צאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צאר (רוסית: царь, להאזנה (מידע · עזרה); בולגרית: цар) זהו תואר בו השתמשו שליטים של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה (בשנים 1547-1917). השם נגזר מהמילה "קיסר" (ceasar) צאר בהגיה בשפות סלאביות.
ברוסיה שלאחר פלישת המונגולים שימש, כנראה, התואר לתיאור שליט עצמאי. בתואר הזה נקראו קיסר ביזנטיון ושליטי מחנה הזהב. שליטי רוסיה החלו להשתמש בתואר הזה במאה ה-15, בעיקר לצורך האדרת שם ממלכתם ביחסי חוץ לאחר פריקת העול המונגולי על ידי איוון השלישי.
את התואר החלו לשאת שליטי רוסיה באופן קבוע הן לצרכי פנים והן לצרכי חוץ החל משנת 1547 עת איוון האיום הוכתר כצאר רוסיה. הצאר האחרון משושלת רומנוב נרצח בעת מלחמת האזרחים הרוסית.
[עריכה] ראו גם
- צארים רוסיים
- צארים בולגריים
- צארים סרביים
