מדע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדע הוא שיטה לאיסוף ידע אודות העולם באמצעות תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים, ודרכי מחקר שנועדו לפתח ידע זה. השיטה המדעית כוללת עקרונות ותהליכים המשמשים לאיסוף ידע מדעי, ומכונה גם מחקר. אדם העוסק במדע נקרא מדען.
יש המצמצים את משמעותו של המושג "מדע" למדעי הטבע בלבד, המתבססים על תצפית וניסוי. יש הכוללים במושג גם פעילויות מתחום מדעי החברה המתבססות על תצפית וניסוי. מתמטיקה נחשבת לאבן יסוד של המדע, אף שהיא פרי רוחו של האדם ואינה מבוססת כלל על תצפית וניסוי. במשמעות הרחבה כולל המושג "מדע" כל פעילות חקר אנושית, כולל זו הנכללת במדעי הרוח.
תוכן עניינים |
[עריכה] השיטה המדעית
-
ערך מורחב – השיטה המדעית
המדע התפתח בתרבויות שונות באופנים שונים, ומקורותיו מצויים בתקופות קדומות ביותר. ידוע כי נעשה שימוש בחקירה מדעית בתרבויות עתיקות כגון הסינית, ההודית וכו'. אולם עיקר ההתפתחות המדעית נעשתה בהמצאת מושג ההגדרה והמצאת התצפית המדעית ביוון העתיקה ובהגדרת הניסוי המדעי באירופה של תקופת הרנסאנס.
תחומי המדע השונים קשורים לרוב בענפים של מתמטיקה וסטטיסטיקה, ובין הנחות היסוד שלהם משלבים רעיונות מתחום הפילוסופיה. יש שוני מובהק בין המתמטיקה והפילוסופיה ובין המדע, בעיקר בהישענות המדע על ניסוי ותצפית, בעוד שהמתמטיקה והפילוסופיה הם יצירו רוחו של האדם.
מרכיב חשוב בשיטה המדעית בימינו הוא ביקורת עמיתים.
מדענות היא גישה פילוסופית, הרואה במדע את המקור האמיתי היחיד לכל הידע האנושי, ורואה כל ידע מסוג שונה כבלתי-תקף עבור האדם.
[עריכה] תאוריה מדעית
תאוריה מדעית היא גוף ידע בו עוסקת קהילה חוקרת והוא מכיל הגדרות אחידות, טענות על הקשרים בין המושגים המוגדרים בו ודרכי הוכחה או הפרכה לטענות אלה. דרכי ההוכחה וההפרכה הן מתחום הניסוי התצפית וההישענות על תאוריות מתחום מדעי הנחשב בסיסי יותר. ההבדל בין הרבה מדעים הוא בדרכי עריכת ניסוי ותצפית הקבילים באותו מדע. למשל, באפידמיולוגיה יש תצפיות הנעשות על ידי ראיון עם אנשים שחלו (בניגוד לרבים ממדעי הטבע) ובביהביוריזם ראיון אינו תצפית מקובלת (בניגוד לרבים ממדעי החברה).
הטענות על הקשרים בין המושגים המוגדרים נחלקות לשלושה סוגים: טענות שכבר הוכחו, טענות שיהיה אפשר להוכיח או להפריך בעתיד וטענות בסיסיות שאותן אי אפשר להפריך או לאשש, בדומה לאקסיומות במתמטיקה. טענות שכבר הופרכו אינן חלק מהתאוריה המדעית.
דרישה נוספת מתאוריה מדעית היא שלא תסתור תאוריות מדעיות מקובלות אחרות, במיוחד לא כאלה הנחשבות לעוסקות במושגים "בסיסיים" יותר מאלה של התאוריה עצמה. למשל, מצב בו תאוריה בביולוגיה סותרת תאוריות אחרות בביולוגיה הוא מצב מאוד לא רצוי, שעל פי רוב הוא זמני (כמו הוויכוח בין חסידי מערכת החיסון התאית והנוגדנית שהסתבר שאין סתירה בין דבריהם). מצב בו תאוריה בביולוגיה סותרת תאוריה בכימיה הנתפסת כמדע "בסיסי" יותר הוא מצב לא נסבל.
הפיזיקה נחשבת למדע ה"בסיסי" והמדויק ביותר, והיא משמשת דוגמה לשיטה מדעית עבור שאר המדענים. תאוריה מדעית תשאף על פי רוב להכיל ניסויים בעלי מדידות העומדות בדרישות המחמירות של הפיזיקה ואחידות הגדרות עם הפיזיקאים. עמידה בדרישות אלה אינה פשוטה ומרבית המדעים מתקדמים בהדרגה לעבר דיוק ואחידות. ישנם מדעים, כמו הכימיה, שיש להם אקדמית לשון משלהם שדואגת לאחידות ההגדרות.
[עריכה] מדע לעומת גופי ידע אחרים
המדע שונה מידע אחר, בכך שהוא ידע המתגבש ומצטבר תוך כדי תהליך מתמשך של ביקורת והוספה. לפיכך, המדע הוא תהליך מתחדש ומתפתח תדיר, ועל כל דור של מדענים, לאשר את הידע הנצבר עד אליהם. מסיבה זו, ידע שאין מטילים בו ספק ושאינו מתחדש עלול לאבד את תוקפו המדעי, ואף להפוך לאמונה טפלה. דוגמה טובה לכך היא האסטרולוגיה, אשר החלה כענף מדעי: רישום מסלולי הכוכבים, המשויך כיום לאסטרונומיה, ואשר הפכה עם השנים לפסאודו-מדע. בשאלות ההיקף והתכולה של המדע והגדרת השיטה המדעית עוסקת הפילוסופיה של המדע.
למדע יש מוניטין של שיטה אמינה ומסודרת להשגת תובנות אמיתיות על העולם. ההתפתחות הטכנולוגית של מאות השנים האחרונות, הנובעת כולה מן ההתקדמות המדעית, מחזקת עוד יותר את מעמדו הייחודי בחברה. ההכרה ביתרונותיה של השיטה המדעית חזקה כל-כך, עד שאפילו שיטות כמו-דתיות רחוקות ממנה, כמו הסיינטולוגיה או "המדע הוֵדי", מכתירות את עצמן בשם "מדע".
[עריכה] ערך המדע
ניתן להתייחס בשני מובנים לערך המדע - ערכו התכליתי ,כלומר התועלת שבמדע; וערכו המהותי, כלומר תיאור היחס הכללי בין המדע לאדם.
[עריכה] ערך תכליתי
המדע נפוץ ביותר משתי סיבות אפשריות עיקריות: הסקרנות הטבעית של האדם, למצוא את החוקיות בטבע, והתועלת שעשוי להביא המדע.
מכיוון שהמדע מסוגל לנבא את המציאות, יש בו ערך רב עבור היכולת של האדם לשפר את יכולות התגובה שלו למציאות הנתונה. בהתאם לכך, המדע הינו כוח פוטנציאלי, אותו יכול האדם להפעיל על מנת לקדם את מטרותיו.
לדוגמה: תחום הרפואה מתבסס לרוב על מחקר מדעי. המדע מצליח למצוא את הדרך היעילה ביותר (בהתאם למגבלותיו) על מנת לצמצם את מחלותיו ופגיעותו של האדם, ובכך מאפשר לרפואה למלא את מטרתה בצורה יעילה יותר. (לצד החקירה המדעית מבוססת הרפואה בעיקר על ניסוי וטעייה).
ערך המדע, אשר נגזר מהסקרנות האנושית, בא לידי ביטוי בהנאה אינטלקטואלית אותה מפיק האדם המתעניין במדע, הן במחקר עצמו והן בלמידת תוצאות מחקר קודם.
תהליך נוסף אשר יוצר את ערכו של המדע, אשר נגזר מהמבנה של המחקר המדעי בפועל ולא מתכונותיו הטהורות, הוא אפשרות קיומה של מערכת המשרתת את החקר המדעי ואת השימוש בו בחברה. תהליך זה, בו נוצרות אקדמיות, מכוני מחקר וייעוץ, תקשורת המפרסמת מדע ועוד, מביא לשימוש במדע על-מנת לקדם אינטרסים של גורמים מסוימים בחברה.
[עריכה] ערך מהותי
מלבד ערכו התכליתי של המדע, כמשרת מטרה מוגדרת, המדע הינו חלק בלתי נפרד מיכולת החשיבה ועיצוב החברה האנושיות.
מכיוון שהמדע מסוגל לתאר מציאות, הוא משפיע בהכרח על תפיסת האדם מציאות זו. תוצאות החקר המדעי ועצם קיומו, גם אם תהליך זה לרוב אינו מכוון, מובילים לשינוי תפיסתי-פילוסופי ניכר.
לדוגמה: קיומה של הסוציולוגיה, כענף מדעי החוקר את התנהגות האדם, הביא במקרים רבים לקיום תפיסה תכליתית של האדם, כיצור שמטרתו שרידה וצבירת כוח בלבד. מסקנות אלו נבעו מעצם החקירה המדעית (המניחה כי קיימת סיבתיות שאינה נתונה לבחירה חופשית של האדם), וכן מהכיוון המסוים שאליו הובילו תוצאות המחקר הסוציולוגי.
דוגמה אחרת הינה תיאורם הפיזי של גרמי השמיים. כאשר נתגלה באופן מדעי כי כדור הארץ אינו שונה משאר כוכבי הלכת בתיאור תנועתו, נשמט בסיס מוצק להנחה הפילוסופית בדבר מרכזיותה של האנושות ביחס ליקום.
כמו כן, עצם קיומו של המחקר המדעי ותכונותיו, משפיע ביותר על אופן החשיבה האנושי. עקרונות המדע מאומצים על ידי החשיבה האנושית, והופכים להיות הכללים המגדירים את תפיסתו.
האמונה באמת שאינה נגזרת מההכרה האנושית ואופייה סיבתי עשויה ליצור דפוס חשיבה תואם אשר אינו מקבל את רעיון הבחירה החופשית. כך עשוי להיות מועמד עיקרון התועלתיות מעל עקרונות אחרים, המבוססים על הכרה המבצעת בחירה ערכית.
אפשרות השפעה נוספת הינה הפיכת המוסדות החברתיים למוחלטים בעיני הפרט. מוסדות כגון שימוש בכסף כאמצעי כלכלי או קיבוע של מעמד שליט, עשויים לקבל אישור חברתי כחלק מן האמת הבלתי ניתנת לערעור ולהשפעת בחירה ערכית.
כמו כן, החלוקה של המדע לתחומים משפיעה ביותר על עיצוב התודעה, על ידי יצירת חלוקה תפיסתית תואמת. לדוגמה, הפרדת תחום הפסיכולוגיה (חקר הנפש) מתחום הכלכלה, עשויה ליצור תפיסה אשר אינה מחשיבה את השפעתם ההדדית של המבנה הנפשי והשיטה הכלכלית.
[עריכה] גבולות המדע
בשנת 1842 ניסה הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט לסמן את אזורי הידע אשר לנצח יישארו מעבר להשגתו של המאמץ המדעי. הוא חשב, למשל, שלעולם לא נוכל לוודא תכונות מסוימות של הכוכבים: "אנחנו רואים איך נוכל למצוא את צורותיהם, את מרחקיהם, את גודלם ואת תנועותיהם, אבל לעולם לא נוכל לדעת את המבנה הכימי או המינרלי שלהם". טעותו של קונט הוכחה שנתיים בלבד אחרי מותו, כשהמדענים החלו לגלות איזה סוגי אטומים קיימים בכוכב הקרוב אלינו ביותר, השמש. המדענים פיתחו תחום חדש בכימיה: ספקטרוסקופיה שעזר לזהות עשרות מולקולות אורגניות בחלל הבין-כוכבי. התחום החדש הוביל לפיתוח נסיינות מעבדתית והדמיות מחשב כדי לאשר את המידע התצפיתי. טעותו של קונט מדגימה את הדינמיות של המדע – זהו תחום המתפתח ללא הרף, ובכל זמן מתגלות תגליות שונות, חלקן חשובות יותר וחלקן חשובות פחות.
לאחר שאלברט מייכלסון הוכיח בניסוי שהאֶתֶר אינו קיים, הוא נשא נאום באוניברסיטת שיקגו בשנת 1894 בו הכריז "כל העובדות וחוקי היסוד החשובים ביותר של הפיזיקה כבר התגלו, ועכשיו הם מבוססים כל כך שהאפשרות שהם יוחלפו אי-פעם כתוצאה מתגליות חדשות רחוקה ביותר…את התגליות העתידיות שלנו צריך לחפש במקום השישי אחרי הנקודה העשרונית". אמירתו זו הופרכה עד מהרה ומייכלסון עצמו זכה לראות בקריסה של הכרזתו הנועזת. בתוך עשורים מעטים באה ההתפתחות של הפיזיקה הקוונטית והגרעינית שזעזעה את יסודות המדע.
האסטרונום אדווין האבל גילה שהגלקסיות מתרחקות זו מזו, הודות למדידות שביצע והסתמכו על הסחה לאדום. תגלית זו, וכן תגלית קרינת הרקע הקוסמית, הובילו ואיששו את תאוריית המפץ הגדול על כך שהיקום מתפשט. מספר שנים לאחר שאלברט איינשטיין פרסם את תורת הכבידה שלו הוא טען שהיקום נצחי ושגודלו נשאר קבוע – התברר שגם אחד מגדולי המדענים והגאונים בדורנו טעה. טעויותיהם של שני האלברטים מדגישה את טעותו של קונט – המדע הוא תחום המתפתח ללא הרף, ותאוריה או חוק שתקף בימינו אולי לא יהיה כזה בעוד מספר שנים.
[עריכה] מדע מודרני
בעולם המודרני למדע משקל רב בחברה, והוא נחשב למפותח ביותר.
תחומי המדע המודרני:
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליה ליבוביץ, "מידת 'מדעיוּתו' של מדע", אקדמיה, סתיו תשס"ח.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מדע |
 ציטוטים בוויקיציטוט: מדע |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדע |
סטטוטורי:
- משרד המדע - אתר ממשלתי רשמי
חדשות:
- הידען - חדשות מדע
