יעקב מדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יעקב מדן, מראשי ישיבת הר עציון שבאלון שבות, מן הדמויות הבולטות בקרב רבני הציונות הדתית, ומבכירי מלמדי התנ"ך בציבור הדתי-לאומי בישראל.

הרב מדן נולד בכ"א בתמוז תש"י (6 ביולי 1950). הוא בנו של מאיר מדן, חוקר השפה העברית, שעסק רבות במסורה ובדקדוק, והיה ממתקיני הנוסח של תנ"ך קורן, ואחיו של הרב ברוך מדן המשמש כראש ישיבת עזתה בנגב. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים, ובשנת תשכ"ח (1968) הצטרף למחזור הראשון של ישיבת הר עציון. לאחר שירות במסגרת הסדר בחיל השריון חזר לישיבה לשמש בה בתור ר"מ. תקופה קצרה למד בישיבה חרדית בנגב. הוסמך לרבנות, וכן סיים תואר B.Ed במכללה ירושלים ותואר MA בטורו קולג'. ב-2004 בחרה בו ועדה פנימית של הישיבה, להיות מי שיחליף את הרב יהודה עמיטל בתפקיד ראש הישיבה יחד עם הרב ברוך גיגי בנוסף לראש הישיבה שעדיין מכהן הרב אהרון ליכטנשטיין, והוא החל לשמש בתפקיד זה בחנוכה תשס"ו (ינואר 2006) (אם כי הרב עמיטל לא פרש עדיין מן התפקיד).

הרב מדן מלמד גמרא, תנ"ך ומחשבת ישראל, לא רק בישיבתו אלא גם בעשרות מוסדות ברחבי הארץ, והוא נחשב למרצה מבוקש ביותר. כן כותב הרב מדן מאמרים רבים, בעיקר בתנ"ך ובפובליציסטיקה.

תוכן עניינים 1 שיטתו בתנ"ך 2 השקפותיו הפוליטיות 3 מאמרים וספרים 4 רבותיו 5 תלמידיו 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] שיטתו בתנ"ך

הרב מדן רואה עצמו כתלמיד-חבר של הרב יואל בן נון, שהוא מחלוצי הלימוד המעמיק של התנ"ך בעת הנוכחית. בוויכוח הנצחי בין "רודפי הפשט" לבין המפרשים את המקרא אך ורק על פי חז"ל, משלב הרב בין אי-התפשרות בפשט הכתובים לבין ביאור על פי חז"ל, בעיקר תוך שימוש בבקיאותו הרחבה בתנ"ך ובדברי חז"ל, שהפכה לסימן היכר של שיטתו. כך, משתמש הרב פעמים רבות באנלוגיה למקומות אחרים בתנ"ך, ופחות בניתוח מדוקדק של המקור בנפרד. הרב ידוע בפתרונותיו המקוריים ויוצאי הדופן לשאלות רבות בפשט המקרא - שיש הטוענים שהם מקוריים מדי, ופחות מדי נאמנים לפשט הפשוט. כן עוסק הרב לא מעט גם בשאלת המוסריות במקרא, למשל בדיון ארוך על עמלק ובדיון אחר על עקדת יצחק. במהלך השנים הותקפה גישתו הרב מדן על ידי חוגים שמרניים יותר בציבור הדתי-לאומי, בין השאר על גישתו לנושא חטא דוד ובת שבע.

בהרצאותיו ניכר שהוא חי את הדברים הנלמדים, ומזדהה עמוקות עם הדמויות או מתקיף אותן קשות על עוולות מוסריות, בלשון חריפה ופרובוקטיבית מעט. סממנים אלה מעודנים, לרוב, בעת שמועלים המאמרים על הכתב.

[עריכה] השקפותיו הפוליטיות

דעותיו של הרב מדן הן ימניות, שלא כשני ראשי הישיבה הוותיקים, הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל. הוא התנגד להסכמי אוסלו ואף קיים שביתת רעב במחאה על מסירת הנשק לכוחות הביטחון הפלסטינים והוא מקדיש מרץ רב למאבק בנושאים אלו. עם זאת, הרב מדן התנגד לסירוב לפקודת ההתנתקות ובעת פינוי היישוב שירת הים במסגרת תוכנית ההתנתקות, שהה הרב מדן במקום, ונשא נאום בפני החיילים שפינו את בית הכנסת ואמר: "אני האחרון שיאמר לכם לא לבצע פקודה. אתם הולכים להחריב בית כנסת. הפקודה שאתם חייבים לקיים תגרום לחורבן". מהמתבצרים בבית הכנסת דרש: "לא לחלל את המקום הזה בשום מילת גנאי נגד חיילים. איש לא יעז להגיד מילה נגד חיילים".

בעת שהועלתה תוכנית ההתנתקות אמר לתלמידים בישיבת ירוחם: "אם מישהו ישאל אותי האם לסרב פקודה, אומר לו לא לסרב, אך אבקש את שם המשפחה שהוא הוציא מביתה כדי לפצותם על הנזק שנגרם להם. אז אל תשאלו אותי, כדי שלא אהיה עני".

כן העסיקה את הרב מדן שאלת יחסי דתיים-חילוניים במדינה, והוא אף חבר עם המשפטנית פרופ' רות גביזון לניסוח אמנה להסדרת יחסים אלו, המכונה אמנת גביזון-מדן. האמנה מהווה ניסיון להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות גם על דתיים וגם על חילונים. ייחודה של האמנה הוא בכך שהיא מציגה הצעות מפורטות בתחומים רבים, בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה, מועצות דתיות ועוד. העבודה על האמנה נמשכה כשלוש שנים בחסות קרן אבי חי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. על פרסום האמנה זכה הרב מדן, ביחד עם פרופ' גביזון, בפרס אבי-חי ובפרס התנועה לסובלנות.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הגיע הרב מדן למסקנה שעל הציבור הדתי-לאומי להתנתק מן "האליטה" החילונית-שמאלית בישראל, אשר לדבריו מושפעת מהעמדות האנטי-ישראליות הרווחות באירופה, ומעוניינת בחלקה למחוץ את הציבור הציוני-דתי. בעקבות אכזבתו הקשה מה"אליטה החילונית", שלדבריו "תקעה סכין בגב" של ציבור הדתי לאומי (בעידודה את תוכנית ההתנתקות), הוא טוען שכל עוד האליטות לא יקבלו את העמדה הימנית והדתית כלגיטימית, הציבור הדתי לאומי צריך להימנע מלנסות להתקרב אליהם; ותחת זאת ליצור קשר עם "העם" שאך מובל על ידי התקשורת בשל חוסר ידיעתו, ובמיוחד לפעול יחד עם ציבורים מקופחים אחרים, כמזרחיים, חרדים והעולים מרוסיה.

כך, למשל, אמר בראיון לארי שביט ויאיר שלג בהארץ (יולי 2005):

"...אנחנו, כדי להגיע לברית עם האליטות החילוניות הזנחנו את הברית היותר טבעית לנו עם הציבור החרדי. היום אני חושב שזו הייתה טעות. בעתיד ננהג אחרת. בעבר, עם כל הוויכוח, חשבתי שיש לנו גם מה ללמוד מן האליטה החילונית. אחרי שראיתי את האליטה החילונית תוקעת לי סכין בגב ומפנה עורף לערכים שלה עצמה - דמוקרטיה וזכויות אדם - אין לי יותר מה ללמוד ממנה. הרי מה שקרה כאן מבחינה דמוקרטית היא חרפה. ומה שקרה כאן מבחינת הגנה של מערכת המשפט על זכויות האדם הוא בושה. בתי המשפט, העיתונות, מכוני המחקר - איש לא שמע אותנו. איש לא שמע את הזעקה שלנו. אבל זה לא רק אנחנו. האליטה הדמוקרטית לא נשארה נאמנה לערכים שבשמם היא דיברה כל השנים הללו. על כן אין ערכים חיוביים שאני יכול לקבל ממנה. אני בבעיה קשה אתה".

(שאלת המראיינים:) אם כן, הדיאלוג הבא שלך לא יהיה עם המכון לדמוקרטיה אלא עם מנהיג היהדות החרדית, הרב אלישיב.

"נכון. רק אז, כשהציונות הדתית והציבור החרדי יעמדו יחד, מקומנו יהיה אחר. ההתייחסות אלינו תהיה אחרת".

[עריכה] מאמרים וספרים

• דוד ובת שבע - החטא, העונש והתיקון - הוצאת 'תבונות'. ספר זה עורר את ויכוח חריף בציונות הדתית על "תנ"ך בגובה העיניים".
• דניאל - גלות והתגלות - סיכומי שיעוריו על ספר דניאל. הוצאת תבונות, 2006
• תקוה ממעמקים - עיון במגילת רות. הוצאת תבונות, 2007.

הרב מדן פרסם מאמרים רבים, בעיקר בכתב העת "מגדים" היוצא על ידי מכללת הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון, בכתב העת של הישיבה עלון שבות ובקבצים אחרים הקשורים למכללה ולישיבה.

[עריכה] רבותיו

• הרב יהודה עמיטל
• הרב אהרן ליכטנשטיין

[עריכה] תלמידיו

• הרב אמנון בזק
• הרב עמית משגב
• הרב חיים נבון

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר אמנת גביזון-מדן
• ארכיון "קשת" - קול שידורי תורה של ישיבת הר עציון, המכיל, בין היתר, שיעורים מוקלטים של הרב מדן על מגילת רות, מגילת קהלת, מגילת אסתר ומגילת איכה.

מאמרים של הרב מדן:

• וכתתו חרבותם לעטים, מאמר על המאבק בהסכם אוסלו, אתר דעת
• ייחודו ומגמתו של ספר שמואל כחטיבה עצמאית במסגרת ספרי הנביאים, מגדים א
• במקום שבעלי תשובה עומדים (פרשת יוסף ואחיו), מגדים ב
• 'אמר נבל בלבו אין אלהים', על פרשת נבל הכרמלי, מגדים ד
• מעמק חברון לעמק דותן - בעקבות יוסף ובעקבות המדרש, על אתר א