גאונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השתלשלות ההלכה

חז"ל זוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות העם היהודי כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בעם היהודי כולו. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על החיים החברתיים והדתיים.

תוכן עניינים 1 התואר גאון 2 המינוי למשרת גאון 3 חלוקת תקופת הגאונים לתקופות משנה 4 קשרי הגאונים עם הקהילות הרחוקות מהן 5 כרונולוגיה 5.1 שמות גאוני בבל 5.1.1 ראשי ישיבת סורא 5.1.2 ראשי ישיבת פומבדיתא 6 ראו גם 7 הערות ומקורות 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] התואר גאון

לאחר תקופת הגאונים שימש תואר זה את ראשי הישיבות בארץ ישראל, בבגדאד, בדמשק ובמצרים ומאוחר יותר הפך לתואר כבוד כללי לגדול בתורה. המונח "גאון" הוא, ככל-הנראה, קיצור של "ראש ישיבות גאון יעקב". ההשערה המקובלת היא שמקור התואר הוא בפסוק בספר תהלים^[1]: "יבחר לנו את נחלתו, את גאון יעקב אשר אהב".

תואר נוסף אשר המשיך ושימש לציון תלמידי חכמים גדולים, שורשיו עוד מתקופת האמוראים, היה "ראש כלה" - אלו היו החכמים אשר עמדו בראש ירחי הכלה, בהם התכנס כל העם ללמוד תורה, פעמיים בשנה.

[עריכה] המינוי למשרת גאון

בדרך כלל מינוי הגאון לראשות הישיבה נעשה לאחר התייעצות עם הגאון של הישיבה השנייה, עם חכמי הישיבה עצמה, עם ראש הגולה ולבסוף היה המינוי גם צריך לקבל את אישור של החליף השולט באותה עת. לעתים נבחר לתפקיד המועמד הראוי ביותר, לעתים בעל ותק וניסיון רב אך לעתים מונה מועמד שפשוט היה נוח לראש הגולה. על רקע ניגוד האינטרסים הזה פרץ לעתים סכסוך בין חכמי הישיבות ובין ראש הגולה, כאשר כל אחד מהצדדים מינה גאון משלו. בנוסף לידע מעמיק וכושר ניהולי, גם ייחוס משפחתי סייע לקבלת מינוי לגאון – מרבית הגאונים נמנו עם שש או שבע משפחות חלקן אף היו מיוחסות לדוד המלך.

[עריכה] חלוקת תקופת הגאונים לתקופות משנה

תקופת הגאונים מתחלקת לשתי תקופות לפי אופי החיבורים שהגיעו לימינו מתקופות אלו. בכללות ניתן להגדיר את התקופה הראשונה כפרק הזמן בו כמעט ולא כתבו ספרים מסודרים אלא רק שו"תים, בעוד שהתקופה השנייה היא תקופה של פוריות ספרותית (יחסית) וממנה הגיעו לידינו ספרים רבים.

התקופה הראשונה נמשכת בערך עד שנת 750, ומקבילה מבחינה היסטורית-פוליטית לתקופת שלטון בית אומיה. בתקופה זו הבירה של האימפריה הערבית אז הייתה דמשק. התקופה השנייה, משנת 750-1050, מקבילה מבחינה היסטורית-פוליטית לתקופת שלטון בית עבאס. בתקופה זו בירת העולם הערבי הייתה בגדאד שבבל וכבר בסוף המאה ה-9 עברו אליה שתי הישיבות החשובות והעתיקות מהערים סורא ופומבדיתא.

[עריכה] קשרי הגאונים עם הקהילות הרחוקות מהן

תקופת הגאונים יצרה ז'אנר ספרותי חדש, ספרות השו"ת. בגלל המרחק הגאוגרפי הגדול בין הקהילות בגולה, המציאות השלטונית המשתנה והקושי להבין את התלמוד שנפוץ ללא פירוש, נתקלו היהודים במקומות פזוריהם בבעיות הלכתיות רבות. את בעיותיהם העלו על הכתב ושלחו אל הישיבות הגדולות בסורא ובפומבדיתא, והגאונים או תלמידיהם שלחו את תשובותיהם בחזרה. באופן הזה נוצרו חילופי מכתבים שיצרו את ספרות השו"ת. בידינו מצויות אלפי תשובות מתקופה זו, ועוד רבות נמצאות כנראה בגניזה הקהירית ובגניזות אחרות. יחד עם מכתבי השאלות שנשלחו אל הגאונים שלחו הקהילות שבתפוצות גם סכומי כסף לקיום מרכז לימוד התורה בבבל. עד ימיו של כהן צדק גאון בן רב יוסף ראש ישיבת פומבדיתא, שעמד בראשה בשנים 936-917, קיבלה ישיבת סורא כשני שלישים מכלל הכספים שתרמו הקהילות לישיבות, בעוד שישיבת פומבדיתא קיבלה רק שליש אחד. עם התחזקות ישיבת פומבדיתא בימי רב כוהן צדק, חולקו התרומות באופן שווה.

הצלחתם של הגאונים בהפצת התלמוד וההלכה הפסוקה ובהטמעתם בכל תפוצות ישראל הביאה, באופן פרדוקסלי, לירידה בכוחם, עם התפתחותם של מרכזי תורה במקומות נוספים, כגון קירואן שבתוניס, ספרד, מגנצא בלותרנגיה ועוד. לכך נוספו שקיעת החליפוּת בבגדאד, ירידת כוחה הכלכלי של יהדות בבל וגזירות של השלטונות בבבל. כל אלה הביאו לסוף מוסד הגאונות בבבל בשנת 1040 בערך ומעט מאוחר יותר גם להפסקת הגאונות בארץ ישראל. עם פיזור הסמכות ההלכתית ברחבי העולם היהודי התחילה תקופת הראשונים.

[עריכה] כרונולוגיה

אחרי כ-50 שנה שישיבות סורא ופומבדיתא היו סגורות, שב רב חנן מאישקיא, בראש סיעת חכמים, לעיר פומבדיתא ופתח שם את סדר הלימודים כמקדם (ד'שמ"ט - 589). לאחר שנתיים, או 20 שנה (ד'שנ"א או ד'שס"ט, הדבר תלוי בחילופי נוסחאות באיגרת רב שרירא גאון), התחדשה גם ישיבת סורא, שהלימודים בה פסקו אחר פטירת רב עינא, ובראשות הישיבה עמד רב מר בר רב הונא. מכאן ואילך נמשך רצף של ראשי ישיבות בישיבות סורא ופומבדיתא.

רבים רואים באירוע זה, של פתיחת ישיבת פומבדיתא מחדש (ד'שמ"ט - 589), את ראשיתה של תקופת הגאונים, שנמשכה כ-450 שנה, עד לפטירתו של רב האי גאון בשנת ד'תשצ"ח (1038). הם מתבססים על דברי רב שרירא גאון באיגרתו, שפותח את רשימת ראשי הישיבות במילים (בתרגום מארמית; ראו כאן) "ואלו הגאונים שהיו בישיבתנו".

יש החולקים על קביעה זו, ותקופת הגאונים התחילה - לשיטתם - מאוחר יותר, כמאה שנים לאחר מכן. דעה זו מתבססת על דבריו של רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד), שבספרו "סדר הקבלה" מונה חמישה דורות של סבוראים ומציין את סיומה של התקופה בשנת ד'תמ"ט (689), עם פטירתו של רב ששנא, ראש ישיבת סורא. אחר כך - כתב הראב"ד - התחילה תקופת הגאונים^[2].

בתשובה ששלח רב שרירא גאון כינה את רב רבא גאון (שפעל סביב שנת ד'תי"א-651) וסיעתו "רבנן סבוראי"^[3]. בין כך ובין כך, באיגרת רב שרירא גאון משמעותו של התואר "גאון" היא ראש ישיבה (כך היו ראשי הישיבות נקראים בתקופת הגאונים), ורב שרירא משתמש בתואר זה באופן שוטף ביחס לראשי הישיבות מרב חנן ואילך. על כן מקובל להתחיל את סדר הגאונים ברב חנן מאישקיא (בפומבדיתא) וברב מר בר רב הונא (בסורא), וכן יש מי שמחשיב את החכמים עד לרב ששנא גם כסבוראים וגם כגאונים^[4].

[עריכה] שמות גאוני בבל

עם הבולטים שבגאונים נמנים רב נטרונאי גאון, רב ששנא גאון, רב צמח גאון, רב חנינא גאון, רב עמרם גאון, רב סעדיה גאון, רב שמואל בן חפני גאון, רב שרירא גאון ובנו הרב האי גאון אשר למעשה חותם את תקופת הגאונים^[5].

[עריכה] ראשי ישיבת סורא רב מר בר רב הונא - 591 רב חנניה (חיננאי) - בערך 610 רב הונאי (הונא) - בערך 650 רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) - בערך 670 רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) - 694-689 רב נהילאי (הילאי) הלוי מנרש - 712-694 רב יעקב הכהן מנהר פקוד - 730-712 רב שמואל גאון מפומבדיתא, נכדו של רב רבה - 748-730 רב מרי הכהן מנהר פקוד - 756-748 רב אחא גאון - ב-756 רב יהודאי בן נחמן - 761-757, מחבר הספר הלכות פסוקות רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא - 769-761 רב חנינאי כהנא בן הונא - 774-769 רב מרי הלוי בן משרשיא - 778-774 רב ביבוי הלוי בר רבא מנהר פקוד - 789-778 רב הילאי בן מרי - 798-789 רב יעקב הכהן בן מרדכי- 798 רב איבומאי אחיו של רב מרדכי רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) - 812-810 רב הילאי בן חנניה - 816-812 רב קימוי בן אשי - 820-816 רב משה (משרשיא) גאון בר רב יעקב - 830-820 שנתיים ללא גאון רב כהן צדק בן איבומאי - 843-832 רב שר שלום בן בועז - 853-843 רב נטרונאי גאון בן הילאי - 861-853 רב עמרם גאון בן ששנא - 872-861, כתב את סידור התפילה הראשון רב נחשון בן צדוק - 879-872 רב צמח בן חיים - אחיו של רב נחשון מאמו, 886-879 רב מלכא - ב-886 רב האי בן נחשון בן צדוק - 896-886 רב הילאי בן נטרונאי בן הילאי - 904-896 רב שלום בן מישאל - 904 רב יעקב בן נטרונאי - 924-911 רב יום טוב כהנא בן יעקב - 924 רב סעדיה גאון בר רב יוסף אלפיומי, היה במחלוקת עם ראש הגולה דוד בן זכאי 928-942 רב יוסף בן יעקב בר סטיא 930 בקירוב הישיבה נסגרה כ-45 שנה רב צמח צדק - בן יצחק בן פלטוי - 990 בקירוב-998 בקירוב רב שמואל הכהן בן חפני 998 בקירוב-1012, היה חותנו של רב האי גאון וחיבר ספרים רבים. רב דוסא גאון 1012-1018, בנו של רב סעדיה גאון רב ישראל הכהן בן שמואל בן חפני - 1018-1033 רב עזריה הכהן בן ישראל בן שמואל רב יצחק - גאון אחרון בסורא

[עריכה] ראשי ישיבת פומבדיתא רב חנן מאישקיא - מ-589 רב מרי בר רב דימי סורגו - בערך 591 חנא (הונא) - בערך 630 רב רבה (רבא, ראבא) - 651 רב בוסאי (בוסתנאי) - בערך 660 רב הונא מרי בן מר יוסף - בערך 689 רב חייא ממישן - בערך 700 רב רביא בן רב אביי (מורונאי) - סביב 710 רב נטרונאי בן נחמיה (בר מר ינקא) - מ-719 רב יהודה גאון - סביב 730 רב יוסף גאון (בר כותנאי) - 748-739 רב שמואל בן רב מרי - 755-748 רב נטרוי כהנא בן אמונה - שמשו של רב אחאי, בערך 755 עד 761 רב אברהם כהנא - כנראה ב-681 רב דודאי בן נחמן (רב דוראי) - אחיו של רב יהודאי גאון סורא, 767-761 רב חנניא בן משרשיא - 771-767 רב מלכא בן אחא - 773-771 רב רבא (אבא) בר דודאי - 782-773 רב שנוי - ב-782 רב חנינאי כהנא בן אברהם - 786-782 רב הונא הלוי בן יצחק - 788-786 רב מנשה בן יוסף - 796-788 רב ישעיה הלוי בן אבא - 798-796 רב יוסף בן שילא משלחי - 804-798 רב רברבי כהנא בן חנינאי - 810-804 רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם - 814-810 רב יוסף בן אבא - 816-814 רב אברהם בן שרירא - 828-816 רב יוסף בן מר חייא - 833-828 רב יצחק בן חנניה - 839-833 רב יוסף בן רברבי - 841-839 רב פלטוי בן אביי - 858-841 רב אחא כהנא בן מר רב - ב-858 רב מנחם בן יוסף בן חייא - 860-858 רב מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא - 869-860 רב אבא (רבה) בן אמי בן שמואל - 872-869 רב צמח בן פלטוי - 889-872 רב האי בן דוד - 896-889 רב קימוי בן אחאי - 905-896 רב מבשר הכהן בן קימוי - 905-917 רב כהן צדק בן יוסף - 917-922 רב צמח בן כפנאי - 937-935 רב חנניה בן יהודה 943-937, אביו של רב שרירא גאון רב אהרן הכהן בן יוסף (כלף סרג'דו) - 960-943 רב נחמיה בן כהן צדק 968-960 רב שרירא גאון 968-1006, העביר בחייו את התפקיד לבנו רב האי גאון. האיגרת שחיבר נחשבת למקור היסטורי חשוב מאוד לתולדות העם היהודי. רב האי גאון בן רב שרירא, 1004 - נפטר בשנת 1038. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים. רב חזקיה בן דוד ראש הגולה. נרצח על ידי החליף המוסלמי. יש מן החוקרים הסבורים שלא שימש כגאון.

גאוני בבל המאוחרים, הידועים לנו:

• רב יצחק בן סוכרי - סביב 1070
• רב עלי - עד 1130 בקירוב
• רב שלמה - מ-1130 בקירוב עד 1160 בקירוב
• רב שמואל בן עלי - מ-1160 בקירוב עד 1198 בקירוב
• רב זכריה בן ברכאל - ב-1198
• רב אלעזר בן הלל בן פהד - מ-1198 בקירוב עד 1201 בקירוב
• רב דניאל בן אלעזר בן היבת אללה - -1201 בקירוב עד 1209
• רב היבת אללה בן אבי אלרביע -ב-1209
• רב יצחק הכהן בן אלאוני - 1210 בקירוב עד 1220 בקירוב
• רב יצחק בן ישראל אבן אלשוויח - 1220 בקירוב עד 8 בינואר 1248
• רב דניאל הכהן בו שמואל בן אבי אלרביע - 1248-1251
• רב עלי בן זכריה - מ-1251
• רב שמואל הכהן בן דניאל - ב-1288

חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה)

• רב יצחק מפירוז שבור, גאון ישיבת פירוז שבור, יצא לקבל את פניו של הכובש המוסלמי עלי בן אבי טאלב.
• ר' שמעון קיירא, לא נסמך לגאון ולראש ישיבה. כתב את הספר "הלכות גדולות" שהוא אחד מספרי הפסיקה החשובים מתקופת הגאונים. החוקרים נחלקו אם הוא כתב את הספר מעצמו או על פי רבו, ר' יהודה גאון.
• רב אחאי גאון משבחא, לא נסמך לגאון ולראש ישיבה בגלל מתיחות עם ראש הגולה - ועלה לא"י. רב אחאי כתב את "ספר השאילתות".

[עריכה] ראו גם

• סבוראים
• ראשונים

[עריכה] הערות ומקורות

1. ^ תהלים מז, ה
2. ^ סדר הדורות ורבים הבינו מאיגרת רש"ג שתקופת הגאונים מתחילה ברב חנן; אבל ראו "תקופת הסבוראים וספרותה" לר' יעקב אליהו אפרתי.
3. ^ תשובות הגאונים חמדה גנוזה סימן קמ.
4. ^ ראו "סדר הדורות", "תורתם של גאונים" לפרופ' שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב. ראו גם "אוצר הגדולים" (אלופי יעקב) לר' נפתלי יעקב הכהן, כרך א, פתח האוצר עמ' יד-יז.
5. ^ התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לפרטים מסוימים בחלק מן התאריכים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עוד על תקופה זו - באתר דעת
• בתי הדין בתקופת הגאונים - מאמר של ד"ר יהושע הורוביץ - באתר דעת
• הישיבה בתקופת הגאונים - מאמר של ד"ר יהושע הורוביץ - באתר דעת
• הרצאה/שיעור בנושא ספרות תקופת הגאונים.
• סוף תקופת הגאונים, מאת הרב זאב סולטנוביץ', באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)