון סביב השקע, בעוד שמדרום לו הם ינועו עם כיוון השעון. אולם, בניגוד לאמונה הרווחת, השפעת האפקט על כיוון ירידת המים בכיור היא שולית, וזו מושפעת מגורמים רבים ובראשם צורת הכיור.

בדומה לביטוי הרווח נח בשבע שגיאות, המהווה משל לשגיאת כתיב גסה, קיימת בדיחה רוסית הנוגעת לכישורי האיות הגרועים של יקטרינה הגדולה. יקטרינה הייתה לצארית של רוסיה ב-1762, ובשל מוצאה הגרמני-פרוסי כנראה לא שלטה היטב בשפה הרוסית. הבדיחה מספרת שאת המילה הרוסית בת שתי האותיות щи (שצ'י, מרק עממי רוסי), שנכתבת בגרמנית Schtschi, היא כותבת ברוסית בשמונה אותיות, כפי שהורגלה בגרמנית, אף על פי שהמילה קלה לכתיבה.

כאשר שימש יצחק שמיר כמפקד הלח"י, כונה בכינוי המחתרתי "מיכאל", שבו בחר על שמו של מנהיג המחתרת האירית, מייקל קולינס.

ההדרים הם סוג של עצים ירוקי עד, ובו עשרות מיני עצים. טעם פירותיהם נע בין מתוק לחמוץ, והם מכילים מיץ רב. במקור היו בהדרים חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, ליים קיי, מנדרינה ו-Citrus halimii שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו באופן מלאכותי על ידי הרכבה או הכלאה של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.

צ'ארלס, נסיך ויילס, משמש כיורש העצר של בריטניה, והראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי, מאז מות סבו המלך ג'ורג' השישי ועלייתה של אמו, המלכה אליזבת השנייה, לכס המלוכה ב-1952. אִם אמו תאריך ימים כאמהּ, המלכה האם שנפטרה בגיל 101, הוא ישבור שני שיאים מלכותיים: יורש העצר שכיהן הזמן הרב ביותר בהיסטוריה הבריטית (יעבור את אדוארד השביעי ב-21 באפריל 2011) והמלך הבריטי שעלה לכס המלכות בגיל המבוגר ביותר (יעבור את ויליאם הרביעי ב-18 בספטמבר 2013).

ב-13 בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, חברי ניל"י, מארץ ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. על אף שהיו מחופשים לבדואים, הם התגלו באזור רפיח ופיינברג נהרג בחילופי יריות עם בדואים מקומיים וחיילים עות'מאנים. עצמותיו של פיינברג נמצאו כעבור 50 שנה בזכות עץ דקל שצמח על קברו. מקור העץ, כנראה, בפרי תמר שהיה בכליו של פיינברג.

בהסכם הגירושים של אלברט איינשטיין ממילבה מאריץ', שנחתם ב-1919, נכתב שאם יזכה אלברט בפרס נובל לפיזיקה יעבור הכסף למילבה. כעבור שנתיים דנה ועדת הפרס במועמדותו של איינשטיין, אך החליטה שעבודתו תאורטית מדי, והפרס לא חולק באותה שנה. בשנה הבאה גבר הלחץ הציבורי והתקשורתי, והוועדה נאותה להעניק לו את הפרס רטרואקטיבית, לשנת 1921, אך בנימוקיה צוינה רק עבודתו על האפקט הפוטואלקטרי, ולא על פיתוח תורת היחסות, עבודתו העיקרית, שאותה חברי הוועדה לא הבינו. בעת ההכרזה היה איינשטיין בדרכו לביקור ביפן והוא כלל לא טרח להגיע לטקס בסטוקהולם. כשהועבר לו הפרס, בסך 32,000 דולר, הוא הפקיד רק חלק מהסכום בחשבון הבנק של מילבה, ואילו שאר הכסף שהושקע בארצות הברית איבד את מרבית ערכו בתקופת השפל הגדול.

נשיא ארצות הברית ראת'רפורד בירצ'רד הייז נערץ על אזרחי פרגוואי, שכן פסק לטובתם בשנת 1878 כאשר שימש כבורר בסכסוך טריטוריאלי בין פרגוואי לארגנטינה לאחר סיומה של מלחמת הברית המשולשת. בעוד שבמולדתו נחשב הייז לנשיא כושל וזניח, תושבי פרגוואי מכבדים את זכרו, וקראו על שמו את אחד ממחוזות ארצם.

אירוע יוצא דופן הוא שהביא את הרב והפוסק יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין) לעזוב את משרת הרבנות בבריסק ולעלות לארץ ישראל. אישה צעירה בבריסק תבעה גט מבעלה, והלה הסכים בתנאי שתשלם לו סכום כסף גדול כ"פיצוי" ותפקיד את הסכום אצל המהרי"ל. הגט ניתן, אך אשת הרב, שזעמה על הסחיטה, החזירה לאישה את הכסף. הבעל הגרוש תבע את המהרי"ל אצל השלטונות, והוא נאסר באשמת מעילה. מה שהציל אותו משליחה לעבודת פרך בסיביר היה שוחד גדול לסוהרים, שבזכותו ברח עם אשתו מרוסיה והשתקע בירושלים. שם הוא הפך למנהיג עדת הפרושים והנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים.

גופתו של האפיפיור פורמוסוס, שנפטר ב-897, הוצאה מקברה תשעה חודשים לאחר מותו, על-מנת להעמידו למשפט בעוון הפרה של חוק הכנסייה הרומנו-קתולית, על ששימש כבישוף של אפיפיורות רומא וגם כבישוף של מחוז אחר. פורמוסוס נשפט על ידי הכנסייה בראשות האפיפיור סטפן השישי ונמצא אשם. כעונש כרתו שלוש מאצבעותיו והשליכוהו אל נהר הטיבר. הגופה נמצאה מאוחר יותר על ידי נזיר וקבורה כיום בבזיליקת פטרוס הקדוש.

עץ הדודו הוא עץ הקרוי על שם העוף הנכחד דודו אפור, ובעצמו עמד להיעלם מן העולם. כשנתגלה במאוריציוס ב-1973 נותרו רק 13 פרטים ממנו וכולם בגיל שמעל 300 שנה, מהתקופה שבה הדודו האפור חי. התברר שעוף הדודו ניזון מזרעי העץ ואלה יכלו לנבוט רק לאחר שנשחקו במערכת העיכול שלו. בהיעדר הדודו על האי, לא יכול היה לצמוח דור חדש של עצים, ועץ הדודו כמעט שנכחד. לאחר שהתברר שגם תרנגולי הודו שוחקים את הזרעים בעכלם אותם, אפשר היה להציל את העץ מכליה.

זרעי עץ החרוב נחשבו שקולים אחד לשני, ובעלי משקל זהה, דבר שהפך אותם כבר בתקופת התלמוד למידת משקל זעירה, הקרויה גֵרָה. בתקופה מאוחרת יותר שימשו הזרעים למדידת משקלן של אבנים יקרות, והמקור של יחידת המשקל קרט, שערכה 200 מיליגרם הוא בשמו של עץ החרוב ביוונית - קֵרַטוֹניה. כיום ידוע שמשקל זרעי החרוב איננו אחיד, ובדיקה במאזניים מדויקים העלתה שהוא נע בטווח של 0.1 עד 0.4 גרם.

רבים מהכהנים, אשר מיוחסים לזרע אהרן הכהן, השתמשו בשמות משפחה דומים כמו "כהן" או "כהנא". אך גם אלו ששינו את שם משפחתם ניסו לשמר זכר לכהונתם. כך שם המשפחה "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של מזרע אהרן הכהן, ושם המשפחה כ"ץ הוא ראשי תיבות כהן צדק. יש הטוענים כי בני משפחת "אזולא"י" ממרוקו שינו את שמם מהשם "כהן" לראשי תיבות של הפסוק "אשה זונה וחללה לא יקחו" שמתייחס לדיני איסורי נישואים לכהן, אך הרב חיים יוסף דוד אזולאי יצא כנגד טענה זו, בנימוק שהוא עצמו אינו כהן.

בתחילת המאה ה-20 תורות גזע למיניהן היו מקובלות מאוד בקהילה המדעית וגרמו לאנטישמיות רבה. לעתים רחוקות קרה שיהודים, אותם מחשיבה תורת הגזע כנחותים, השתכנעו בנכונות התורה. הבולט ביותר ביניהם היה אוטו ויינינגר, שחיבורו לשם קבלת תואר דוקטור כלל תיאור היהדות כנחותה. ויינינגר קבע בספרו "מין ואופי" כי לאישה אין "אני" ואין לה אופי ורצון. בגבר, לעומת זאת, קיים הניצוץ האלוהי, הוא הנפש ובאשה ניצוץ זה חסר. ויינינגר השווה את היהדות עם הנשיות, וטען כי היהודים נחותים לאורך כל ההיסטוריה לא בגלל החברה שסביבם, אלא משום שהם רצו בכך, כמו הנשים. בסופו של דבר התאבד ויינינגר בירייה כשנתיים לאחר חיבור הספר.

החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית - שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.

בשנת 1649 קיבל הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי רנה דקארט את הזמנתה של המלכה כריסטינה ונסע לשבדיה. עקב הקור העז ששרר שם ודרישתה של המלכה ללמדה בשעות בוקר מוקדמות מאוד, נפטר דקארט בסטוקהולם מדלקת ריאות כשנה לאחר הגעתו, בגיל 54 בלבד.

האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים.

בשנת 1982 פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם שענישה גופנית של תלמידים בניגוד לרצון הוריהם, שהייתה נהוגה בבתי הספר בבריטניה, היא הפרה של אמנת זכויות האדם ועלולה לחנך את הילד בצורה מנוגדת לרצונם ואמונתם של הוריו.

כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית, שנוצרה לפי ההערכות לפני כ-70 שנה.

הזמר הבריטי סטינג זכה בפרס הגראמי על הקטע הכליי "מאחורי הקאמל שלי" בתור חבר בלהקת פוליס, על אף שלא ניגן בהקלטה, שנא את הקטע, וקבר את הקלטת בחצר.

אזהרת מירנדה הנפתחת במילים: "יש לך זכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמר עלול לשמש ואף ישמש נגדך בבית המשפט", מושמעת לכל חשוד בארצות הברית לפני שהוא נשאל אודות ביצוע מעשה פשע. השוטרים שעצרו את ארנסטו מירנדה בשנת 1963 בחשד לחטיפה, שוד ואונס, לא הקריאו לו את זכויותיו, והוא הורשע בבית המשפט על סמך הודאתו. החובה להקריא את אזהרת מירנדה לחשודים, שהתקבלה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין מירנדה נגד אריזונה, לא עזרה למירנדה עצמו שהורשע במשפט חוזר על סמך ראיות אחרות. לאחר שחרורו, עסק מירנדה במכירת כרטיסים עם חתימתו שעליהם מודפסת "אזהרת מירנדה". מירנדה מת כתוצאה מדקירת סכין בשנת 1976. החשוד במעשה בחר להשתמש בזכות השתיקה לאחר שהוקראה לו אזהרת מירנדה. הוא שוחרר ונמלט למקסיקו.

סידני פואטייה היה השחקן האפרו-אמריקני הראשון שזכה בפרס האוסקר, כאשר קיבל את הפרס ב-1963 על משחקו בתפקיד הראשי בסרט "חמש נזירות וגבר אחד". 39 שנים מאוחר יותר, ב-2002, קיבל פואטייה אוסקר נוסף, הפעם על מפעל חיים, והיה זה בטקס בו זכה השחקן האפרו-אמריקני השני בפרס, דנזל וושינגטון, וכן האישה האפרו-אמריקנית הראשונה, האלי ברי.

פיירפוקס הוא לא רק דפדפן אינטרנט, אלא גם סוג של דוב פנדה הנפוץ בסצ'ואן, צפון בורמה ונפאל והידוע בשם פנדה אדום.

יצרן המכוניות וולטר קרייזלר שמימן את בניית בניין קרייזלר שגובהו 319 מטר בניו יורק, התכוון שגורד שחקים זה יישאר הגבוה בעולם זמן רב. כאשר שנה לאחר חנוכת הבניין, הסתיימה בניית בניין אמפייר סטייט שגובהו 381 מטר, סירב קרייזלר הכועס והמאוכזב לשלם לארכיטקט שתכנן את הבניין.