מהפכת אוקטובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מהפכת אוקטובר, הידועה גם כ-המהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהחלה ברוסיה ב-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני אשר נהג ברוסיה באותה עת, 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי). במהפכה זו הקומוניסטים, בראשות ולדימיר איליץ' לנין, הפילו את הממשלה הליברלית של אלכסנדר קרנסקי ותפסו את השלטון. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון קומוניסטי דיקטטורי בברית המועצות, אשר התקיים עד 1991.

למהפכת אוקטובר קדמה מהפכת פברואר בה עבר השלטון מידי הצאר, ניקולאי השני לבית רומנוב, אל גיאורגי לבוב שעמד בראש הליברלים. כך למעשה פסק שלטון הצארים, בן חמש מאות השנים. במאי של אותה השנה עבר השלטון לידי אלכסנדר קרנסקי.

ב-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני), הובילה המפלגה הבולשביקית ומנהיגה לנין את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאלסטים למרד נקי מדם בפטרוגרד, בירת רוסיה באותה עת, נגד הממשלה הזמנית החלשה של קרנסקי. יותר מאוחר, ברישומי המהפכה שנכתבו על ידי ברית המועצות, תוארו אירועי אוקטובר כדרמטיים הרבה יותר ממה שהיו באמת.

רוב הזמן היה המאבק בפטרוגרד נקי מדם, כאשר הבולשביקים תפסו את המבנים העיקריים של הממשלה הזמנית עם התנגדות קלה עד שלבסוף פרצו בהתקפה על ארמון החורף. סרטים רשמיים של הממשל הסובייטי שצולמו הרבה לאחר מכן הציגו הסתערות אדירה על ארמון החורף וקרבות עזים, אך במציאות המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו.

הקונגרס השני של המועצות הנבחרות התכנס באותו הזמן, ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 היו מהפכנים סוציאליסטים, שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף, הקונגרס התאמץ להוציא צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. העברת הכוח לא נעשתה בתמימות דעים. רבים מהמהפכנים הסוציאליסטים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו כוח בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה. בזמן יציאתם קרא אליהם לאון טרוצקי בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לערימת האבק של החברה". ביום שלאחר מכן הסובייטים בחרו את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה, עד לכינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום (שתבע את יציאתה המיידית של רוסיה ממלחמת העולם הראשונה) ואת הצו על האדמה (שהציע את ביטול רכוש הפרט וחילוק האדמות מחדש לידי האיכרות).

הצו על האדמה אישר את פעולותיהם של האיכרים אשר לכל אורך רוסיה החזיקו באדמותיהם של האריסטוקרטיה ושל הקולאקים - האיכרים הרוסים העשירים. הבולשביקים ראו עצמם כמייצגים של ברית בין פועלים ואיכרים (בסמל הקומוניסטי, חיבור של הפטיש והמגל מסמל את איחוד הפועלים והאיכרים).

הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית. נסיון להשתלט על מוסקבה, חודש לאחר מכן, נתקל בהתנגדות חריפה ואלימה הרבה יותר, והבולשביקים לא תפסו שליטה מלאה בעיר עד מרץ 1918; בחלקים אחרים של רוסיה נמשכה מלחמת האזרחים כמה שנים נוספות.