גמטופיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גמטופיט (gametophyte) - השלב ההפלואידי במחזור החיים של הצמחים. הגמטופיט מהווה את השלב הבלתי-דומיננטי במחזורי החיים של השרכניים והצמחים העילאיים, ואילו את השלב הדומיננטי במחזורי החיים של הטחבניים.

בטחבניים, הגמטופיט מתפתח מהנבג בסדרה של חלוקות מיטוטיות. הגמטופיט הבוגר מצמיח ארכגוניה ו/או אנטרידיה, בהם נוצרים בהתאמה תא הביצה ותא הזרע, אשר מתאחדים זה עם זה ליצירת הזיגוטה, ממנה יתפתח הספורופיט.

ישנם שני סוגי גמטופיט, נקבי וזכרי:

• מיקרוגמטופיט - גמטופיט המייצר תאי זרע. בצמחים עילאיים זהו למעשה גרגר האבקה, המכיל שני תאי רבייה זיכריים.
• מגהגמטופיט - גמטופיט המייצר תאי ביצה. בצמחים עילאיים זהו למעשה שק העובר הנמצא בביצית, מכיל 7 תאים: תא ביצה אחד הפלואידי, חמישה תאים הפלואידים נוספים ותא-ההורה של האנדוספרם שהוא דיפלואידי.

בצמחים עילאיים, הגמטופיט נוצר ונמצא בתוך הצמח, ומכיל את תאי הרבייה ומרכיבים נוספים. הגמטופיט הזכרי עוזב את הצמח על מנת להגיע לזה הנקבי. הוא מגיע לצלקת העלי ומנביט נחשון, תהליך הנקרא האבקה; הנחשון מוביל את שני תאי הרבייה לביצית ולאחר מכן מתרחשת הפריה כפולה: תא רבייה זכרי אחד מפרה את תא הביצה - נוצרת זיגוטה ותא הרבייה השני מפרה את תא-ההורה של האנדוספרם (אנדו - בתוך, ספרם - זרע) ונוצר תא טריפלואידי שעתיד להתפתח לרקמה שתזין את עובר הצמח החדש.

[עריכה] ראו גם

• הפריה כפולה
• ספורופיט
• ארכגוניום
• אנטרידיום