שפה טבעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שפה טבעית היא שפה שיש לה דוברים ילידים. שפות טבעיות נבדלות מ"שפות מלאכותיות" כגון שפות מחשב, שפות לוגיות, תמרורים וכדומה, במספר מאפיינים, שיפורטו להלן. בעולם קיימות כ-6000 שפות טבעיות, בהן שפות המונות מאות מיליוני דוברים, ושפות המונות כמה מאות או עשרות דוברים בלבד.

תוכן עניינים 1 מאפייני השפות הטבעיות 1.1 אופן הפקה 1.2 ההבדל בין שפה טבעית לתקשורת בין בעלי חיים 2 היווצרות השפות הטבעיות 2.1 שפות ותיקות 2.2 היווצרות שפות חדשות: שפות סימנים ושפות קריאוליות 2.3 היכחדות של שפות 3 מיון השפות 3.1 משפחת שפות 4 רכישת שפה טבעית 5 שפות מתוכננות והתפתחותן לשפות טבעיות 6 השפות הנפוצות ביותר 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] מאפייני השפות הטבעיות

[עריכה] אופן הפקה

רובן המכריע של השפות הטבעיות משתמשות בצלילים המופקים בחלל הפה, הגרון והאף להעברת המסרים. שפות טבעיות המשתמשות למטרה זו בתנועת ידיים ובמחוות גוף נוצרו רק בקרב אוכלוסיות של אנשים כבדי שמיעה או אילמים. שפות מסוג זה מכונות שפות סימנים. יש חוקרים הסבורים ששפות סימנים היו נפוצות לפני שאיברי הדיבור האנושיים קיבלו את צורתם הנוכחית, אולם אין לכך ראיות חד-משמעיות.

[עריכה] ההבדל בין שפה טבעית לתקשורת בין בעלי חיים

שפה טבעית נחשבת לתופעה אנושית. עד היום, לא ידועים בעלי חיים המשתמשים בשפות טבעיות. לבעלי חיים צורות מגוונות של תקשורת אולם הן נבדלות משפות טבעיות (אנושיות) בכמה עקרונות בסיסיים. אחד העקרונות האלה הוא היכולת להשתמש בסימן אחד שכל תפקידו להצביע על סימן אחר. לדוגמה, במשפט: "דני אמר שהוא רוצה לאכול", המילה "הוא" מצביעה על המילה "דני" שמצביעה על ישות בעולם. המילה "הוא" כשלעצמה היא רק סימן שאינו מצביע כלל על ישות כלשהי בעולם, כאשר המילה "הוא" נכתבת במשפט היא מצביעה על מילה אחרת במשפט ומקבלת את משמעותה. חוקרים הצליחו במידת-מה ללמד שימפנזים ובונובו להשתמש בשפת סימנים או בחיקויים של שפות טבעיות שהושפעו מהאפשרות המוגבלת של שימפנזים ובונובו להפיק קולות, אולם שליטתם בשפה לא הייתה מלאה (ראו: ניסויים בלשניים בקופי אדם). כמו כן לא נצפה שימוש בשפה טבעית כלשהי בקרב קופי אדם בטבע.

אפשר לסכם את תכונותיהן של השפות הטבעיות באופן הבא:

1. שרירותיות - הקשר בין הסימן למסומן הוא מוסכם אבל שרירותי. דוגמה לכך היא האופן שבו שפות אנושיות שונות משתמשות ברצף צלילים שונה להצבעה על אותו אובייקט. שרירותיות יכולה להתקיים גם באמצעי תקשורת טבעיים אחרים.
2. השפות הטבעיות כפופות לכללי תחביר רקורסיביים, כלומר כל משפט יכול לשמש בסיס ליצירת משפט חדש. תכונה זו מאפשרת יצירתיות, כלומר יצירה מתמדת של משפטים חדשים ובכל זאת בעלי משמעות ברורה. תכונה זו נחשבת ייחודית לשפות אנושיות.
3. התחביר בשפות הטבעיות מאפשר קיום סימנים שאין להם משמעות משל עצמם, אלא הם מקבלים את משמעותם מתוך ההקשר (למשל מילים כגון: "כאן", "עכשיו" וכדומה), או מתוך הצבעה על סימן אחר (למשל: "האיש ביקש שיתנו לו לדבר"). תכונה זו נחשבת ייחודית לשפות אנושיות.
4. רכישה - שפה טבעית ניתנת לרכישה על ידי ילדים באופן טבעי ובאמצעות חשיפה בלבד (כלומר, ללא הדרכה פורמלית). מנגד, היעדר חשיפה לשפה בגיל המתאים מונע רכישת שפה. תכונה מתקיימת גם באמצעי תקשורת טבעיים אחרים.

[עריכה] היווצרות השפות הטבעיות

[עריכה] שפות ותיקות

רובן המכריע של השפות הטבעיות הקיימות היום הן גלגול כזה או אחר של שפות עתיקות המדוברות מזה דורות רבים. ההערכה היא שהשפות הראשונות הופיעו לפני כ-20,000 שנים, ולפי ניתוח כתובות שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות, נראה שרוב השפות הטבעיות המדוברות כיום הן בעלות היסטוריה של 5000 שנה לפחות. כתובות הן האמצעי המרכזי לניתוח התפתחות השפות לאורך השנים, וכיוון ששיטות הכתב הראשונות הומצאו לפני כ-5000 שנים, אי אפשר למצוא עדויות מוצקות מתקופות קדומות יותר. אף על-פי כן יש שיטות לשחזור שפות קדומות גם בלי עדויות כתובות, מתוך השוואת שפות קרובות בין אם הן מודרניות או קדומות אך בעלות היסטוריה כתובה. הענף הבלשני שעוסק בפיתוח השיטות האלה, ובאופן כללי בחקר השתנות השפות והתפתחותן לאורך שנים, מכונה בלשנות היסטורית. תחום מחקר חדש יחסית, אבולוציה של השפה מנסה, בין היתר, למצוא מה היו המאפיינים של השפות הראשונות ומדוע נוצרו, אולם המסקנות שהתגבשו בתחום זה עדיין שנויות במחלוקת.

[עריכה] היווצרות שפות חדשות: שפות סימנים ושפות קריאוליות

ידוע ששפות טבעיות נוצרות באופן ספונטני בקהילות של בני אדם. תהליך כזה נצפה כמה פעמים בבתי-ספר לחירשים, שבהם נוצרו קהילות של אנשים כבדי שמיעה, שלא שמעו שפה מימיהם, אך הצליחו תוך אינטראקציה ביניהם לפתח שפות סימנים טבעיות (התופעה בלטה במיוחד בקרב ילדים, ראו: שפת הסימנים של ניקרגואה). יש גם טענה ששפות קריאוליות הן שפות חדשות שהתפתחו באופן ספונטני בקהילות של אנשים דוברי שפות שונות, שנאלצו לתקשר ביניהם במעין שפת-ביניים חסרת דקדוק. הטענה היא ששפת הביניים (המכונה פידג'ין) התפתחה לשפה טבעית בפרט בקרב ילדים. טענה זו שנויה במחלוקת, כיוון שיש טענה נגדית שגורסת שהפידג'ין הפך לשפה טבעית על ידי חיקוי הדקדוק של אחת השפות הדומיננטיות בקהילה.

[עריכה] היכחדות של שפות

מעריכים כי כיום קיימות כ-6,800 שפות ייחודיות. ואולם, גורמים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים תורמים להיעלמותן המהירה של שפות רבות, משום שחברות קטנות מתבוללות לתוך תרבויות עולמיות ובינלאומיות.

במהלך ההיסטוריה של האדם נכחדו שפות טבעיות רבות בתהליך שניכר גם כיום. כ-3000 מן השפות הטבעיות הולכות ונכחדות, בעיקר עקב מעבר של דובריהן הילידיים לדיבור בשפות נפוצות יותר. עקב ההגמוניה הרב-תחומית של ארצות מסוימות, והתרחבות השימוש באמצעי תקשורת המוניים, משתלטת שפתן על קהילות רבות, שמאבדות את שפותיהן הייחודית לטובת השפה ההגמונית. תהליך זה גורם להכחדת שפותיהן ותרבויותיהן של קהילות המיעוטים. עם זאת, תועדה גם היווצרות של שפות חדשות, אם בהתפצלות של שפות קיימות לשפות נפרדות חדשות, או במגע בין קהילות לשוניות שהביא ליצירת שפה חדשה ששימשה בתחילה מעין "גשר" לשוני בין הקהילות.

[עריכה] מיון השפות

[עריכה] משפחת שפות

נהוג לחלק את השפות למשפחות ותת-משפחות שהם קבוצות של שפות הדומות בתכונותיהן. למשל, השפות: עברית, ערבית וארמית נכללות במשפחת שפה אחת (משפחת השפות השמיות או הענף המזרחי של משפחת השפות האפרו-אסיאתית). אחת התאוריות הבלשניות הנפוצות, גורסת כי כל משפחת שפות נוצרה משפה אחת קדומה שהתפצלה במהלך הדורות לשפות אחדות.

בעבר נהגו לכנות משפחות של שפות לפי המסורת המקראית המחלקת את עמי העולם לצאצאי בניו של נח - שם, חם ויפת. כשנתגלה קשר בין השפות השמיות לקבוצה של שפות המדוברות באפריקה, קראו להן ביחד "משפחת השפות השמיות-חמיות". כיום מקובל יותר לכנות משפחות של שפות על פי אזורים גאוגרפיים שבהם הן מדוברות בהווה או היו מדוברות בעבר, ולפיכך השם המקובל הוא: "השפות האפרו-אסיאתיות". משפחות אחרות המכונות לפי אזורים גאוגרפיים הן: שפות הודו אירופיות, שפות אפרו אסיתיות, שפות קווקאזיות, שפות אוראליות, שפות סינו-טיבטיות.

[עריכה] רכישת שפה טבעית

ילדים שנחשפים לשפה טבעית כלשהי, רוכשים אותה בלי צורך בהדרכה. ילדים מגיבים לשפת אמם בצורה מיוחדת כבר בגיל כמה שבועות. ילד בריא מגיע לשליטה טובה בשפת אמו עד גיל 3, ולשליטה מלאה עד גיל 6. רכישת שפה בלא הדרכה אפשרית עד תחילת גיל ההתבגרות. לא ידוע על מקרה שבו מתבגר או מבוגר רכשו שפה חדשה, כפי שילד רוכש שפה, כלומר בלי כל הוראה או הדרכה. ילד יכול לרכוש יותר משפה טבעית אחת עד תחילת גיל ההתבגרות, אם הוא נחשף לכמה שפות.

[עריכה] שפות מתוכננות והתפתחותן לשפות טבעיות

שפות מתוכננות הן חיקויים מלאכותיים של שפות טבעיות, שיצרו אותן לצורך תקשורת בינלאומית, לצרכים אמנותיים או לצרכי מחקר בלשני. אחת הדוגמאות לשפות כאלה היא שפת האספרנטו שמיוחדת בכך שבמשך הזמן קהילות קטנות בעולם אימצו אותה וילדים רכשו אותה באופן טבעי, לפיכך, ניתן להחשיב אותה היום כשפה טבעית.

[עריכה] השפות הנפוצות ביותר

השפות הנפוצות ביותר, הן:

• סינית - מנדרין, 1093 מיליון דוברים בשפה זו.
• אנגלית, 450 מיליון דוברים בשפה זו.
• הינדית, 367 מיליון דוברים בשפה זו.
• ספרדית, 352 מיליון דוברים בשפה זו.
• רוסית, 204 מיליון דוברים בשפה זו.
• ערבית, 202 מיליון דוברים בשפה זו.
• בנגלית, 187 מיליון דוברים בשפה זו.
• פורטוגזית, 175 מיליון דוברים בשפה זו.
• מלאית - אינדונזית, 145 מיליון דוברים בשפה זו.
• גרמנית, 128 מיליון דוברים בשפה זו.
• צרפתית, 128 מיליון דוברים בשפה זו.
• יפנית, 126 מיליון דוברים בשפה זו.

[עריכה] ראו גם

• שפה
• רכישת שפה
• ניסויים בלשניים בקופי אדם
• משלב
• שעשועי לשון
• אמרת כנף
• פתגם
• ניב (ביטוי)
• לשון סגי נהור
• תרגומי התנ"ך - המציג את שלושת הפסוקים הראשונים של ספר בראשית בשלל שפות.
• היפותזת ספיר-וורף
• שפה בסכנת הכחדה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שפה
ספר לימוד בוויקיספר: לימוד שפות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפות

• אתר אתנולוג על שפות העולם
• "שיטת בארי פרבר" ללימוד עצמי של שפות בלייף האקר: 9 דרכים ללמוד שפה לבד, מהר ובזול