משפחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במשפחה כמונח חברתי. אם התכוונתם לערכים נוספים בשם זה, ראו משפחה (פירושונים).
משפחה הנה מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. במשמעות רחבה יותר, המשפחה כוללת קרובים נוספים, כגון הורים של בני הזוג, אחים וכדומה. משפחה נוצרת גם ללא קשר פורמלי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית.
במרוצת המאה העשרים ניתנה למושג "משפחה" משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית.
התפיסה המסורתית של משפחה כללה טיפוס אידאלי של משפחה הכולל זוג נשוי עם ילדים. אך קמה התנגדות לתפיסה זו, משום שמשתמע ממה שכולם חייבים לאמץ מידה אחת של התנהגות מוסרית. ככל שגדל מספר האנשים המקיימים קשרי משפחה בלתי מסורתיים, הולכת וגוברת גם הקריאה להגדיר שארות על פי משפחות מתוך קרבה. כלומר, אנשים הרוצים להגדיר עצמם כמשפחה, משום שהם חשים שייכות זה לזה, בין אם יש ביניהם קשרי נישואין או קשרי דם ובין אם לא.
בספרות האנתרופולוגית מצוין כי לא נמצאו עדויות לקיומה של חברה כלשהי בה לא היה קיים מוסד משק הבית. המשפחה, לעומת זאת, מתקיימת במרבית צורות החיים המוכרות לנו, אך לא בכולן.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרה
למושג המשפחה הגדרות רבות. האנתרופולוג צ'ארלס וויניק מגדיר משפחה כמוסד מפתח שמכיל אישה אחת או יותר שגרה עם גבר אחד או יותר ועם ילדיהם. מגורים משותפים ושיתוף פעולה כלכלי משויכים בדרך כלל למשפחה. לדבריו המשפחה ממלאת פונקציות כלכליות, חברתיות ופונקציה של רפרודוקציה, כאשר פונקציות הרפרודוקציה של המשפחה היו לעתים קרובות משניות לפונקציות החברתיות והכלכליות שלה.
ג'ורג' מרדוק, לעומתו, מציין ארבע פונקציות עיקריות למשפחה שהן: מין, הולדה, חינוך וחסכנות. מדגיש את המשפחה כמוסד המעניק סוציאליזציה והיותה סוכן בהנצחת המסורת החברתית. כיוון שפונקציות החינוך והסוציאליזציה כלולות בתוך ההגדרה הכוללת של פונקציות חברתיות, וחסכנות הינה חלק מהפונקציות הכלכליות להגדרתו של וויניק.
שתי הגדרות אלו הן פונקציונליסטיות - הן מגדירות את המשפחה על פי התפקידים שהיא ממלאת, ובכך מתעלמות משאלת יחסי הכוח במשפחה. כמו כן, הגדרה זו אינה מצליחה להכיל את המגוון המלא של המשפחות הקיימות בחברה. בין השאר היא אינה מכילה משפחות זוגיות, משפחות בהן ההורים הם בני אותו המין, ומשפחות חד הוריות. כמו כן הגדרות אלו הינן מהותניות. באנתרופולוגיה בת ימינו רבים טוענים שאין לחפש הגדרה למשפחה.
לעתים רבות קיימת ההתערבות של החברה החיצונית למשפחה במבנה התא המשפחתי, אשר נועדה ברוב המקרים להשפיע על צורתו והיקפו, ולא לבטל את קיומו. התערבות זו, בצורות רבות (דת, מסורת, חינוך, מבנה כלכלי חיצוני, משפט וכך הלאה), הופכת את המשפחה למוסד הנתון לעיצוב היסטורי.
[עריכה] השקפות תאורטיות על המשפחה
[עריכה] התאוריה הפונקציונאליסטית
בוחנת את המשפחה על פי המשימות החיוניות שהיא ממלאת למען החברה הרחבה יותר. על פי תפיסה זו, המשפחה פועלת כ"עמוד השדרה של החברה". משימות אלה כוללות:
- ילודה ביולוגית, הדרושה לכל חברות כדי להנציח את עצמן.
- טיפוח וחיברות במיוחד במהלך השנים הראשונות לחיים של ילדים.
- הגנה על חסרי-אונים, כגון ילדים חולים רפי שכל וקשישים. מפאת התלות הארוכה של תינוקות במבוגרים, חשוב במיוחד שיהיו לכל החברות נורמות תרבותיות שיעצבו צורות משפחה יציבות באופן יחסי, שיעזרו להבטיח הגנה לילדים. מכאן שמעטות החברות המעודדות לידה מחוץ לנישואין. חברות רבות מתייגות את הילד שנולד מחוץ לנישואין כ"ילד בלתי חוקי". (המילה הלטינית מטרימוניה, "נישואין", פירושה "התנאי לאימהות").
- הסדרת יחסי המין.
- הצבה מעמדית – מאחר והילדים רוכשים בדרך כלל את המיצב של הוריהם וקרובי המשפחה שלהם.
- סיפוק תמיכה רגשית ראשונית.
[עריכה] תיאורית הקונפליקט
- זיהוי קונפליקטים בתוך המשפחה וקונפליקטים בין המשפחה לחברה.
- הכרת הערכים הסותרים בתרבות לגבי משפחה.
- הכרת הדרכים שהמשפחה מתפקדת בהן כדי ליצור מחדש חוסר שוויון חברתי בין גברים ונשים.
- זיהוי בעיות וקונפליקטים האופייניים לשלבים שונים במחזור חיי משפחה.
כמו הגישה הפונקציונאלית, אנשי גישת הקונפליקט רואים את המשפחה כגורם מרכזי בפעולתה של החברה. אך הם אינם חוקרים את התועלת שהיא מביאה לחברה אלא הם חוקרים את תרומתה של המשפחה להנצחת אי השוויון החברתי בעיקר בין נשים לגברים.
[עריכה] מבנה המשפחה
יסוד המשפחה הוא בקשר, מיני או רומנטי באופיו, בין גבר לאשה, בין גבר לגבר, בין אישה לאישה, בין גבר אחד למספר נשים, או בין אישה אחת למספר גברים. לרוב מעוגן קשר זה בהסכם מוסדי המכונה נישואים. ביטולו של קשר זה מכונה גירושין, והוא נחשב לרוב לפירוק המשפחה.
קיימים קשרים דומים שאינם נישואים, כדוגמת פילגש - אשה אשר כפופה לאב המשפחה ומקיימת עימו יחסים מיניים, אך מעמדה פחות משל אשתו הרשמית.
היסוד השני עליו בנויה המשפחה הינו קשר דם - כל קשר תורשתי קרוב נחשב לקשר משפחתי. בכלל זה מצויים יחס של צאצאים-הורה, קשר אחים, ושילוב של יחסים אלו.
מלבד אלו, קיימים קשרים משפחתיים משניים, המוגדרים אך ורק על בסיס יחס חברתי (ולא ביולוגי). בכלל זה עשויים להיכלל משרתים, חיות מחמד, רכוש משפחתי ועוד.
היחס בין גורמים אלו יוצרים חלוקת תפקידים במשפחה.
[עריכה] דפוסי משפחה
[עריכה] תא משפחתי
במשפחות קטנות, המובדלות באופן ברור יחסית מהסביבה, מתקיים תא משפחתי - תיפקוד משפחתי כיחידה חברתית קטנה, אינטימית, ועצמאית באופן יחסי.
- משפחה גרעינית - קבוצה חברתית המורכבת מהורה אחד או שני הורים, וילדיהם התלויים בהם.
- משפחה מורחבת - קבוצה חברתית המורכבת מהורה אחד או יותר וקרובי משפחה נוספים, משפחות מסוג זה כוללות לעתים קרובות דורות אחדים, למשל יחידה משפחתית המורכבת משלושה דורות: האם, האב, ילדיהם הלא נשואים, אחד או יותר מהבנים הנשואים ונשותיהם וילדיהם.
[עריכה] שבט
שבט הינו מוסד חברתי רחב ממשפחה אך מכיל קשרים משפחתיים בתוכו. שבטים נפוצים בעיקר בחברות לא-מודרניות, ועשויים להיות מחולקים או לא-מחולקים לתאים משפחתיים בתוכם.
[עריכה] דפוסי מגורים
- פטרילוקלי - מגורים על פי מקום מגורי האב
- מטרילוקלי - מגורים על פי מקום מגורי האם
- ניאולוקלי - בני הזוג עוברים לגור במקום שונה מאשר מקום מגורי משפחות המוצא שלהם
[עריכה] חלוקת תפקידים במשפחה
-
ערך מורחב – חלוקת תפקידים במשפחה
חלוקת תפקידים במשפחה מתארת את הדיפרנציאציה התפקודית בתוך המשפחה. לרוב היא חלק בלתי נפרד של המסורת, ומהווה חלק מהמבנה החברתי הקיים, המחנך ותומך בחלוקת התפקידים המקובלת.
משפחה פטריארכלית היא משפחה בה חלוקת התפקידים נותנת סמכות לאב-המשפחה. סמכות זו נתמכת על ידי הנורמות החברתיות ולעיתים אף על ידי המוסדות הרשמיים. זוהי חלוקת התפקידים הנפוצה, אך מרבית החברות המערביות המודרניות שואפות למתן אותה ולהשיג שיויון מלא ככל האפשר בין המינים.
משפחה מטריארכלית: נשלטת על ידי הנשים.
[עריכה] דפוסי שארות
-
ערך מורחב – שארות
- פטרילינארי - הילדים משתייכים לקבוצת השארות של האב.
- מטרילינארי - הילדים ישתייכו לקבוצת השארות של האם.
- בילינארית - הילדים משתייכים לקבוצות השארות הן של האם והן של האב.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משפחה |
- משפחות ומשקי בית בישראל - לקט נתונים לקראת "יום המשפחה" - נתוני 2005, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- משפחה, באתר "אורט"
- סטיבן ספילברג על מוסד המשפחה - באתר פאזל
- אורי פז, הקן הישראלי, מאמר על ערכי המשפחה, אתר פאזל
- ארגון משפחה חדשה
