ביצית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בתא רבייה נקבי. אם התכוונתם לגמטופיט נקבי הנמצא בצמחים בעלי זרע, ראו ביצית (צמחים).
ביצית או תא ביצה (באנגלית: Ovum) היא תא רבייה (גמטה) המיוצר על ידי נקבות של יצורים רב תאיים המתרבים ברבייה זוויגית (מינית).
ביציות מיוצרות בשחלה ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה הפלואידית — מכילה מחצית ממספר הכרומוזומים בתא סומטי.
[עריכה] יצירת הביצית
יצירת הביציות אצל בעלי חיים מתחילה בתא נבט דיפלואידי ונקראת אוֹאוֹגנזה (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך המיוזה I לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. שני התאים עוברים מיוזה II וחלוקת ציטופלסמה: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית.
כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר וכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים.
[עריכה] הפריה
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה זכרי - תא זרע בבעלי חיים, וגרגר אבקה בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כהפריה. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא דיפלואידי, בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא זיגוטה. הזיגוטה מתחלקת לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - הצאצא.
בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא ביוץ.
