תלמוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התלמוד (ידוע גם בשם הארמי גמרא) הוא חיבור קולקטיבי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה (המאה ה-2). הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
שני מרכזי התורה שבזמן חיבור התלמוד, ארץ ישראל ובבל (עיראק של ימינו), הצמיחו שני תלמודים - תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות.
התלמוד בניגוד למשנה איננו קובץ ערוך ומאורגן של הלכות לפי נושאים, אלא סיכומי דיונים אותנטים של בתי המדרש בעקבות המשנה שערוכים באופן מינימלי, ולכן הדברים בו הולכים אחר חוט המחשבה של הנושאים והנותנים בעניין והדינמיקה של הדיון, והם מעורבבים ובלולים זה בזה. לעתים ניתן למצוא את אותו דיון במספר מסכתות בהקשרים שונים. ולעתים במהלך דיון בנושא אחד משתרבבים דברים הקשורים למסכת אחרת ונושא אחר. בשל חוסר הסדר וחוסר הארגון שבו קשה לשלוט ולנווט בו, למי שלא מנוסה מאוד בלימוד בו ובעל ידע רחב בו [1], גם קשה להצביע על כלל שקובע את המעבר מעניין הלכתי לעניין אגדתי. הרמב"ם הכיר את הבעיתיות הרבה בלימוד התלמוד ובספרו המונומנטלי "משנה תורה", המכונה גם "היד החזקה", ביקש בעצם להגיש ללומדים תלמוד ערוך. הוא קרא לו בשם זה על מנת להראות שאפשרי, כדי להבין את ההלכה, לקרוא בו לבד אחרי המקרא.[2].
התלמוד הבבלי קרוי גם "גמרא" מילה שפירושה בארמית הוא תלמוד (למגמר-ללמוד), יש חוקרים האומרים שמילה זו החליפה בכתוב את המילה "תלמוד" כדי להטעות את הצנזורה הנוצרית. השם "תלמוד" עתיק ומקורו מזמן הגאונים ומשמעו: לימוד, עיון ופירוש.
לאחר שנחתמו שני חיבורים אלה, הפך התלמוד הבבלי לספר הלימוד העיקרי שנלמד בתפוצות ישראל, ואך מעטים עסקו בתלמוד הירושלמי, שהשפעתו הייתה קטנה הרבה יותר (בעיקר באזורי יהדות אשכנז). תוכנו של התלמוד הבבלי התקבל כמחייב את כל תפוצות ישראל מבחינה הלכתית, ללא עוררין, והרמב"ם מנמק זאת בהקדמה למשנה תורה, "הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל." חוקרים מנמקים זאת בעריכתו היסודית של התלמוד הבבלי ובשכלולו בידי הסבוראים ובהשפעתם הרבה של גאוני בבל שפעלו להפיכת התלמוד הבבלי לסמכות הלכה בלעדית בעם ישראל. בהלכה הנימוק המקובל להעדפתו של התלמוד הבבלי, שהוא נחתם אחרון ו"הלכה כבתראי", מפני שלעיניהם של עורכי התלמוד הבבלי עמד התלמוד הירושלמי שנחתם מאות שנים קודם לכן. יוצא דופן בין הראשונים הוא הרמב"ם, שבמחלוקות בין הבבלי לירושלמי, מעדיף דווקא את שיטת הירושלמי.
לימוד התורה בכלל והגמרא בפרט נחשב מאז ומעולם למוטיב מרכזי והעיקרי ביהדות וידועות אימרותיהם של חכמי ישראל בכל דור ודור על חשיבות לימוד התורה ועל חובתו של כל יהודי באשר הוא לעסוק בה. אי לכך לימוד התורה נחשב בכל הישיבות בארץ ובעולם כמושא הלימודים העיקרי, ולעתים קרובות, אף היחיד. לימוד הגמרא בדרך כלל כולל עיון בספרים רבים שנכתבו על התלמוד מכל חכמי הדורות, החל בגאונים, עד הראשונים, האחרונים וכלה בימינו אנו. ואף לאחר סיום תקופת הלימודים הפורמלית בישיבה, רבים ממשיכים ללמוד באופן קבוע ב'כולל' לעומת זאת לציבור הציוני-דתי לימוד התלמוד נחשב לאחד המקצועות הקשים ביותר. על פי ממצאים מחקריים כ-70% מבוגרי הישיבות התיכוניות אינם מסוגלים ללמוד דף גמרא בעצמם, אך שמקצוע זה מתוגבר לעתים כבר בחטיבת הביניים, ובתיכון רובם ככולם מקדישים לו כ-15 שעות שבועיות, וניגשים לבגרות בו ברמה של כמה יחידות. כמחצית מבוגרי ישיבות ההסדר נכשלים במבחני אנסין במבחן כניסה למכוני ההוראה שנעשה בשנה הרביעית ללימודיהם. עם זאת קימת בעיה של חיבה ללימוד הגמרא, בישיבות מוטרדים מבעיה זו, ומנסים למצוא שיטות לימוד ומתודות חדשות שירככו את הבעיה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- עדין שטיינזלץ, התלמוד לכל, הוצאת עידנים, 1977.
- ש"י פרידמן (עורך), שלושה כרכים בסדרת התלמוד עם פרשנות על דרך המחקר, הוצאת האיגוד לפרשנות התלמוד , 2008.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תלמוד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תלמוד |
- התלמודים: הבבלי, הירושלמי, במאגר ספרות הקודש של סנונית
- ששה סדרי תלמוד בבלי באתר מכון ממרא
- אוצר כתבי-יד תלמודיים באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
- פשיטא, רשות הרבים, תלמוד בבלי עם הערות הגולשים.
- התלמוד ברשת
- אתר גמראנט של מט"ח, דף הבית
- עוזיאל פוקס, לימוד ב"שטיינזלץ" - בעצם, למה לא?, "בשדה חמד", אתר דעת
- פורטל "הדף היומי"
- מילון ארמי עברי ויקי מבית פשיטא
- שיעורים בתלמוד, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)
- חננאל מאק, מהפכה בש"ס, בעיתון הארץ, 8.6.2008
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ובדברי הרמב"ם "שהן צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך" (הקדמה למשנה תורה מ')
- ^ "לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם." (משנה תורה, הקדמה מ"ב)
