אפריקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: אי דיוקים, מידע לא ממוקד. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה. היבשת משתרעת על שטח של 30,244,050 קמ"ר (כולל האיים הסמוכים לה), המהווים כ-20.4% משטח היבשה של כדור הארץ. באפריקה מתגוררים למעלה מ־900 מיליון תושבים ב-53 מדינות (כולל האיים), המהווים כ-14% מהאוכלוסייה העולמית, נכון לשנת 2005. אפריקה היא גם היבשת בה מספר המדינות הרב ביותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] אטימולוגיה
ישנן מספר השערות בנוגע למקור שמה של אפריקה. אחת ההשערות מדברת על כך שהשם "אפריקה" הוא בעצם שילוב של "אפרי" + "קה", כאשר אפרי היה שמם של העמים שישבו בקרבת קרתגו והסיומת הרומית "קה" מפורשת כ"ארץ".
השערות נוספות באות מתחום הבלשנות. יש הסבורים שמקור השם מהשפה הלטינית בה "אפּריקה" משמעותה שטוף-שמש. אחרים טוענים שמקור השם הוא השפה היוונית בה למילה "פריקֵה" שמשמעותה קור הצטרפה תחילית הניגוד "א-".
[עריכה] גאוגרפיה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
יבשת אפריקה מוקפת בים התיכון מצפון, בתעלת סואץ וים סוף מצפון-מזרח, באוקיינוס ההודי מדרום-מזרח, ובאוקיינוס האטלנטי ממערב.
[עריכה] היסטוריה
-
ערך מורחב – היסטוריה של אפריקה
על פי הדעה המקובלת כיום במחקר האבולוציה, מקורו של המין האנושי (ההומו סאפיינס) הוא באפריקה. היבשת אכלסה בעיקר שבטים קטנים וממלכות, שהיו בקשר רופף זה עם זה. אמנם מצרים נחשבת למדינה הריבונית הראשונה שנוצרה, אך מרבית שטחה של אפריקה שמדרום לסהרה לא הצמיח ישויות מדיניות עד לעת החדשה. יוצאי דופן מכלל זה הם אתיופיה, הממלכה הנומיבית וממלכות סאהל שכללו את גאנה, מאלי וסנגאי. עוד בעת העתיקה שימשה אפריקה מקור לעבדים, אולם בתקופה זו לא הייתה אפריקה בבחינת יוצא מן הכלל. עם התפשטות האיסלאם באפריקה, השתלטו עמי צפון אפריקה (ערבים וברברים) על דרכי המסחר ועסקו, בין השאר, בסחר עבדים. העבדים נכבשו בעיקר מעמי "אפריקה השחורה", על ידי שודדי ים מוסלמים. העבדים נשלחו גם לחצי האי ערב וליתר ארצות האיסלאם. במאה ה-15 החלו האירופאים (הפורטוגזים היו הראשונים שבהם) להקים תחנות מסחר ביבשת על חופי האוקיינוס האטלנטי ומדרום לארצות הים התיכון. האירופאים, בשיתוף סוחרים מוסלמים וכמה מנהיגי שבטים מקומיים, תפסו אפריקנים רבים (בעיקר מאפריקה המערבית והמשוונית) וסחרו בהם ברחבי העולם, במה שכונה לאחר מכן סחר העבדים הגלובלי. לאחר גילוי אמריקה, כאשר כוח האדם של הילידים שם לא הספיק והתקשה לשרוד בתנאי עבדות, התרחב הביקוש לכוח אדם אפריקני, והגיע למיליוני עבדים שנשלחו בעיקר ליבשת החדשה.
בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה במירוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו לקולוניות מערביות. יוצאות דופן מבחינה זו היו אתיופיה, ששמרה על עצמאותה מאות בשנים וליבריה, מדינה חדשה שנוסדה על ידי עבדים אמריקאים משוחררים בסיוע הנשיא האמריקני החמישי ג'יימס מונרו בשנת 1847.
הכיבוש הקולוניאליסטי המשיך עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, שלאחריה זכו כל הקולוניות בהדרגה בעצמאות. כיום, באפריקה יש 53 מדינות עצמאיות (כולל האיים הסמוכים לה). גבולותיהן של רוב מדינות אלה נשארו כפי שהיו כששורטטו וחולקו בצורה שרירותית למדי בין המדינות הקולוניאליסטיות השונות במאה ה-19. בחלק מהמקרים הדבר גרם לסכסוכים על רקע אתני, כאשר קבוצות אתניות שונות נכללו תחת אותה מדינה.
הסכסוך בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שמדינות בדרום ומרכז אפריקה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית וצרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשר אנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב ודרום אפריקה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שהוצבו בידי האירופאים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.
מדיניות ממשלתית כושלת, שחיתות פוליטית ומקרי בצורת קשים, הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת מזון ומים, ומקרי רעב המוני אינם נדירים.
אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטותן של מגיפות המוניות, הנגרמות בשל תנאים סניטריים נמוכים, היעדר חיסונים ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת נגיף ה-HIV, המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה ממחלת האיידס.
[עריכה] פוליטיקה
-
ערך מורחב – פוליטיקה של אפריקה
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי.
מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ומשטרים דיקטטוריים. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטון דמוקרטי, ובמקום זאת הם נסחפו לסדרת הפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים.
רבים ממנהיגי אפריקה בעידן הפוסט-קולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, והדבר הוביל לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, ומעלימים את החוקות והפרלמנטים בארצם.
כמו כן, רבים השתמשו בכוחם כדי להחיות מחדש יריבויות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחת משטר צבאי.
למרות קשיים מרובים, ישנם כמה סימנים כי לאפריקה תקווה לעתיד טוב יותר. נראה כי הדמוקרטיה מתפשטת, על אף שמרבית המדינות אינן דמוקרטיות עדיין. כמו כן, מדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכל האזרחים.
ישנם סימנים ברורים לפעילות משותפת גוברת בין ארגונים ומדינות אפריקניות. במלחמת האזרחים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, התערבו בלחימה 6 מדינות אפריקניות, הגובלות בקונגו (ע"ע: מלחמת קונגו השנייה). היו שהביעו תקווה כי מלחמה זו תוביל ליתר ערבות הדדית בין המדינות, שתביא למניעת סכסוכים באזור. ארגונים פוליטיים כמו האיחוד האפריקאי מציעים תקווה אף הם לשיתוף פעולה הדוק יותר ולשלום בין מדינות היבשת.
[עריכה] כלכלה
-
ערך מורחב – כלכלת אפריקה
אפריקה היא היבשת שאוכלוסייתה היא העניה בעולם. יתרה מכך, מצב העוני באפריקה קשה יותר בממוצע מכפי שהיה לפני 25 שנה.
דו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר בדירוג העולמי, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה.
הסיבות העיקריות לכך הן המעבר הלא יציב מקולוניאליזם לעצמאות, המלחמה הקרה והשפעתה על הסביבה ושחיתות בצמרת השלטון וכמו כן, 23 סכסוכים אלימים שהתרגשו על אפריקה בין השנים 1990 ועד שנת 2005 וגרמו ליבשת נזקים כלכליים בסך של כ-284 מיליארד דולר [1] אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של סטגנציה. במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם, אפריקה אף הדרדרה בשנים האחרונות. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, הכוללים תוחלת חיים נמוכה, אלימות ואי יציבות. לאורך השנים, הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלק מהם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.
תחת לחץ של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או צמיחה . עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות המדינות המתועשות באפריקה, בטענה שהן מנציחות את העוני ביבשת על ידי יצירת חובות ענק נושאי ריבית, שהמדינות אינן יכולות לעמוד בהן.
[עריכה] מדינות אפריקה
-
ערך מורחב – מדינות אפריקה
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: אפריקה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפריקה |
- אפריקה בוויקיטיול - מדריך הטיולים החופשי
יבשות ואזורים בכדור הארץ | |||||
אסיה |
אירופה |
אפריקה |
אמריקה |
אוסטרליה |
אנטארקטיקה |
אירואפרסיה |
אירואסיה |
אמריקה הצפונית |
אמריקה הדרומית |
אוקיאניה |
יבשות קדומות: רודיניה • פנגיאה • לאוראסיה • גונדוונה |