אצבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בחלק בגוף האדם ובגופם של בעלי חיים אחרים. אם התכוונתם למידת אורך קדומה, ראו מידות ומשקלות תורניים.

אצבע אנושית

אצבע היא חלק בכף היד או בכף הרגל של בני אדם ומינים שונים כמו קופי אדם. האצבע מסתיימת בחיפוי קרני הקרוי ציפורן. העור בקצות האצבעות מחורץ על ידי טביעות אצבעות.

שמות אצבעות היד - אגודל, אצבע, אמה, קמיצה, זרת (מכונה גם "קוטן"). האצבע הגדולה בכף הרגל מכונה בוהן. באנטומיה, נהוגה גם ההתייחסות לאצבעות כ"ראשונה", "שנייה" וכן הלאה עד "חמישית", כאשר האגודל או הבוהן הן האצבע הראשונה והזרת או הבוהן הקטנה הן האצבע החמישית.

למינים שונים של בעלי חיים יש מספר שונה של אצבעות בגפיהם. במינים בהם לא נעשה שימוש באצבעות, הן הולכות ומתנוונות, כמו למשל אצל הסוס, או בכפות הרגליים של בני אדם.

מחקרים על מידות האצבעות מצביעים על האפשרות לנבא נטיות מסוימות (בעיקר אצל גברים) על פי ממדי האצבעות.

[עריכה] תקשורת באמצעות אצבעות

שפת סימנים של חרשים היא שפה טבעית העושה שימוש, בין השאר, בסימני אצבעות.

גם בקרב השומעים קיים רפרטואר נרחב של תנועות ומחוות אצבעות לשם תקשורת, בחלקו נובע משפת גוף ובחלקו נשען על מוסכמות תרבותיות. דוגמאות:

זקיפת אגודל מסמלת אישור בתרבויות רבות בעולם. באחרות היא מהווה תנועה מגונה או בקשה לטרמפ.
במדינות רבות נעשה שימוש באצבע או באגודל כסימן מוסכם לעצירת טרמפ.
האצבע הסמוכה לאגודל מכונה גם האצבע המורה או הרומזת, שכן משמשת להצבעה ולרמיזה. הצבעה היא הושטת היד והאצבע קדימה, כלפי חוץ, כדי לסמן דבר מה, או קיפול הזרוע במרפק והושטת האצבע כלפי מעלה כדי לבקש רשות דיבור. רמיזה היא הפניית הזרוע כלפי פנים, אל גוף הדובר, תוך תנועות קיפול חוזרות של האצבע, כדי לרמוז לאדם אחר להתקרב אליו.
אצבע משולשת - מחווה גסה להבעת זילזול ובוז, באמצעות האצבע האמצעית (אמה).
להכות באצבע צרידה - השמעת קול באמצעות האגודל והאמה, לעתים כאמצעי לליווי קצבי.
טבעת נישואין נהוג לענוד על הקמיצה של יד שמאל.

דוגמאות נוספות בתמונות להלן:

"מעט" או "כסף"	"זה"	"חזק"	"בבקשה"/"תנועה מגונה" (תלוי תרבות)
"כאן" או "ברגע זה" או "ככה"

[עריכה] ספירה בעזרת האצבעות

נהוג גם לספור באמצעות אצבעות כף היד. שיטות ספירה שונות נהוגות במקומות שונים בעולם:

עד עשר - בהרמת אצבעות, בתרבות המערב המורחבת, דהינו, כשכף-יד פרושה מייצגת את המספר חמש
עד עשר בהורדת אצבעות, נהוג בפפואה גינאה החדשה, דהינו, אגרוף מייצג 5.
עד 12, כשהספירה נעשית בכף יד אחת, ונספרים פרקי האצבעות כאשר האגודל מצביע אליהם, נהוג בעיקר בתרבויות צפון הודיות, מסורת הינדו-אירופית כנראה
עד 31 בכל כף-יד, ספירה בינארית, נהוג בעיקר אצל מתמטיקאים בתחומים מסוימים של תורת המספרים ושדות סופיים