משה גיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה גיל (נולד ב-1921) פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב חתן פרס רוטשילד, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ח בנושא חקר ארץ ישראל.
גיל הוא מן החוקרים החשובים בעולם החוקרים את תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האיסלם.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
נולד בביאליסטוק שבפולין בבית דתי, משכיל וציוני. אביו למד בצעירותו שנים רבות בישיבה והיה בעל בית חרושת לטקסטיל שחרב במלחמת העולם הראשונה, והמשפחה עברה לרומניה.
משה גיל עלה לארץ ישראל בשנת 1945 בהיותו בן עשרים וארבע.במשך ארבעים שנה היה חבר קיבוץ רשפים. גיל עבד בעיקר ברפת, שם נהג לבלוע ספרים בין חליבה של פרה אחת למשנהה. לגיל שלוש בנות ותשעה נכדים ונכדות.
בשנת 1965, בגיל ארבעים וארבע, החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, וכעבור שנתיים סיים תואר שני כולל תזה. עבודת המאסטר שלו הייתה בנושא "המאבק על הקרקע (בעיות אגראריות בארץ ישראל במאות ה-ג' וה-ד' לספירה)" ודנה בבעיות אגרריות בתקופת השלטון הרומאי. מוריו העיקריים היו שמואל ספראי ויהושע אפרון.
גיל החל לחקור את היהודים בארצות ערב תחת שלטון האסלם. באותו זמן פרסם ספר פופולרי על חייו של הבלכי בשם: "חיי הבלכי - הכופר מחוראסאן", בלכי היה כופר יהודי במאה התשיעית לספירה.
עשה עבודת דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה בהדרכתו של פרופסור שלמה דב גויטיין בנושא "ההקדש בפוסטאט על-פי תעודות מהגניזה". עבודתו הייתה מבוססת על אלף וחמש מאות תעודות מהגניזה הקהירית ומקורות מקבילים בערבית.
[עריכה] עבודתו
הגניזה הקהירית נהפכה למרכז פעולתו של גיל, אך פרט לכך חקר את ספרות תקופת בית שני, היהודים בחצי האי ערב בימי קדם, תולדות היהודים בסיציליה, המסחר בימי הביניים, תולדות הכיתות בישראל, כמו כן הרבה לפרסם מחקר על מוחמד וסביבתו.
גיל כתב מחקר על "האמנה של אלמדינה", החוקרים ראו בה ברית בין היהודים למוסלמים הראשונים בראשות מוחמד. גיל הוכיח כי ההיפך הוא הנכון, וכי היה זה שלב במדיניותו של מוחמד לגירושם מן העיר מדינה שהפכה לבירת האסלם, שהובילה למלחמה בהם ולהשמדתם.
מבין תגליותיו של משה גיל הן שענף של בית ענן, שנחשב בעיני הקראים למייסד התנועה הקראית, למעשה נמנה על ראשי הגולה בבבל ואף הנהיגו את ישיבת ארץ ישראל עד המאה התשיעית. כן הוא גילה כי תנועת החניפים באסלאם הייתה למעשה ענף של המניכאים. גיל אף פרס תזה חדשה לגבי משמעות המונח סיקריים. החוקרים עד זמנו זיהו זאת עם ליסטים רוצחים, על שם הסיקה, פגיון מוחבא. גיל זיהה זאת עם המילה cession - ויתור על אדמה. הכוונה היא לאדמות שנתפשו על ידי יהודים לאחר מרד בר כוכבא לאחר שבעליהם המקוריים השתתפו בקרב, נפלו בשבי, נהרגו או ברחו.
[עריכה] ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה
מפעל מונומנטלי בן שלושה כרכים שיצא לאור בשנת 1983 בו היא פירש מאות מסמכים מהגניזה הקהירית. הוא תיאר את ארץ ישראל בתקופה שבין 634 עד 1099 לספירה הנוצרית, תוך הסתמכותו על היסטוריונים רבים אחרים, בצד תגליות מקוריות שלו.
[עריכה] ממלכת ישראל בתקופת הגאונים
מפעלו רחב היריעה השני של גיל החובק ארבעה כרכים ופורט את דברי ימי היהודים בתקופת הגאונים, זאת בהתבסס על פרשנות מדוקדקת של מאות מסמכים מן הגניזה הקהירית. מפעל מקיף נוסף כתב גיל על מפעל ההקדש.
[עריכה] ספריו
- חיי הבלכי הכופר מחוראסאן. מרחביה, ספרית פועלים, תשכ"ו 1965.
- Documents of the Jewish Pious Foundations from the Cairo Geniza. Leiden, 1976
- התסתרים: המשפחה והכת. תל אביב: המכון לחקר התפוצות, המפעל "מורשת" לחקר יהדות המזרח, 1981.
- ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634-1099). (שלושה כרכים), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג 1983.
- ממלכת ישראל בתקופת הגאונים. (ארבעה כרכים) תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 1997.
- יהודה הלוי ובני חוגו: 55 תעודות מן הגניזה. משה גיל ועזרא פליישר. ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשס"א 2001.
- Related Worlds: Studies in Jewish and Arab Ancient and Early Medieval History. Variorum, Burlington VT, 2004.
[עריכה] ספרים שערך
- תולדות תנועת הפועלים בארץ-ישראל: ההתפתחות הרעיונית-המדינית: פרקים ותעודות (1905-1965)/ פרץ מרחב (בעריכת משה גיל). תל אביב: המחלקה לתרבות של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, על ידי ספרית פועלים, תשכ"ז 1967.
- מחקרים במדעי היהדות/ בעריכת מרדכי עקיבא פרידמן, משה גיל. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, מפעלים אוניברסיטאיים, תשמ"ו 1986.
- מחקרים במדעי היהדות/ בעריכת מרדכי עקיבא פרידמן, חברי מערכת: משה גיל, יאיר הופמן. תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, מפעלים אוניברסיטאיים, תשנ"א 1991.
[עריכה] ספר יובל לכבודו
- משאת משה: מחקרים בתרבות ישראל וערב מוגשים למשה גיל. בעריכת עזרא פליישר, מרדכי עקיבא פרידמן, יואל קרמר, ירושלים 1998.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יורם ארדר בריאיון עם פרופסור משה גיל, זמנים 95, קיץ 2006, 94-101.
