אישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דמות אישה, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר

אישה היא נקבת המין האנושי. לאישה סימנים ביולוגיים המבדילים אותה מהאיש שהוא זכר המין האנושי. האישה מסוגלת להולדה והנקה, דבר שמשפיע רבות על מיקומה החברתי. אישה צעירה עד גיל ההתבגרות נקראת ילדה, אישה צעירה בגיל ההתבגרות נקראת נערה, עלמה או בחורה. בשלב ההורות ילדיה קוראים לה אמא ונכדיה קוראים לה סבתא. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המייחדות את האישה נקרא "נשיות" (לעומת התכונות הנקראות "גבריות"). בהקשרים שונים, המין הנשי קרוי גם המין החלש או המין היפה.

[עריכה] הבדלים בין האישה לגבר

פניה של אישה ג'ינג'ית

להלן מפורטים ההבדלים העיקריים בין האישה לאיש:

[עריכה] הבדלים פיזיולוגיים עיקריים

ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין האישה לאיש הוא המבנה הכרומוזומלי. מכך נגזרת התפתחות שונה. בלידה (ועוד קודם לה) באיברי המין: איברי המין והרבייה של האישה הם נרתיק, רחם ושחלות, ואלה שונים מאיברי המין והרבייה של הגבר שהם פין ואשכים. מאוחר יותר, במהלך גיל ההתבגרות, מתחילים להופיע הבדלים נוספים:

האגן של הנשים גדול במעט מהאגן של הגברים.
השדיים של הנשים עשירים בבלוטות חלב שאין לגברים.
עור גוף פחות שעיר יחסית לגבר, בעיקר בפנים, בחזה ובבטן.
משקל וגובה הגוף נמוכים יותר בממוצע מאלה של האיש.
השרירים של האישה חלשים יותר ב- 30% בממוצע משל הגבר, ותצורתם דקה יותר.
מיתרי הקול של האישה צרים יותר משל הגבר וכך מפיקים קול גבוה יותר.
אחוז השומן אצל האישה גבוה יותר משל הגבר.

[עריכה] הבדלים אנטומיים עיקריים

ההבדלים האנטומיים מופיעים כבר במהלך התפתחות העובר ברחם:

מוח האישה קטן בממוצע בכ-5% ממוח הגבר, שוקל כ-100 גרם פחות ממנו וכן כמות תאי העצב בו קטנה מזו המקבילה אצל הגברים.
אחד מגרעיני המדיאל פראופטיק שנמצא בהיפותלמוס ומכונה "הגרעין הדו-צורתי מינית" (Sexual Dimorphic Nucleus, SDN), גודלו קטן פי שניים עד שלושה אצל נשים מאשר אצל גברים, בשל העובדה שאין לתאי עצב שלה קולטנים לטסטוסטרון, ההורמון הגברי.
אלומות סיבי עצב "הצרור הקדמי" (Anterior commissure) וכפיס-המוח (קורפוס קאלוסום), שמחברות ומקשרות בין שני חצאיו של המוח הגדול, גדולות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

[עריכה] הבדלים נוספים

מבחינה הורמונלית, ההורמונים הנשיים העיקריים הם אסטרוגן ופרוגסטרון השונים מההורמון הגברי העיקרי של הגבר שהוא הטסטוסטרון. הורמון זה אחראי על רוב השינויים שבין גוף האישה לגוף הגבר ועל מחזוריות הווסת. חוסר איזון בין שני ההורמונים הנשיים הללו עשוי לגרום למצבי רוח מתחלפים ולעצבנות, במיוחד בזמן שלפני הופעת הווסת.
המטבוליזם של האישה נוטה להיות נמוך יותר משל הגבר, כנראה בשל מסת השרירים הנמוכה יחסית לגבר.
האישה נולדת עם כל ביציותיה שמספרן הוא כמיליון, מתוכן רק כמה מאות מבשילות, ביצית אחת בכל חודש החל מגיל ההתבגרות ומפסיקות להבשיל בגיל 50 בערך, כל זאת בניגוד לגבר שזרעו מתחדש בתמידות החל מגיל ההתבגרות וזמין למשך כל חייו. התמזגות של תא מין זכרי שהוא הזרע עם תא מין נקבי שהוא הביצית, היא תחילת היווצרותו של עובר.
תוחלת החיים של האישה גבוהה בדרך כלל משל הגבר. בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2000, תוחלת החיים עומדת על 80.9 שנים, כ-5.5% יותר מזו של הגברים, שעומדת על 76.7 שנים.
בנוסף למחלות הקשורות לאיברי המין, מחלות אחרות שנחשבות לנשיות, ופוגעות בנשים מבגברים בשכיחות גבוהה יותר הן: הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, פיברומיאלגיה, דיכאון, מיגרנה ואוסטאופורוזיס.

[עריכה] נשיות

השירה החצרונית בימי הביניים והאמנות תיארו את דמות הגבירה החסודה, המשמשת כאידאל נשי ומושא לאהבתו של האביר

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן קטגוריות הגבריות והנשיות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, כושר ניתוח טכני, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר רגישות בין-אישית ויכולת אמפתית גבוהה, התבוננות הוליסטית על מערכת קשרים, עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, נעימות, חמימות ועדינות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומקבעת דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.