הלוח הגרגוריאני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| 2008 בלוחות שנה שונים | |
| הלוח הגרגוריאני | 2008 MMVIII |
| הלוח העברי | ה'תשס"ח - ה'תשס"ט |
| הלוח הסיני | 4704 – 4705 丁亥 – 戊子 4705 היא שנת העכברוש |
| הלוח האתיופי | 2000 – 2001 |
| הלוח הפרסי | 1386 – 1387 |
| הלוח המוסלמי | 1428 – 1430 |
הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או לוח השנה הלועזי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קיסר האימפריה הרומית.
הלוח הגרגוריאני משמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" (כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני). בכנסייה הקתולית ובכנסיות הפרוטסטנטיות הוא משמש גם לקביעת מועדים דתיים. במדינת ישראל הוא מוכר כלוח שנה רשמי בצד הלוח העברי.
על ספירת השנים בלוח הגרגוריאני ראו בערך ספירת הנוצרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני
יועציו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 גילו, כי הטבלאות שנועדו לחישוב מועד חג הפסחא הנוצרי אינן יעילות כיוון שיום ההשתוות האביבית חל עשרה ימים לפני ה-21 במרץ. חג הפסחא אמור לחול ביום הראשון בשבוע אחרי יום מילואו של הירח שחל אחרי ה-21 במרץ, הוא יום ההשתוות האביבית. תצפיות במצפה האסטרונומי של הוותיקן, שנערכו בשנת 1582, הראו בבירור כי ה-21 במרץ חל 10 ימים אחרי שוויון היום והלילה.
לפתרון הבעיה מינה גרגוריוס ה-13 ועדה של תאולוגים ואסטרונומים, וזו הציעה מערכת שלפיה נקבעת השנה המעוברת, כמפורט להלן, כך שלפי הלוח החדש, האורך הממוצע של השנה התקצר, והתקרב מאוד לאורך הממוצע של שנת-השמש ("השנה הטרופית"). המתכנן הראשי של לוח זה היה האסטרונום והמתמטיקאי כריסטופר קלאוויוס. ב-24 בפברואר 1582 פרסם גרגוריוס ה-13 בולה הקרויה על פי שתי המילים הראשונות שבה אינטר גרוויסימאס (Inter gravissimas) ועל פיה החליטה הכנסייה על מעבר ללוח החדש. השינוי המשמעותי שנבע מהלוח החדש התרחש שמונה חודשים אחר־כך, היום שלמחרת ה-4 באוקטובר 1582 היה ה-15 באוקטובר. ספירת ימי השבוע לא השתנתה.
השינוי התקבל מיד בארצות הקתוליות (בעיקר בארצות דרום אירופה: איטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל ועוד). בארצות הפרוטסטנטיות התקבל השינוי רק ב-1700 (סקנדינביה, צפון גרמניה) או ב-1752 (בריטניה ומושבותיה ברחבי העולם). ביוון, שדתה נצרות יוונית-אורתודוקסית, הונהג ב-1924 לוח הדומה מאוד ללוח הגרגוריאני, ועד שנת 2800 שני הלוחות יהיו מתואמים לחלוטין (למעט מועד חג הפסחא שנקבע על-פי נוסחה מורכבת). ברוסיה ובארצות אורתודוקסיות אחרות אומץ הלוח הגרגוריאני רק ב-1918 ורק לצרכים אזרחיים. לצרכי דת ופולחן משמש עד היום בארצות אלה הלוח היוליאני הישן.
כשבוחנים לוחות זמנים היסטוריים יש לקחת בחשבון את המעבר ללוח הגרגוריאני. יש לברר מראש את המועד שבו עברו המדינה או המחוז שבהם קרה האירוע ללוח הגרגוריאני. כשמשווים אירועים בין מדינה שבה נהג הלוח הגרגוריאני לבין מדינה שבה נהג הלוח היוליאני יש לזכור את הכללים הבאים:
- עד שנת 1700 פיגר הלוח היוליאני ב-10 ימים.
- בין השנים 1700-1800 ב-11 יום.
- בין 1800-1900 ב-12 יום.
- מ-1900 ועד 2100 יש פער קבוע של 13 יום.
[עריכה] מתי התרחשה "מהפכת אוקטובר"?
המהפכה הבולשביקית ברוסיה, שהדיחה את הצאר הרוסי והנהיגה משטר קומוניסטי, פרצה ב-7 בנובמבר 1917 לפי הלוח הגרגוריאני. באותם ימים עדיין השתמשו ברוסיה בלוח היוליאני (שהוא הלוח המקובל על הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית), ולפיכך צוין תאריך המהפכה כ-25 באוקטובר לפי הלוח היוליאני. המשטר הקומוניסטי הנהיג ברוסיה את הלוח הגרגוריאני, וקבע את יום המהפכה ל-7 בנובמבר. אף על פי כן, הציבור ברוסיה ומחוצה לה המשיך לכנות את המהפכה הבולשביקית "מהפכת אוקטובר".
[עריכה] היום הראשון בשנה
תיקון נוסף שהוכנס בלוח הגרגוראני, הוא הקביעה כי היום הראשון בשנה הוא ה־1 בינואר. נוהג זה שנראה כיום כמובן מאליו, ראשיתו באימפריה הרומית, אך הכנסייה הקתולית ניסתה לבטלו, כדי להימנע מהחגיגות הפגניות שהיו אופייניות לו. ציון ראש השנה ב-1 בינואר הוסיף להיות נוהג עממי, ועם הנהגת הלוח הגרגוריאני, ויתרה הכנסייה וקיבלה אותו. עד אז היו ראשי שנה רשמיים שונים במדינות שונות, ולפעמים אף נהגו לציין את מספרי שתי השנים - החולפת והחדשה - בתקופות החפיפה, כדי למנוע בלבול. שנת 1622, הייתה הראשונה שבה החלה השנה באופן רשמי ומלא ב־1 בינואר בארצות הקתוליות. ביתר הארצות הנוצריות התקבל 1 בינואר כראש השנה הרשמי עם קבלת הלוח הגרגוריאני.
כיום נהוג בקהילות הנוצריות לשלב את חגיגות השנה החדשה בהמשכן של חגיגות חג המולד, אולם הנוהג לציין את ראש השנה האזרחי בהילולה, נוהג שמקורו באמונה קדומה שזוהי שעת מעבר, ועל כן מותר לעשות בה דברים שאסורים בשעות אחרות, עדיין קיים ונפוץ.
[עריכה] שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח הגרגוריאני, היא שנה שבה חודש פברואר הוא בן 29 יום במקום 28, ולפיכך יש בה 366 ימים.
בלוח היוליאני מעברים אחת מכל ארבע שנים, כך שאורך השנה הממוצע הוא 365.25 ימים. כיוון שבפועל אורכה הממוצע של שנת-השמש ("שנה טרופית" בלשון האסטרונומים) הוא 365.242189 ימים [1], הוחלט לבטל חלק מהשנים המעוברות באופן הבא:
- שנה מעוברת היא שנה שמספרה מתחלק ב־4 (כלומר מחלוקת המספר ב-4 מתקבל מספר שלם), אבל לא ב־100, אלא אם כן הוא מתחלק ב־400.
לכן לדוגמה, 2004 הייתה שנה מעוברת. גם 2000 הייתה מעוברת (מתחלקת ב־400). 1900 לא הייתה מעוברת.
תוצאת הכללים האלה היא אורך שנה ממוצע של 365.2425 ימים, כאשר השבר 0.2425 נובע מכך שבמחזור של 400 שנה יש 97 שנים מעוברות, כלומר תוספת של 97 ימים (97/400 = 0.2425). הגם שמספר זה אינו מדויק לחלוטין, ההבדל בין אורך השנה הטרופית הממוצע ( 365.242189 יום) לאורך של השנה הגרגוריאנית (365.2425 יום) הוא זניח. ההשפעה של ההפרש לא תורגש למשך עשרות דורות מכיוון שהפער מצטבר ליום אחד רק כעבור 3,215 שנה. לשם השוואה, בלוח השנה היוליאני מצטברת שגיאה של יום שלם אחת ל-128 שנים.
[עריכה] הצעות לשיפורים בלוח הגרגוריאני
קיימות שתי הצעות לשיפור הדיוק של הלוח הגרגוריאני, כלומר להקטנת הפער בין אורך השנה בלוח הגרגוריאני לבין אורך השנה הטרופית הממוצעת.
[עריכה] הצעתו של ג'ון הרשל
האסטרונום ג'ון הרשל הציע תיקון שלפיו שנים שמספרן מתחלק ב-4,000 ללא שארית לא יהיו שנים מעוברות. יישום הכלל הזה יביא לקביעת 969 שנים מעוברות במחזור של 4,000 שנה, לעומת 970 שנים מעוברות בלוח הגראגוריאני כיום. אורך השנה הממוצע לפי תיקון של הרשל הוא 365.24225 יום, ולפיכך הפער לעומת השנה הטרופית אינו עולה על יום אחד בכל 16,393 שנים. כיוון שהכלל אינו אמור להיות מיושם עד שנת 4000, הצעתו לא עלתה לדיון רציני.
מכייון שהלוח הגרגוריאני צובר יום שלם כנגד אורך השנה הטרופית הממוצעת כל 3,215 שנה, אם משנים את ההצעה של הרשל מלהשמיט את ה־29 בפברואר בשנים שמתחלקות ב-4,000 בלהשמיט את ה־29 בפברואר בשנים שמתחלקות ב-3,200, יהיו 775 שנים מעוברות במחזור של 3,200 שנים. אורך השנה הממוצע יהיה 365.2421875 יום. ההבדל בין לוח השנה עם התיקון הזה (במקום התיקון של הרשל) והשנה הטרופית הממוצעת (365.242189 יום) יהיה לכל היותר יום אחד כל חצי מיליון שנה.
[עריכה] הכנסייה היוונית האורתודוקסית
הכנסייה היוונית האורתודקסית החליפה את הלוח היוליאני הישן בלוח מיוחד משלה בשנת 1920. הלוח היווני האורתודוקסי דומה מאוד ללוח הגרגוריאני. הוא כלל תיקון חד פעמי שהשווה בינו לבין הלוח הגרגוריאני, ותיקון קבוע לקביעת השנים המעוברות, אולם השנים המעוברות נקבעות בו לפי מחזור של 900 שנה, ולא של 400 שנה. בלוח היווני אורתודוקסי, שנים שמספרן מתחלק ב-100 אינן מעוברות אלא אם מספרן מתחלק ב-900 עם שארית של 200 או 600. המשמעות היא שהשנים 1900, 2100, 2200, 2300, 2500, 2600, 2700, 2800 אינן מעוברות, ואילו השנים 2000, 2400, ו-2900 - מעוברות.
מבחינה מעשית, שנת 2800 שהיא שנה מעוברת בלוח הגרגוריאני אמורה להיות שנה רגילה בלוח היווני אורתודוקסי, ואילו שנת 2900 שאינה מעוברת בלוח הגרגוריאני אמורה להיות מעוברת בלוח היווני האורתודוקסי. הלוחות צפויים להיות מתואמים לחלוטין עד מרץ 2800. אז יווצר פער של יום אחד, שיתבטל במרץ 2900. בשנים 2800-5200 הלוחות יהיו מתואמים או בפער של יום אחד לחלופין. משנת 5200 והלאה, הלוחות לא יהיו עוד מתואמים כלל.
אורך השנה הממוצע בלוח השנה של הכנסייה היוונית האורתודוקסית הוא 365.24222 יום, והפער בינו לבין אורך השנה הטרופית הממוצעת אינו עולה על יום אחד בכל 32,258 שנים. אף על-פי שהכנסייה היוונית שינתה את לוח השנה, היא עדיין קובעת את מועד חג הפסחא והחגים הקשורים בו לפי טבלאות שמתבססות על הלוח היוליאני. כתוצאה מכך, חג המולד נחגג ביוון במקביל למועדו בכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות, ולעומת זאת חג הפסחא נחגג במקביל לכנסיות המזרחיות. לצרכים אזרחיים משתמשים ביוון בלוח הגרגוריאני [2].
[עריכה] חודשי השנה בלוח הגרגוריאני
חודשי השנה בלוח הגרגוריאני זהים לאלה שבלוח היוליאני, ועליהם ראו תיאור מפורט בערך הלוח היוליאני.
