תקופת הזוגות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השתלשלות ההלכה

חז"ל זוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים

הכינוי תקופת הזוגות מכוון לתקופה של כמאתיים שנים באמצע תקופת בית שני, שבה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הייתה על ידי חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים. למרות שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים, ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 הרקע ההיסטורי 3 שמות הזוגות 4 מחלוקת הסמיכה

[עריכה] מקור השם

המילה זוג בעברית מציינת ריבוי של שני עצמים זהים. הכינוי ניתן לחכמים אלו שכיהנו במשותף כראשי הדור בדורות אלו, אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

[עריכה] הרקע ההיסטורי

התפקיד של אב בית הדין של הסנהדרין קדם לתקופת הזוגות. מינוי חכם לתפקיד נשיא היה חדש, והחל בתקופת הזוגות. בימי הדור הראשון לזוגות הצליחו מתיוונים להשתלט על משרת הכהן הגדול, ולמנות לה מתיוונים. לכהן הגדול היו תפקידים לצרכי פנים ולצרכי חוץ. החכמים מינו מקרבם נשיא נאמן לתורה, שיהווה אלטרנטיבה לתפקידי הכהן הגדול.

עם עזיבתה של הסנהדרין את לשכת הגזית 40 שנה לפני חורבן הבית (סנהדרין מא, א), ירד מעמדו של אב בית הדין. מכאן ואילך עמד הנשיא בלבד בראש חכמי התורה, ותמה תקופת הזוגות.

[עריכה] שמות הזוגות

רשימת הזוגות מופיעה במשנה מסכת אבות פרק א', בתוך רשימת ראשי החכמים שבתקופת בבית שני.

1. יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.
2. יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי.
3. יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
4. שמעיה ואבטליון.
   לאחר שמעיה ואבטליון הנהיגו את העם תקופה מסוימת בני בתירה שהעבירו את ההנהגה להלל הזקן.
5. הלל ושמאי. שמאי החליף חכם בשם מנחם שהיה בן הזוג המקורי של הלל, ולפי דברי המשנה (חגיגה ב, ב) "יצא מנחם, נכנס שמאי".

החכם המנוי ראשון בכל זוג כיהן כנשיא, והשני כאב בית דין של הסנהדרין (משנה חגיגה ב, ב).

[עריכה] מחלוקת הסמיכה

הזוגות נחלקו בינם לבין עצמם במחלוקת הראשונה בתולדות ההלכה: הסמיכה על קרבן ביום טוב (משנה חגיגה ב, ב).