פוסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פוסק הלכה, פוסק או מורה הוראה הוא רב שקיבל סמיכה, העוסק בהכרעה בשאלות הלכתיות המובאות בפניו.

מבחינה טכנית, כל סמיכת חכמים מהווה "היתר הוראה" המתירה לרב לענות על שאלות הלכתיות. בפועל, לא כל הרבנים עוסקים בשאלות הלכתיות, וחלקם מעדיפים להתרכז בנושאים כמו תנ"ך, תלמוד, מוסר, חסידות וכו'. יצויין שכח הסמיכה של ימינו שונה מהותית מכח הסמיכה המקורי שנהג עד מעט אחרי חורבן בית המקדש השני. בעוד אשר הסמיכה המקורית התבצעה ברצף ממשה רבינו והקנתה סמכויות רחבות בפסיקה ובתחום הדיינות, הסמיכה בימינו אינה רצופה והסמכויות שהיא מעניקה מוגבלות. למשל בדיני קנסות ומלקות שאינם נוהגים בזמנינו.

המושג פוסקים מתייחס, על פי רוב, ליצירותיהם של רבנים פוסקים מובהקים, בעיקר לפירושים ההלכתיים שהודפסו במהדורות העיקריות של השולחן ערוך ולספרי שאלות ותשובות (בקיצור שו"ת). המושג 'בקיא בש"ס ופוסקים' מציין אדם שיש לו ידיעה מקיפה בתלמוד הבבלי ומפרשיו, בשולחן ערוך ומפרשיו ובספרות השו"ת.

ישנם רבנים הידועים בגדולתם כפוסקים, להלן חלק מהם בדורות האחרונים:

הרב יוסף קארו, מחבר בית יוסף (על "הטור" או "הטורים"/"ארבעה טורים" מאת יעקב בן אשר) וה"שולחן ערוך", שבו הביא את המסקנות מדיוניו בחיבורו "בית יוסף".
הרב משה איסרליש (הרמ"א), מחבר דרכי משה על "הטורים" והמפה, הגהותיו על השולחן ערוך.
הרב יואל סירקיס (חיבר "בית חדש" על "הטורים").
הרב דוד הלוי סג"ל קמחי (מחבר טורי זהב על השו"ע), הרב אברהם אבלי גומבינר הלוי (מחבר "מגן אברהם על השו"ע).
הרב שבתאי כהן (הש"ך) מחבר שפתי כהן על השו"ע.
הרב יחיא צאלח המכונה מהרי"ץ, מחבר שו"ת פעולת צדיק ותכלאל עם פירוש עץ חיים ועוד.
הרב יוסף תאומים (מחבר פרי מגדים על השו"ע).
הרב שניאור זלמן מלאדי (מחבר התניא ושולחן ערוך הרב).
הרב יוסף חיים מבגדד (מחבר הספר בן איש חי ושו"ת רב פעלים).
הרב משה סופר (מחבר שו"ת חת"ם סופר).
הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה (מחבר שו"ת עין יצחק ושו"ת באר יצחק), החזון איש (מחבר שו"ת חזון איש.
הרב משה פיינשטיין (מחבר שו"ת אגרות משה).
הרב עובדיה הדאיה (מחבר שו"ת ישכיל עבדי).
הרב שלמה זלמן אוירבך (מחבר שו"ת מנחת שלמה).
הרב יוסף קאפח מחבר ביאור מקיף על כל משנה תורה להרמב"ם.
הרב בן ציון אבא שאול (מחבר שו"ת אור לציון).
הרב אליעזר יהודה ולדינברג (מחבר שו"ת ציץ אליעזר).
הרב עובדיה יוסף (מחבר שו"ת יביע אמר ושו"ת יחוה דעת).
הרב יוסף שלום אלישיב.
הרב מרדכי אליהו.

יש רבנים גדולים שאינם ידועים כפוסקים דווקא, אך היו גדולים גם בפסיקה. הבולטים ביניהם:

החפץ חיים (שפירושו לטור "אורח חיים" של השו"ע (מבנה השו"ע הוא כמבנה חיבור "ארבעה הטורים" הנזכר לעיל), הנקרא משנה ברורה, הוא משלושת הבסיסים החשובים ביותר של הפסיקה האשכנזית בדורות האחרונים (בתחום אורח החיים היהודי - הלכות תפילין, ציצית, תפילה, שבת, ראש חודש ומועדים ותקופות מיוחדות בשנה (כמו תקופת ספירת העומר ובין המצרים שמי"ז בתמוז עד תשעה באב) לצד הרמ"א, והקיצור שולחן ערוך (מאת הרב שלמה גנצפריד).
הרב קוק (חיבר ארבעה ספרי שו"ת: אורח משפט על הטורים "אורח חיים" ו"חושן משפט" של השו"ע, משפט כהן על טור חושן משפט, עזרת כהן על טור "אבן העזר" ודעת כהן על טור "יורה דעה", ולגביו אמר הרב שמואל אהרן יודלביץ שאם הרב קוק לא היה כה עסוק בענייני הרבנות וצרכי ציבור, הוא היה המשיב הגדול של הדור (=פוסק הדור).
הרב אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון אי"ש" - שפסיקותיו ההלכתיות בדיני שבת, ובעיקר בהלכות שמיטה וכלל המצוות התלויות בארץ, מהוות אבן יסוד בפסיקה ההלכתית והתקבלו אצל רבים.