אבטליון (זוגות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבטליון (זוגות)
דור	זוג רביעי של תקופת הזוגות
רבותיו	יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח
חבריו	שמעיה ויהודה בן דורתאי
תלמידיו	הלל, שמאי, מנחם

אבטליון היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות. חברו של שמעיה, שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

היה בן למשפחת גרים, ולפי דברי התלמוד הבבלי (גיטין נז ע"ב) - הוא היה מבני בניו של סנחריב.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון - בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

[עריכה] המאמר במסכת אבות

מאמרו של אבטליון מופיע במשנה במסכת אבות (פרק א משנה יא):

"אבטליון אומר: חכמים - הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל".

[עריכה] פירוש השם

את פירוש שמו של אבטליון מביא הרב עובדיה מברטנורא (אבות פרק א' משנה י'): "שמעיה ואבטליון - גרי צדק היו, ומבני בניו של סנחריב הם. ושמעתי שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה, שפירושו אב לקטנים. כי טליא בלשון ארמי - קטן...". כלומר, מקור השם הוא: אב-טליון, כלומר: אב-(ל)קטנים.

[עריכה] המעשה בהלל

"בכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת".