שולחן ערוך הרב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולחן ערוך הרב (נקרא גם שו"ע אדמו"ר הזקן ושו"ע הגר"ז - שולחן ערוך הגאון רבי זלמן) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינוי 'הרב'.
תוכן עניינים |
[עריכה] כתיבת הספר
את חיבורו כתב רבי שניאור זלמן במשך שנים אחדות, עוד בהיותו כבן 25, לבקשת רבו המגיד ממזריטש. כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:
"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו..."
בתחילה יצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה בעילום שם המחבר, הספר גרם לסערה בעולם היהודי, כיוון שנושא זו לא נערך בצורה מסודרת מאז ימי הרמב"ם. חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
מתחילה נכתב החיבור על כל ארבעת חלקי "שולחן ערוך". אך לפני שהספיק להביא אותו לדפוס בשנת ה'תק"ע (1810), בהיותו הרחק מביתו, פרצה בעירו לאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.
החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחד מעשר הזכויות שזכה בהן הרב ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.
[עריכה] מבנה הספר
ב'שולחן ערוך הרב' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.
לאחר סיום החיבור החל אדמו"ר הזקן לחבר מהדורה שנייה לחיבור. בכתיבת המהדורה השנייה ביקש הרב לשלב את פסיקת הקבלה ומנהגיה על סדר השו"ע. זאת, בשונה מהמהדורה הראשונה אשר נכתבה ע"פ המסורת ההלכתית הסטאנדרטית של החבורים ההלכתיים המקובלים. בכך הייתה אמורה לשמש מהדורה זו חיבור ראשון מסוגו אשר משלב באופן סדור את עקרונות הפסיקה הקבלית ואת מנהגי הקבלה בתוך ספר הלכתי הבנוי על סדר השו"ע. בכל מקרה, לידינו הגיעו ארבעת הסימנים הראשונים של חלק אורח חיים בלבד אשר נחשבים על ידי החסידים כ'משנה אחרונה' מול המהדורה הראשונה. בהתאם לכך ידועה בקרב חסידי חב"ד אפיזודה מעניינת בה אחד החסידים שאל את רבי שניאור זלמן כיצד לנהוג בשעה שהקבלה והשולחן ערוך סותרים זה לזה, רבי שניאור זלמן ענה "מן הסתם יש לנהוג כפי הכרע המקובלים", שאלו החסיד, והרי בשולחן ערוך שלו פסק הרב שבמצב של מחלוקת יש לנהוג כפי השולחן ערוך ולא כמקובלים? ענה לו רבי שניאור זלמן אשר בשולחן ערוך כתב כן לפי שהשולחן ערוך נכתב על פי הפוסקים ולא המקובלים, והפוסקים סבורים(מופיע במגן אברהם על שו"ע אורח חיים, סימן כ"ה, סעיף קטן כ') שבמצב של מחלוקת יש לפסוק כמותם, ולכן כתב כך, אבל למעשה יש לנהוג כמקובלים, שהם פסקו שבמצב של מחלוקת צריך לנהוג כפי הכרע הקבלה...
בשנת תשנ"ו הודפס ספר הנקרא בשם "פסקי אדמו"ר הזקן" ח"א, וענינו לקבץ את כל המקומות בשו"ע אדה"ז שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. ח"א הוא על החלק הראשון של יורה דעה, ובעתיד יופיעו גם שאר הכרכים, על שאר חלקי הספר. הספר נכתב ונערך על ידי הרב אריה לייב קפלן, ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.
[עריכה] קונטרס אחרון
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב הרב את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.
בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, טרם יצא השולחן ערוך ,הוציאו המתנגדים את הלכות תלמוד תורה, בלי שם המחבר, היות שלא ידעו מי כתב ספר זה, ורבי אליהו מווילנא הגיב על הקונטרס אחרון שזהו גאונות עמוקה ועל ההלכות שבסדר לא היה כזה מזמן הרמב"ם, רביהגאון הרוגצ'ובי אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.
כדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: 'רב להושיע' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום־טוב, ועוד.
[עריכה] תפוצת הספר
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כל החסידים, אך בשל מחסור בספרים עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על־פי הספר [דרוש מקור].
בשנים האחרונות התרחבה תפוצת הספר, לאחר שהודפס במהדורה חדשה (שהחלה לצאת בה'תשס"א בתוספת הערות על ידי הוצאת קה"ת של חסידות חב"ד. מהדורה מתוקנת אחרת יצאה על ידי הוצאת "עוז והדר" (שאינה קשורה לחב"ד) בה'תשנ"ג. חלק מהספר תורגם בידי קה"ת לאנגלית שמוציא אותו לאור מ-2002.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב ש.י. זוין שולחן ערוך ושו"ע הרב
- שולחן ערוך הרב - (תפריט ניווט מימין הדף כלפי מטה) באתר ספריית חב"ד
- חיבור משולחן ערוך הרב באתר ספריית חב"ד
