ישיבת הסדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. קיימות מעל ארבעים ישיבות הסדר ברחבי הארץ (2008).
תוכן עניינים |
[עריכה] הבסיס החוקי להסדר
מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר נקבע במשך שנים בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר.
בשנת סיום הלימודים בתיכון נדרשים המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל להציג אישור ממוסד הלימודים בו למדו בתיכון על כך שעברו בחינת בגרות מורחבת בגמרא. בכמה תיכונים דתיים ובכל הישיבות התיכוניות ניתנים לתלמידים ימי חופשה, לאחר קבלת האישור לשירות בהסדר מצה"ל, על מנת שיוכלו ללמוד כמה ימים בישיבות הסדר שונות ולבחור ביניהן. חופשה זו נקראת "שבוע ישיבה" (שבו"ש).
הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר [1]. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר.
במהלך השהות בישיבה, אחראי מדור בני"ש אשר בענף תיגבורת מילואים בבקו"ם על הקשר בין החיילים במסלול לצבא, תוך שיתוף עם האיגוד.
[עריכה] ישיבות ההסדר
הישיבה בה הוקם לראשונה מסלול "הסדר" הייתה הישיבה הגבוהה "כרם ביבנה", שהוקמה בתחילת שנות החמישים, ועל כן ייצג מייסדה, הרב חיים גולדוויכט, את ישיבות ההסדר בטקס הענקת פרס ישראל בשנת תשנ"א, שבו הוענק הפרס למפעל ישיבות ההסדר.
מספר המשרתים בהסדר עומד כיום על כ-1,300 בשנה, שהם יותר מחמישית מבוגרי החינוך הציוני דתי. שאר בוגרי החינוך הציוני דתי הולכים לישיבות גבוהות, מכינות או שרות צבאי רגיל. יש לציין שישנם גם תלמידי ישיבות הסדר שמחליטים בסופו של דבר לשרת שירות צבאי מלא, כתוספת למסלול או על ידי נטישת מסלול ההסדר באמצעו.
בעת הקמת המכינות הקדם צבאיות הראשונות אשר תלמידיהן לומדים לימודים תורניים שנה או שנתיים לאחר התיכון ואחר כך פונים לשירות צבאי מלא, עלתה טענה שהדבר יגרום לתלמידים שלא ללכת לישיבות הסדר, ואף נעשו מאמצים להצר את צעדי המכינות כדי למנוע פגיעה בישיבות ההסדר. בתחילה הייתה אכן ירידה משמעותיות במספר תלמידי ישיבות ההסדר, והמספר ירד ממעל 1,200 תלמידים בשנתון לכ-800, הירידה נראתה אף גדולה משהייתה בגלל גידול במספר הישיבות שהתרחש במקביל, אך לאחר מספר שנים אחוז הפונים לישיבות הסדר חזר לרמתו הקודמת.
[עריכה] סדר היום בישיבה ואופי הלימוד
סדר היום בישיבות ההסדר דומה לישיבות רבות אחרות, ההולכות בעקבות המודל הליטאי של ישיבת וולוז'ין: הקדשת רובו של היום ללימוד מעמיק של תלמוד, המכונה "לימוד בעיון". אולם בחלקן ניתן מקום מכובד גם ללימוד תנ"ך ומחשבת ישראל. בישיבות ההסדר, כמו ברוב הישיבות הגבוהות הציוניות, מקובל לחלק את היום לשלושה חלקים, הנקראים 'סדרים': סדר בוקר בו לומדים "גמרא בעיון", סדר צהריים בו המתכונת משתנה מישיבה לישיבה, כאשר בחלקן ממשיכים את לימוד הגמרא מהבוקר ובחלקן מקדישים את הזמן לנושאים אחרים, וסדר ערב אשר אף בו נושאי הלימוד משתנים: לעתים לומדים "גמרא בבקיאות" (ולעתים אף סדר צהריים מוקדש לנושא) במטרה להקנות ללומד שליטה מקיפה יותר בש"ס, לעתים נלמדים נושאים אחרים בעליל, ולעתים נדירות אף מתקיימים במסגרתו שיעורים. הלימוד עצמו נעשה רוב הזמן בחברותות או בחבורות. יחד עם זאת מתקיימים שיעורים בנושאים שונים במהלך היום, המרכזי שבהם הוא השיעור בגמרא אותו מעביר הר"מ של השיעור (שיעור=מחזור).
מסלול הלימוד בישיבות ההסדר מדגיש את התרומה לחברה הישראלית. תלמידים רבים מתנדבים במסגרות כגון משמר אזרחי, מד"א, אגף הרווחה העירוני ועוד, או במסגרות שיוזמת הישיבה. מיקומן של ישיבות ההסדר מושפע מהשקפת עולם:
- ישיבות הממוקמות בעיירות פיתוח או באזורי ספר שבהם בנוסף ללימוד בישיבה התלמידים משתדלים להתנדב ולעזור בהרמת המוראל.
- ישיבות בערים הגדולות, שבהם התלמידים יוצאים לחיזוק התורה בעיר. ובכך להגביר את ההשפעה התורנית והשיח בין הציבור הכללי לציבור הדתי בערים.
- ישיבות הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון, כחלק מחיזוק ההתיישבות היהודית במקום.
[עריכה] מסלול ההסדר
מסלול ההסדר הצבאי נמשך כחמש שנים. כל שנה נקראת בפי בני הישיבות 'שיעור', בדומה לשמותיהן של הכיתות בבית ספר.
- שיעור א' - בשנה שלאחר התיכון דוחים בני הישיבות את הגיוס לצבא בשנה (דחיית שירות, דח"ש) ומקדישים ימיהם ללימוד.
- שיעור ב' - לרוב, בתחילת השנה (או בסוף השנה שלפניה) עוברים התלמידים חיול חלקי, אך ממשיכים ללמוד בישיבה עד מרץ או אוגוסט (לפי החלטת הישיבה). במקרה כזה, נחשבת לתלמידים התקופה כשירות צבאי ללא תשלום (של"ת). לאחר מכן, מצטרפים התלמידים למסגרת הצבאית הרגילה.
- שיעור ג' - בשנה זו נמשך השירות הצבאי הרגיל. תקופה זו נמשכת שנה וארבעה חודשים סה"כ.
- שיעור ד' - בשנה הראשונה לאחר השירות הרגיל מחויבים השייכים למסלול ההסדר ללמוד בישיבה. שנה זו נחשבת להם כשנת שירות ללא תשלום.
- שיעור ה' - הלימוד בישיבות נמשך במהלך שיעור ה', והשיחרור מהשירות ללא תשלום נעשה החל מאמצע השנה.
בישיבת ההסדר בשילה, מתבצע הגיוס בפועל בסוף שעור ג' [כשנה מאוחר יותר מאשר בשאר הישיבות], וכן גם זמן השחרור מן הישיבה נדחה בשנה לסוף שעור ו'.
החיילים הנשואים מחויבים, בדרך כלל, לקצר את מסלול ההסדר בשנה אחת לפחות, כך שהם משתחררים במהלך שיעור ד' בישיבה. תלמידים רבים נשארים בישיבה שנים רבות מעבר להתחייבותם במסגרת ההסדר. רבים מהם עוסקים בתקופה זו בלימודי רבנות ודיינות.
[עריכה] מסלול הפיקוד בישיבות ההסדר
במקביל לתרומת תלמידי ישיבות ההסדר לשורות הלוחמים ישנה תרומה משמעותית בתחום הפיקוד. תלמידים רבים מישיבות ההסדר יצאו לפיקוד וקצונה במהלך שירותם הצבאי. במהלך שנות המילואים אף מילאו תפקידי פיקוד ברמות שונות ואף תפקידי קצונה בכירה. ישיבות ההסדר יצרו תופעה חדשה של רבנים תלמידי חכמים וראשי ישיבות שמשרתים בצבא בתפקידי פיקוד וקצונה. כיום בקרב ישיבות ההסדר ישנם רמי"ם וראשי ישיבות בעלי דרגות קצונה. ביניהם ניתן לציין את הרב אליעזר שנוולד (אל"מ במיל'), הרב יובל שרלו (רס"ן במיל'), הרב רא"ם הכהן (רס"ן במיל'), הרב יהושע בן מאיר (סא"ל במיל'), הרב חברון שילה (רס"ן במיל') הרב מאיר כ"ץ (רס"ן במיל'), ואחרים.
[עריכה] אופיו של השירות הצבאי בפועל בהסדר
חייל המתגייס לישיבת הסדר מחויב בשירות חובה מקוצר במיוחד בן כשנה וארבעה חודשים, ולעתים יותר (למשתתפים בקורסים כגון: חובשים, מ"כים, קצינים וכו'). אורך השירות אינו קבוע, ותלוי בצרכי הצבא המשתנים, וכן בתפקידו של החייל. חיילים בתפקידי עורף משרתים פחות זמן, ואילו חיילים בתפקידי פיקוד משרתים יותר.
במהלך שירותם הצבאי משרתים תלמידי ההסדר בצוותא במחלקות מיוחדות להם, אשר מפוזרות בסוף מסלול ההכשרה הקרבי. חיילים לא קרביים, אשר מהווים מיעוט בהסדר, עוברים רק את הטירונות יחדיו.
[עריכה] קיצור השירות בפועל
ישנו מסלול הסדר נוסף לבני הישיבות הגבוהות: 'הסדר מרכז'. אורך השירות הצבאי בפועל במסלול זה נע בין חצי שנה לשנה וחצי בהתאם ליחידה. תלמיד הישיבה במסלול מתחייב ללמוד בישיבה עד גיל 26-28. מסלול זה מותאם לתלמידים המעוניינים בעתיד תורני ובלימודים ארוכי טווח. הישיבה שפיתחה אותו היא ישיבת מרכז הרב והמסלול קרוי על שמה. מאפיין נוסף במסלול זה הוא שהפונים אליו אינם מתגייסים ליחידות המיוחדות לבני הישיבות אלא משתלבים ביחידות רגילות. בתקופת הלימוד מעמדם של אנשי מסלול זה מוגדר כדחיית שירות ולא כשירות ללא תשלום, כמעמדם של בני ישיבות ההסדר.
[עריכה] הארכת השרות בפועל
מסלול נוסף המשלב צבא ולימודים ישיבתיים, קרוי 'שילוב' וממומש בישיבות הקיבוץ הדתי ישיבת עין צורים וישיבת מעלה גלבוע. במסגרת מסלול זה מחויבים התלמידים בשירות בן 60 חודשים (5 שנים) - שלוש שנים שירות צבאי מלא (בפיזור ביחידות הצבא, לא במחלקות נפרדות כמו ב'הסדר'), שנת לימוד בישיבה לפני השירות, ושנת לימוד בפסק זמן שבאמצעו.
[עריכה] דו"ח ועדת בן בסט
באמצע פברואר 2006 הגישה ועדה בראשות פרופ' אבי בן בסט דו"ח, הקובע כי יש לקצר את שירות החובה בצה"ל. אחד הסעיפים בדו"ח היה ביטול המסלולים הייחודיים, וביניהם מסלול ההסדר. הדבר טעון עדיין את אישור הממשלה, אך בפתח ישיבת הממשלה ב-26 בפברואר 2006, אשר עסקה בין השאר במסקנות דו"ח בן בסט, הודיע מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט כי העניין ידון מתוך הערכה לתרומתם הרבה של חיילי ישיבות ההסדר, ועל כן אין לבטל את מסלול "ההסדר".
[עריכה] התוכנית לשילוב בני ישיבות במחלקות רגילות
בינואר 2005 הודיע ראש אמ"ש, האלוף אלעזר שטרן, כי המחלקות המיוחדות לחיילי ההסדר הקרביים יבוטלו, ואלו ישולבו בין כלל חיילי הגדוד במהלך כל חודשי שירותם. ההחלטה התקבלה בכעס רב בידי רוב ראשי הישיבות, אם כי היה גם מיעוט שתמך בה. המניע העיקרי היה רצונו של שטרן לחזק את אופיו של צה"ל כ"צבא העם", המפגיש חיילים ממגזרים שונים. בעיתונות ציינו שלכידותם של חיילי ההסדר מחייבת את מפקדיהם לשאת ולתת על זכויותיהם, בפרט על זכויותיהם הדתיות, עם רבניהם, מצב שהוא למורת רוח המפקדים. היו אף שטענו כי תוכנית זו הועלתה כפתרון לחשש הגובר בצמרת צה"ל מסירוב פקודה המוני של מחלקות שלמות במיוחד לאחר תוכנית ההתנתקות. האלוף שטרן הכחיש טענות אלו מכל וכל.
לאחרונה ישיבות ההסדר הגיעו לפשרה בנושא כאשר אכ"א התחייב לפזר את תלמידי ההסדר לקבוצות שבהם יהיו לכל הפחות 12 בני ישיבות במחלקה, מה שיאפשר להם מניין קבוע לתפילה וימנע זלזול בזכויותיהם. בתחילה, הייתה ההשתתפות במסגרת זו על בסיס התנדבותי בלבד ורוב חיילי ההסדר גויסו למחלקות הרגילות של בני הישיבות, אך האלוף אלעזר שטרן, ראש אמ"ש, התבטא בפני חיילי ישיבות ההסדר כי בכוונתו ובסמכותו לבצע את המהלך במלואו, על אף מורת רוחם והתנגדותם של ראשי הישיבות, ובאמת, לאחרונה גדל היקף פיזור החיילים.
[עריכה] של"ת
-
ערך מורחב – של"ת
של"ת, ראשי תיבות של "שירות ללא תשלום"- שלב זה מהווה את החלק העיקרי של השרות של ההסדרניקים. ברוב הישיבות התלמידים דוחים את השירות הצבאי בשנה כך שהלימודים בשנה הראשונה הם בגדר התנדבות. רק בסוף שנה זו או במהלך השנה השנייה (תלוי בישיבה) הם מצטרפים למסגרת צבאית. ההצטרפות לצבא כרוכה בתהליך חיול. בשונה מהמסלול הרגיל לאחר החיול תלמידי ההסדר אינם עולים על מדים אלא נחשבים כמשרתים בשל"ת. סך משך השל"ת, לפני השירות בפועל ולאחריו, הוא כשנתיים וחצי. משך זמן השרות בפועל (שר"פ) הוא כשנה וחצי. במשך השירות בפועל, בניגוד לתקופת השל"ת, החיילים מחויבים, ככל חייל אחר, בלבוש צבאי ובנשיאת חוגר.
[עריכה] תוכניות אחרות בעלות אופי דומה
ישנן גם ישיבות בעלות מתכונת דומה, המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורה, אך במתכונת אחרת.
[עריכה] שילוב
-
ערך מורחב – שילוב (מסלול צבאי)
שתי ישיבות משתתפות בתוכנית המכונה "שילוב", בה משרתים תלמידי הישיבה את תקופת השירות הצבאי ללא קיצור אורך השירות. השירות מפוצל לשתי תקופות כאשר באמצע השירות הם חוזרים לתקופה בישיבה.
שתי הישיבות הן ישיבת מעלה גלבוע וישיבת עין צורים, ומבחינת אופיין הן מתאימות לקו של הקיבוץ הדתי, ונחשבות לליברליות מאוד, אף ביחס לישיבת הר עציון.
[עריכה] שסדר
ישיבת מודיעין בראשות הרב אליעזר שנוולד, השייכת לקבוצת הלא-מזדהות, פועלת במתכונת חדשה, בשם השֵסדֵר (הלחם של שש + הסדר), בה לומדים שנה נוספת בישיבה. והשרות הצבאי ארוך ובנוי בצורה מנוצלת יותר.
מסלול זה הוא שינוי ממסלול ההסדר הישן, והתגבש כתוצאה משינוי הצרכים של השרות הצבאי והמחשבה שיש צורך בהארכה של תקופת הלימוד בישיבה לפני היציאה לחיים.
מסלול השסדר מורכב מחמישה פרקי שרות:
- פרק לימוד של שנה וחצי.
- פרק שרות ראשון הכשרת הלוחם בפל' מסלול של עשרה חודשים.
- פרק לימוד אמצעי של עשרה חודשים.
- פרק שרות שני - בפלוגה מבצעית של שנה.
- פרק לימוד אחרון של שנתיים.
במסלול זה גם אחוזי פיקוד גבוהים יותר מאשר בהסדר הרגיל.
[עריכה] ההסדר בדעת הקהל
אף שמדי פעם עולים קולות של טרוניה בקרב חלק מהציבור על קיצור השירות הצבאי לחתך כה גדול של אוכלוסייה מצד אנשים שאינם מקבלים את הנימוק של חשיבות לימוד התורה, בדרך כלל זכו ישיבות ההסדר להערכה רבה בצה"ל ובציבור, במיוחד על רקע סירובם של החרדים לשלוח את בניהם לצה"ל, ועל רקע המוטיבציה הגבוהה של חיילי ההסדר ואיכותם האנושית [2]. דבר זה השתנה במידה מסוימת אחרי הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר, בוגר ישיבת הסדר, ובשל הקרע בין ימין ושמאל באותה תקופה. נשמעו קולות שקראו לפירוקן של המסגרות הצבאיות הישיבתיות, ועלה החשש שהן יהוו מצע למרדנות ימנית קיצונית, אולם חששות אלו לא התממשו. בחשש זה עוסק גם הסרט הפופולרי "ההסדר" (ישראל, 2002), אשר מתאר קנאים תלמידי ישיבת הסדר המתכננים לפוצץ את מסגדי הר הבית.
מכיוון אחר התעוררה מחלוקת בשל התעקשותם של רבני הישיבות על כללי צניעות שיונהגו בבסיסים שבהם חייליהם משרתים. בסופו של דבר צה"ל התרצה לדרישותיהם בנושא זה והטיל הגבלות מסוימות על לבוש חיילות ועל שירות של מדריכות ספורט הנמצאות יחד עם בני הישיבות.
[עריכה] ההסדר וסוגיית הסרבנות
עם תחילת ההכנות ליישום תוכנית ההתנתקות, ביולי 2005, דווחו מקרים לא מעטים של הצהרות על סרבנות בקרב חיילי הסדר. הצבא הזהיר כי סרבנות של חייל הסדר עלולה להביא להוצאתו הן מיחידתו והן ממסלול ההסדר, מה שיאריך את שירותו הצבאי בשנה וחצי נוספות [3]. במקרה אחד פוזרה מחלקת בני ישיבות אחר שתשעה מחייליה סירבו פקודה. [4]
במהלך יישום התוכנית הצבא נשמר מהכנסת יחידות הסדר, כמו גם יחידות אחרות בהם משרתים דתיים רבים שירות סדיר, למעגלי הפינוי הפנימיים.
אחר ההתנתקות תבע האלוף אלעזר שטרן ראש אמ"ש את התפטרותם של שני ראשי ישיבות הסדר שהטיפו לסרבנות בפומבי ואיים בהוצאת ישיבותיהם מחוץ להסדר אם לא יתפטרו, מה שלא קרה בפועל.
סרבנות נוספת של חיילי ההסדר באופן מרוכז התרחשה באוגוסט 2007, בעקבות פינוי הבתים בשוק הסיטונאי בחברון ובתמיכת מספר רבנים. בעקבות התקרית הודחו 12 לוחמים מהיחידה ושוב הועלו קולות לפרק את ישיבות ההסדר ולהעמיד את הרבנים לדין כפי שהיה בתקופת ההתנתקות, שנתיים קודם לכן..[5]
[עריכה] רשימת ישיבות ההסדר
[עריכה] מיפוי הישיבות
ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות ותלמידיהן כמעט תמיד משתייכים לציונות הדתית. למערך ישיבות ההסדר משתייכות ישיבות מכל תתי הזרמים של הישיבות הציוניות (המפורטות בערך ישיבה ציונית) שכן תלמידים המעוניינים במסלול ההסדר הם המאגר הגדול ביותר של תלמידים פוטנציאליים לישיבות. עם זאת, ישנן ישיבות ציוניות המעדיפות שלא להיות ישיבות הסדר מסיבות אידאולוגיות, בעיקר ישיבות מרכז הרב והר המור וחלק מבנותיהן. רוב הישיבות הציוניות שאינן ישיבות הסדר מאפשרות לתלמידיהן להתגייס לצה"ל במסגרת ההסדר תחת הכותרת של ישיבת הסדר אחרת. חלק מישיבות ההסדר מקיימות במקביל מסלול של ישיבה גבוהה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- "החינוך הדתי בגבורותיו", המרכז לחינוך דתי בישראל, תשמ"ז, עמודים 401-405
- רשימת ישיבות הסדר, אתר משרד החינוך
- חיפוש ישיבת הסדר, מידע מעודכן על ישיבות ההסדר - אתר סטנדר
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, זאת תורת ההסדר / מאמר הדן בעקרונות היסוד של תפיסת ההסדר, אתר "דעת"
- הרב יובל שרלו, תלמוד תורה בישיבות ההסדר, אתר דעת
- אורן זונדר, ההסדר במשבר, אתר ישיבת הר עציון
