צ'כוסלובקיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 בפירוט |
 בפירוט |
| מוטו לאומי: Pravda vítězí. (בצ'כית: האמת גוברת) |
|
 |
|
| שפה רשמית | צ'כית וסלובקית |
| עיר בירה | פראג |
| שטח (1991) | 127,900 קמ"ר |
| אוכלוסייה (1991) | 15,600,000 צ'כים 54.1%, סלובקים 31%, מורבים 8.7%, הונגרים 3.8%, צוענים 0.7% |
| מטבע | קורונה צ'כוסלובקית |
| אזור זמן | UTC+1 |
| המנון לאומי | Kde domov muj + Nad Tatrou sa blýska |
צ'כוסלובקיה היא מדינה שהייתה קיימת בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה וסלובקיה, ונוצרה בעקבות פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית. ב-1 בינואר 1993 פוצלה המדינה לשתי מדינות עצמאיות: צ'כיה וסלובקיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמות רשמיים
- 1918 - 1920: הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
- 1920 - 1938: הרפובליקה הצ'כוסלובקית
- 1938 - 1939: הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
- 1945 - 1960: הרפובליקה הצ'כוסלובקית
- 1960 - 1990: הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית
- אפריל 1990: הרפובליקה הפדרטיבית של צ'כוסלובקיה
- אחרי זה: הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים
[עריכה] היסטוריה
צ'כוסלובקיה נוצרה ב-28 באוקטובר 1918 לאחר פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה. היא כללה את השטחים המתועשים ביותר של הממלכה. צ'כוסלובקיה הורכבה מצ'כיה (בוהמיה ומורביה) וסלובקיה, כמו כן צורפה לשני החלקים הללו גם רוסיה הפודקרפטית (זקרפטיה) שישב בה שבט אוקראיני.
המדינה סבלה מבעיות דמוגרפיות עקב הרגשת הקיפוח של המיעוטים הגרמני והסלובקי שלא השלימו עם הדומיננטיות הצ'כית. הגרמנים וההונגרים אף לא הכירו בקיומה.
המנהיג העיקרי של תנועת העצמאות היה תומאס מסריק אשר לחץ על מעצמות המערב בתחילת המאה ה-20. מסריק זכה לכינוי "אביה של צ'כסלובקיה" והיה הנשיא הראשון של מדינתו. מאז ועד 1938 הייתה צ'כוסלובקיה דמוקרטיה מתוקנת, מהיחידות באירופה דאז. לאחר מותו של מסריק ב-1937, ירש את כס הנשיאות תלמידו אדוארד בנש.
צ'כוסלובקיה בין שתי מלחמות העולם הייתה מדינה דמוקרטית ומפותחת. היהודים היו בעלי זכויות מלאות, ובמדינה פעלו אישים כסופר קארל צ'אפק, או הצייר אלפונס מוכה. הייתה זו תקופה של פריחה ושגשוג.
פירוק צ'כוסלובקיה היה מהמטרות הראשונות של אדולף היטלר. לאחר הסכם מינכן בשנת 1938 נכנס הצבא הגרמני בהסכמת המעצמות אל חבל הסודטים בו היה רוב לתושבים שמוצאם האתני גרמני. מעצמות המערב, בריטניה וצרפת סברו כי במסירת חבל הסודטים לידי היטלר יהיה משום מיצוי דרישותיו הטריטוריאליות, ומניעת מלחמה כוללת. צ'כוסלובקיה, שלפני אובדן חבל הסודטים הייתה מדינה עצמאית ודמוקרטית, בעלת כוח צבאי, ומפעלי נשק, שיכולה הייתה לנסות ולהתמודד ולהגן על עצמה אל מול הוורמאכט שבשלב זה ספק אם היה מוכן למלחמה, איבדה ביחד עם חבל הסודטים את שלמותה הפנימית ואת יכולתה להגן על עצמה. במקביל, כבשה הונגריה חלקים מסלובקיה, ואילו פולין כבשה את אזור טשין.
במרץ 1939 הכריזה סלובקיה על עצמאותה. בעקבות הכרזה זו פלש היטלר אל שארית המדינה הצ'כוסלובקית. והקים בצ'כיה את הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, פרוטקטורט כפוי, שהיה למעשה שם קוד לכיבוש גרמני אכזרי, שכלל משלוחם של מתנגדים למחנות ריכוז, רצח המוני, עבודות כפייה, והשמדת היהודים. משטר אימים זה נמשך עד כניסת הצבא האדום לפראג במאי 1945.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הוקמה המדינה מחדש. המיעוט הגרמני הוגלה לגרמניה. בשנת 1948 עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית. תחילה ניסה אדוארד בנש להקים מחדש את הדמוקרטיה אולם נתקל בהתנגדות הקומוניסטים אשר נתמכו על ידי ברית המועצות. בסוף שנות הארבעים הצליחה ברית המועצות לכפות את השתלטות הקומוניסטים ולהפוך את צ'כוסלובקיה לגרורתה.
ההגמוניה הקומוניסטית הופרה לזמן קצר בחצי הראשון של שנת 1968 כאשר המנהיג, אלכסנדר דובצ'ק הנהיג רפורמות פוליטיות שכונו "האביב של פראג". רפורמות אלו הסתיימו כאשר ב-20 באוגוסט פלשו צבאות ברית וורשה לפראג, ועד מהרה הושלטו על המדינה אנשי הקו הנוקשה בראשות גוסטב הוסאק (על תקופה זו כתב שלום חנוך את השיר "פראג" שבוצע על ידי אריק איינשטיין: "איך נדם קול כיכר הומה בחג. שיר שחלמתי על פראג - שם השחר עוד יבקע"). בינואר 1969 הצית עצמו יאן פאלח כנגד הפלישה ואדישות העם. מעשה הפגנתי זה היווה סמל להתנגדות בסובייטים במשך שנים רבות.
לאחר תחילת התפוררות ברית המועצות הפכה צ'כוסלובקיה למדינה דמוקרטית ב-1989 בהפיכה לא אלימה שכונתה "מהפכת הקטיפה". המהפכה החלה ב-16 בנובמבר בהפגנת סטודנטים שקטה בברטיסלבה, שהובילה למספר הפגנות נוספות עד אשר ב-28 בנובמבר הודיעה המפלגה הקומוניסטית כי היא תוותר על המונופול השלטוני שלה. ב-28 בדצמבר דובצ'ק נבחר ליושב ראש הפרלמנט ולמחרת הסופר מתנגד המשטר ואצלב האוול נבחר לנשיא המדינה. חצי שנה לאחר מכן, ביוני 1990 נערכו בחירות חופשיות ראשונות מאז 1948.
ב-1992 ניצחו בבחירות לפרלמנט מפלגות צ'כיות וסלובקיות שרצו בפירוק המדינה. במהלך הקיץ הוחלט על הפיצול שבניגוד למה שקרה במדינות אחרות במזרח אירופה לא לווה באלימות ובשפיכות דמים, וכונה "גירושי הקטיפה". ב-1 בינואר 1993 המדינה חדלה מלהתקיים.
[עריכה] צ'כוסלובקיה וישראל
עוד לפני הקמת מדינת ישראל היו לצ'כוסלובקיה קשרים טובים עם היישוב העברי בארץ ישראל. זאת בין השאר בזכות פעילותם של יהודים ציונים בצ'כוסלובקיה. נשיא צ'כוסלובקיה תומאס מסריק היה ידיד הציונות, וכמוהו בנו יאן מסריק שהיה אף הוא מדינאי.
התרומה הגדולה ביותר של צ'כוסלובקיה ליישוב העברי ולמדינת ישראל היא משלוח נשק שהתקבל מצ'כוסלובקיה במרץ 1948. המשלוח שינה את פני המערכה במלחמת העצמאות באביב 1948. אולם בסוף שנות הארבעים, עם השתלטות המפלגה הקומוניסטית על המדינה ב-1948, הורעו היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה, שהפכה לגרורה סובייטית. השלטונות הצ'כוסלובקים החלו במסעי תעמולה אנטי ציונים, שהייתה בהם גם נימה אנטישמית. ב-1951 נעצר הפעיל הסוציאליסטי הישראלי מרדכי אורן בעת ביקור בצ'כוסלובקיה, ונידון למאסר לאחר משפט ראווה שבו הואשם בהיותו סוכן ציוני. לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 ניתקה צ'כוסלובקיה, בעקבות ברית המועצות, את היחסים הדיפלומטים עם ישראל, והיחסים לא חודשו אלא זמן קצר לפני פירוקה של צ'כוסלובקיה.
[עריכה] ראו גם
