קומוניזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קומוניזם הנו שיטה כלכלית-חברתית המוגדרת בבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום ספרם של קרל מרקס ופרידריך אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, שתיאר את הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית, אשר יביא לפתירת מצוקות האדם שנגרמו על ידי השיטה הקפיטליסטית. הקומוניזם בצורתו המלאה (קומוניזם טהור) לא יושם מעולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגים של קומוניזם
על פי מרקס, הדרך לאוטופיה הקומוניסטית עוברת דרך משטר הנקרא סוציאליזם,
- סוציאליזם, על פי מרקס, מבטא את הלאמת כל אמצעי הייצור והפיכתם לרכוש בבעלות כלל הציבור. שיטה זו אינה שונה באופן מהותי מהשיטה הקפיטליסטית המושתת על רכוש פרטי, אלא הופכת את המדינה למעסיק היחיד. משטר זה מכונה בפי מרקס דיקטטורה של הפרולטריון, כלומר – משטר בו מעמד הפועלים הוא השליט היחידי. הדבר נעשה באמצעות שליחה של נציגים של העובדים. ("דיקטטורה של הפרולטריון" אינה בהכרח דיקטטורה פוליטית – מרקס קרא גם לדמוקרטיה הבורגנית "דיקטטורה של הבורגנות".)
- קומוניזם, המבטא את הגשמת אידאל ביטול הכפייה והניכור - משטר בו אין הפעלת כוח (כלכלי או אחר) על מנת לאפשר את התנהלות החיים, וכל מעשי האדם נגזרים מתוך רצונו בהגשמה עצמית דרך עיצוב הטבע והמציאות החברתית. בחברה כזו אין כסף והקצאת המשאבים נעשית על פי "כל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו". על פי המרקסיזם, צורה זו הינה האוטופיה הקומוניסטית ותאופשר לאחר תהליכי חינוך והשתנות החברה במסגרת הסוציאליזם. (ביטול העבודה מובנו כאן - ביטול העבודה המנכרת כפי שהיא מופיעה בכלכלה הקפיטליסטית).
ישנו זרם נוסף המכנה עצמו קומוניסטי והוא רעיון הקומוניזם הפרימיטיבי, בו הארגון החברתי של שבטים מסוימים באיי האוקיינוס השקט או של מסדרי נזירים בתקופה ההלניסטית ובימי הביניים. השבטים והמסדרים התאפינו בבעלות משותפת על הרכוש.
[עריכה] יישום הקומוניזם במדינות שונות
הקומוניזם הגס יושם ברוסיה במהפכה חברתית שבוצעה בשנת 1917 עד לנפילת ברית המועצות בשנות התשעים. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכו גם מדינות מזרח אירופה לקומוניסטיות, כולן, למעט יוגוסלביה, בכפייה של שלטונות ברית המועצות. קובה, השוכנת בים הקריבי, הפכה לקומוניסטית בעקבות מהפכה שהונהגה בידי פידל קסטרו וארנסטו צ'ה גווארה. במדינות מערב אירופה היו בין תום מלחמת העולם השנייה לנפילת ברית המועצות, מפלגות קומוניסטיות שקיבלו על עצמן את כללי הדמוקרטיה, והתמודדו בבחירות לפרלמנט כיתר המפלגות. המפורסמת שבהן היא המפלגה הקומוניסטית האיטלקית. אחרי נפילת ברית המועצות, חלק מן המפלגות החלו לנוע לכיוון הסוציאל-דמוקרטיה, ושינו את שמן, אך רוב המפלגות הקומוניסטיות עשו שינויים ונשארו עם האידאולוגיה המרקסיסטית.
| שיטות ממשל |
|
תחומים קרובים ניתן למצוא |
|
אנרכיזם |
[עריכה] הקומוניזם בישראל
בישראל, כמו במדינות רבות, ישנה מפלגה קומוניסטית: המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). מק"י רצה לכנסת ברשימה משותפת עם גופי ציבור יהודים וערבים, המכונה: "החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון" (חד"ש, או בערבית בקיצור: אל-ג'בהה الجبهة). במפלגה עצמה חברים יהודים וערבים, אם כי רוב מצביעיה באים מן המגזר הערבי. למפלגה יש "משמרת צעירה", המכונה ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י).
בכנסת ה-16 היו נציגי מק"י מזכ"ל המפלגה עיסאם מח'ול, וח"כ מוחמד ברכה. בכנסת ה-17 מייצגים אותה ד"ר דב חנין ומוחמד ברכה. מהכנסת ה-12 ועד הכנסת ה-15 בלטה במיוחד בין חברי הכנסת של מק"י תמר גוז'נסקי, שעמדה בראש הוועדה לזכויות הילד והעבירה 37 חוקים, בעיקר בנושאים חברתיים.
במהלך שנות ה-80 התמקדה פעילותה של מק"י במאבק פוליטי למען הקמת מדינה פלסטינית (לצד מדינת ישראל), אם כי היא עסקה גם בקידום עניינים חברתיים. במהלך שנות ה-90 התגברה פעילותה של המפלגה בעניינים חברתיים ובעניינים הקשורים באיכות הסביבה. עם הקמת ממשלת רבין ב-1992 נהנתה חד"ש, ומק"י בתוכה, מהסכם מיוחד, שלא צירף אותה לקואליציה, אך הבטיח שיתוף פעולה בינה לבין הממשלה.
[עריכה] מצב הקומוניזם בעולם כיום
הקומוניזם והקפיטליזם היו שתי תפיסות העולם הקוטביות העיקריות במהלך המלחמה הקרה עד שבשנת 1989 קרסה ברית המועצות, ואיתה קרסה גם שיטת "הקומוניזם הגס" מבית מדרשה. במקביל נעשתה השיטה הקפיטליסטית המכונה נאו-ליברליזם דומיננטית בארצות הברית ובבריטניה, ובהשפעתן גם במדינות אחרות בעולם. השפעות אלה יצרו קושי רב גם לתנועות קומוניסטיות שלא היו קשורות בברית המועצות, ורובן החליפו את שמן ואימצו מצע הנוטה יותר לכיוון סוציאל-דמוקרטי, כדי שלא להיות מזוהות עם ברית המועצות הקורסת.
סין היא כיום המעצמה הקומוניסטית היחידה, אם כי בפועל מונהגת בה מאז שנות ה-90 שיטה כלכלית של שוק חופשי. בקובה, מדינה בים הקריבי, שורר שלטון המוגדר כסוציאליזם, אולם יש הרואים בו משטר קומוניסטי. מדינות אחרות הנחשבות קומוניסטיות (אם כי הן עצמן מגדירות את עצמן כסוציאליסטית) הן: לאוס ווייטנאם, הנמצאות בדרום מזרח אסיה. השלטון בקוריאה הצפונית אף הוא מגדיר את עצמו כסוציאליסטי, אולם בפועל הוא פעל בעבר לפי עקרונות המשטר בברית המועצות, וכיום הוא מפעיל דיקטטורה נוקשה שאינה פועלת לפי עקרונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
למרות נפילה חדה בכוחם של רוב התנועות והמפלגות הקומוניסטיות בעולם לאחר קריסת הגוש המזרחי, החל משנות ה-90 המאוחרות, ויותר מכך בשנות האלפיים, חלה עלייה הדרגתית בכוחן של מפלגות קומוניסטיות שונות ברחבי העולם. ייתכן והעלייה נובעת מהעמקת הפערים בין העניים לעשירים בחלק ממדינות העולם, כחלק מתגובת הנגד לגלובליזציה ולנאו-ליברליזם וכן התאוששות של מפלגות קומוניסטיות אשר ביקרו את השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות. חיזוק כוחם של הקומוניסטים ניכר בעיקר בעולם השלישי, ובפרט בהודו, נפאל, ודרום אמריקה, אך גם במדינות מערביות כמו קפריסין ואיטליה. [1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המניפסט הקומוניסטי בעברית
- המשטר הקומוניסטי ברוסיה/בברית המועצות בשנים 1917 – 1939, באתר תיכון מקיף ע"ש זינמן, דימונה.
