האימפריה האוסטרו-הונגרית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האימפריה האוסטרו-הונגרית | |||
|
|||
אירועי הקמה | הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 | ||
תאריך הקמה | 1867 | ||
אירועי פירוק | מלחמת העולם הראשונה | ||
תאריך פירוק | 1920 | ||
ישות קודמת | האימפריה האוסטרית, בוסניה והרצגובינה. | ||
ישות יורשת | הרפובליקה האוסטרית הראשונה הרפובליקה הדמוקרטית ההונגרית הרפובליקה הראשונה של צ'כוסלובקיה הרפובליקה הפולנית השנייה הרפובליקה הלמקו-רוסינית רפובליקה עממית של אוקראינה הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה הרפובליקה הקומנצית מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים ממלכת סרביה הרפובליקה של באנאט ממלכת קרנארו האיטלקית. |
||
משטר | מונרכיה | ||
שפה שולטת | גרמנית, הונגרית, צ'כית, סלובקית, סרבית, קרואטית, בוסנית, סלובנית, פולנית, אוקראינית, רוטנית, רוסית, רומנית, איטלקית. | ||
יבשת | אירופה | ||
עיר בירה | וינה | ||
קואורדינטות הבירה | |||
העיר הגדולה ביותר | וינה | ||
שטח נכון ל-1910 | 676,615 קמ"ר | ||
אוכלוסייה נכון ל-1910 | 51,390,223 נפש | ||
מטבע | גולדן אוסטרו-הונגרי, כתר אוסטרי |
אוסטריה-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטרו-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית[1], היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1918-1867. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג.
הניצוץ שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הרצח הפוליטי ב-28 ביוני 1914 של היורש לכס המלוכה של אוסטרו-הונגריה, פרנץ פרדיננד הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. חודש לאחר מכן האימפריה האוסטרו הונגרית הכריזה מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. האימפריה קרסה כאחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההיסטוריה של האימפריה האוסטרו הונגרית התחילה בשנת 1867 עם כינון האימפריה והסתיימה ב-1918, כשהיא פורקה למספר מדינות בעקבות הפסדה במלחמת העולם הראשונה.
[עריכה] הקמת הקיסרות
ב-1867, אחרי מאות שנים שבהם שבטים ובתי מלוכה התחרו על שטחים ברחבי מרכז ומזרח אירופה, הושג הסכם בין בתי המלוכה של אוסטריה ושל הונגריה:
- הממלכה תיקרא בשם אוסטרו- הונגריה.
- לממלכה כולה ריבון אחד שיתפקד כקיסר אוסטריה ומלך הונגריה, בן למשפחת המלוכה האוסטרית.
- יקומו שני בתי פרלמנט: אחד הונגרי ואחד אוסטרי. להונגריה יהיה ראש ממשלה נבחר.
- תקני סחר וכלכלה יחולו גם על הונגריה, אך תוכל לנהל מערכות בנקים משלה, וכן מערכות חינוך, בריאות, תחבורה ותקשורת עצמאיות.
- החוק האוסטרי חל גם על ההונגרים, אך מותר להונגרים לחוקק חוקים משלהם שיחולו על ההונגרים בלבד.
- להונגריה אין זכות למדיניות חוץ וביטחון עצמאיות, הן ייקבעו על ידי אוסטריה.
- המשטרה ההונגרית תעמוד מתחת למשטרה האוסטרית. להונגרים לא יהיה צבא משלהם, והם חלק מהצבא האוסטרי.
[עריכה] הצעדים שהובילו לכניסת אוסטרו-הונגריה למלחמת העולם הראשונה
דאגות האוסטרים באשר לביטחון אזורי גדלו עם כמעט הכפלתם של האזורים הגובלים בסרביה, כתוצאה של מלחמות הבלקן (1912 - 1913). רבים בהנהגה האוסטרית, ביניהם הקיסר פרנץ יוזף וקונרד פון הוצנדורף, היו מודאגים מתסיסת הלאומנות הסרבית בחלקים הדרומיים של האימפריה. עודם רדופים על ידי זיכרונות אודות המערכות רבות ההשראה של הפיימונטים כנגד הפרובינציות האיטלקיות והאוסטריות ב-1859, הם חששו גם שרוסיה תגבה את סרביה אם זו תספח שטחים סלאביים מאוסטריה, בדיוק כפי שגיבתה צרפת את פיימונטה במערכה, שהגיעה לשיאה בקרב על סולפרינו. תחושתם הייתה כי מוטב להרוס את סרביה, לפני שזו תקבל את ההזדמנות לפתוח מערכה מסוג זה.
כמה חברים בממשלה האוסטרית חשו כי מערכה בסרביה תהא המזור המושלם לבעיות הפנימיות של האימפריה. רבים מהם היו מתוסכלים מכוחה של הממשלה ההונגרית באימפריה. ב-1914 היה לממשלה האוסטרו-הונגרית מבנה כפול. לאוסטריה ולהונגריה היו למעשה ממשלות נפרדות תחת מלך אחד. הממשלה האוסטרית החזיקה בשליטה על מדיניות החוץ, אך עדיין הייתה תלויה בהונגרים לשם הסכמה על התקציב. ולעתים קרובות הממשלה ההונגרית, תחת אישטוואן טיסה (István Tisza), סרבה לבקשות תקציב אוסטריות להגברת ההוצאות הצבאיות. בתקווה לסיים את הסטאטיות הפוליטית שיצר הדבר, קיוו רבים ליצירת פדרציה, או לכל הפחות מלוכה משולשת. הגברת מספר הסלאבים באימפריה נדמתה כפתרון לכך.
ההתנקשות בפרנץ פרדיננד ביולי 1914 הביאה עמה את ההזדמנות שאותה חיפשו כמה מנהיגים אוסטרים לבוא בחשבון עם הממלכה הסלאבית הקטנה. האוסטרו-הונגרים טענו כי הקושרים בסרייבו חומשו על ידי "היד השחורה" - ארגון טרור סרבי, עם קשרים במעגל מקבלי ההחלטות הסרבי.
עם גרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה, בהשפעתו של שר החוץ לאופולד פון ברכטולד, לסרביה (23 ביולי 1914) אולטימטום בן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים לאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית הסכימה לכל הדרישות מלבד אחת. למרות זאת ניתקה אוסטרו-הונגריה את קשריה הדיפלומטיים עמה (25 ביולי).
[עריכה] מלחמת העולם הראשונה
ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של אוסטריה |
באבנברג
האימפריה האוסטרו-הונגרית הרפובליקה האוסטרית השנייה |
אוסטריה |
ב-28 ביולי 1914 הכריזה אוסטריה-הונגריה מלחמה על סרביה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה הסרבית. הייתה זו תחילתה של מלחמת העולם הראשונה.
במלחמת העולם הראשונה הייתה הקיסרות האוסטרו-הונגרית מרכיב עיקרי של "מעצמות המרכז", יחד עם גרמניה, האימפריה העות'מאנית ובולגריה.
ב-3 בנובמבר 1918 שלחה אוסטרו-הונגריה בקשה להפסקת אש למפקד האיטלקי, כדי לדון בתנאי שלום. התנאים, שנידונו בטלגרף עם רשויות "מדינות ההסכמה" בפריז, נשלחו למפקד האוסטרי והתקבלו. הפסקת האש עם אוסטריה נכנסה לתוקף ב-4 בנובמבר. אוסטריה והונגריה חתמו בנפרד, מה שהוביל להפלת בית המלוכה של הבסבורג.
1,200,000 מחיילי הקיסרות האוסטרו-הונגרית ו-300,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה.
[עריכה] לאחר התפרקות הקיסרות
הקיסרות האוסטרו-הונגרית נחלקה למדינות אחדות. הרפובליקות החדשות של אוסטריה והונגריה נוצרו, כופרות בכל המשכיות עם האימפריה הישנה. צ'כוסלובקיה הוקמה מבוהמיה, מורביה, שלזיה הצ'כית, סלובקיה וקרפטיה הרוטנית. גליציה הועברה לפולין וטרנסילבניה הועברה לרומניה. בוסניה-הרצגובינה, קרואטיה, סלובניה, וויוודינה (Vojvodina) ודאלמטיה צורפו לסרביה ומונטנגרו ליצירת מה שנודע לאחר מכן כיוגוסלביה. איטליה קיבלה את וולשטירול, דרום טירול, איסטריה וטריאסטה. אף שחוזה ורסאי, שנחתם בסיום מלחמת העולם הראשונה, לא גרם לשינויים אלה, הוא הכיר בהם.
[עריכה] רשימת הארצות שנכללו בקיסרות
[עריכה] ארצות הכתר האוסטרי
- אוסטריה עילית (גרמנית: Oberösterreich או Österreich ob der Enns)- כיום מדינה פדרלית ברפובליקה של אוסטריה.
- אוסטריה תחתית (גרמנית: Niederösterreich או Österreich unter der Enns) - כיום מדינה פדרלית ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות שטיריה (גרמנית: Herzogtum Steiermark) - כיום היא מוכרת כמדינה הפדרלית שטיריה ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות זלצבורג (גרמנית: Herzogtum Salzburg)- כיום מוכרת כמדינת זלצבורג הפדרלית ברפובליקה של אוסטריה.
- נסיכות טירול (גרמנית: Gefürstete Grafschaft Tirol)- כיום מוכרת כמדינה הפדרלית טירול ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות קרינתיה (גרמנית: Herzogtum Kärnten)- כיום מוכרת כמדינה הפדרלית קרינתיה ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות קראין (גרמנית: Herzogtum Krain)- כיום חלק מסלובניה.
- הריביירה האוסטרית (גרמנית: Österreichisches Küstenland)- אזור מנהלי בקיסרות האוסטרית שהורכב מארצות הכתר: רוזנות גורץ וגרדיסקה, מרקיזות איסטריה, והעיר החופשית טריאסטה.
- ממלכת בוהמיה (גרמנית:Königreich Böhmen)- כיום במערב צ'כיה.
- מרקיזות מוראביה (גרמנית: Markgrafschaft Mähren) - כיום במזרח צ'כיה.
- ממלכת דאלמטיה (גרמנית: Königreich Dalmatien) - כיום בקרואטיה לחופי הים האדריאטי.
- שלזיה האוסטרית (גרמנית: Österreichisch-Schlesien)- כיום בצפון מזרח צכיה (הרי הסודטים).
- ממלכת גליציה (גרמנית: Königreich Galizien und Lodomerien)- כיום מחולקת בין פולין ואוקראינה.
- דוכסות בוקובינה(גרמנית: Herzogtum Bukowina)- כיום צפון בוקובינה באוקראינה ודרום בוקובינה ברומניה.
[עריכה] הונגריה וארצות הכתר ההונגרי
- ממלכת הונגריה (הונגרית: Magyar Köztársaság) - כיום הרפובליקה של הונגריה.
- ממלכת קרואטיה וסלאבוניה (קרואטית: Hrvatska) - כיום הרפובליקה של קרואטיה.
- באנאט (רומנית: Banat)- אזור היסטורי בין רומניה, סרביה והונגריה.
- הנסיכות הגדולה של זיבנבורגן (גרמנית: Siebenbürgen, רומנית: Transilvania, הונגרית: Erdély)- כיום טרנסילבניה, חבל ארץ ברומניה.
[עריכה] בוסניה
- בוסניה והרצגובינה - כיום הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ (גרמנית: Österreich-Ungarn; הונגרית: Osztrák-Magyar Monarchia; צ'כית: Rakousko-Uhersko; פולנית: Austro-Węgry; אוקראינית: Австро-Угорщина; רומנית: Austro-Ungaria; איטלקית: Austria-Ungheria; סלובקית: Rakúsko-Uhorsko; קרואטית: Austro-Ugarska; סרבית: Аустро-Угарска/Austro-Ugarska; סלובנית: Avstro-Ogrska)