ג'ון הרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון הרשל John Herschel 1792 - 1871
תרומות עיקריות
הכנסת שימוש ביום יוליאני, נתן שמות ל-7 ירחי שבתאי ו-4 ירחי אורנוס, חקר הצילום
נתונים נוספים ענף מדעי אסטרונומיה, מתמטיקה, כימיה ארצות מגורים אנגליה פרסים והנצחה אי הרשל באוקיינוס הקרח הצפוני, הר הרשל באנטארקטיקה. הוא קיבל מדליית זהב מהחברה המלכותית לאסטרונומיה (בריטניה), ו-2 מדליות קופלי מהחברה המלכותית הערות בנו של ויליאם הרשל

סר ג'וֹן פְרֶדרִיק וִילְיַאם הֶרְשֶל, הברונט הראשון (Sir John Frederick William Herschel, 1st Baronet‏), KH ^[1], (7 במרץ 1792 – 11 במאי 1871) היה איש אשכולות אנגלי: מתמטיקאי, אסטרונום, כימאי ומחלוצי הצילום. הרשל היה בנו היחיד של האסטרונום ויליאם הרשל ובעצמו אב ל-12 ילדים.

הרשל אחראי לשימוש ביום היוליאני^[2] באסטרונומיה. הוא נתן שם לשבעה מהירחים של כוכב הלכת שבתאי ולארבעה מהירחים של אורנוס. הרשל הרים תרומות חשובות להתפתחות הצילום, וחקר את תופעת עיוורון הצבעים ואת ההשפעה הכימית של קרינת על-סגול.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 השכלה, תגליות באסטרונומיה ופרסים 1.2 השהות בדרום אפריקה 1.3 החזרה לאנגליה 2 תרומותיו בתחומים אחרים 2.1 תרומותיו לצילום 2.2 תחומים נוספים 3 כיבודים 4 מספריו 5 הערות שוליים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] השכלה, תגליות באסטרונומיה ופרסים

הרשל נולד בסלאו (Slough) שבברקשייר והחל ללמוד בבית הספר היוקרתי איטון. מסיבה לא ידועה, חששות אימהיים או דעות קדומות בשל מוצאו (אביו, ויליאם הרשל, היה ממוצא גרמני וסבו אייזק היה יהודי), הוצא הרשל מבית הספר והשלים את לימודיו בביתו בעזרת מורים פרטיים. בגיל 17 החל הרשל ללמוד ב"סנט. ג'ון קולג'" שבאוניברסיטת קיימברידג'. שם התיידד עם צ'ארלס בבג' וג'ורג' פיקוק (George Peacock), לימים מתמטיקאים נודעים, והשלושה כרתו ברית ביניהם "לעשות את המיטב לוֹ יוכלו כדי להיפרד מן העולם כשהוא חכם יותר ממה שהם מצאו אותו". הוא סיים את לימודיו ב-1813 במקום הראשון (המכונה באנגלית, במינוח המיוחד לאוניברסיטת קיימברידג', senior Wrangler) ברמה העליונה של מבחני המתמטיקה היוקרתיים של אוניברסיטת קיימברידג' המכונים טריפוס (Tripos). הוא החל לכתוב מאמרים על חשבון אינפיניטסימלי ועל נושאים משיקים במתמטיקה ב-"Philosophical Transactions" ("פרוטוקולים פילוסופיים" - ביטאונה הוותיק (מ-1665) של החברה המלכותית הממשיך לצאת לאור גם כיום), וב-1821 זכה בגין מאמריו אלו במדליית קופלי, פרס שנתי על תרומה למדע, שהוא הפרס החשוב ביותר שמעניקה החברה המלכותית.

ב-1816 החל הרשל לעסוק באסטרונומיה ובנה טלסקופ מחזיר אור שקוטר המראה שלו הוא 18 אינצ'ים (כ-45 ס"מ) ואורך המוקד הוא 20 רגל (כ-6 מטר). בין 1821 ל-1823, יחד עם האסטרונום ג'יימס סאות, הוא המשיך את המחקר של אביו על כוכבים כפולים, צבירי הכוכבים וערפיליות. על ידי השוואה בין הרשימות של אביו לתצפיות שערך, גילה הרשל שבכמה גרמי שמים יש תנועה היקפית. עבור עבודתו זו העניק לו מכון צרפת (Institut de France‏ - גוף העל של האקדמיות לשפה, לתרבות ולמדע של צרפת) ב-1825 את מדליית ללנד (Lalande), והחברה המלכותית לאסטרונומיה העניקה לו ב-1826 את הפרס הראשי שלה, מדליית הזהב (בה זכה שוב ב-1836).

בין 1824 ל-1827 שימש בתפקיד מזכיר החברה המלכותית וב-1827 נבחר ליושב ראש החברה לאסטרונומיה (שמה אז של החברה המלכותית לאסטרונומיה). ב-1831 קיבל תואר אבירות דרגה ראשונה (אביר - Knight) ב"מסדר הגלפי המלכותי" (Royal Guelphic Order).

ב-3 במרץ 1829 נשא לאישה את מרגרט ברודי סטיוארט (Margaret Brodie Stewart‏, 1864-1810). לבני הזוג נולדו 12 ילדים, בהם ויליאם ג'יימס הרשל (William James Herschel‏, 1917-1833) שהיה מחלוצי השימוש בטביעות אצבעות, אלכסנדר סטיוארט הרשל (Alexander Stewart Herschel‏, 1907-1836) שהיה אסטרונום (אם כי פחות ידוע מאביו ומסבו) ואמיליה הרשל (Amelia Herschel‏ 1926-1841) שנישאה לסינולוג סר תומאס פרנסיס וייד (Thomas Francis Wade), שהמציא (יחד עם הרברט ג'ילס) את שיטת התעתוק הידועה של מנדרינית תקנית לכתב לטיני הקרויה שיטת וייד-ג'ילס.

[עריכה] השהות בדרום אפריקה

במטרה לקטלג את כל הכוכבים, צבירי הכוכבים, הערפיליות ושאר הגופים השמימיים כפי שהם נראים בשמי חצי הכדור הדרומי, החליט הרשל ב-1833 לעבור זמנית לדרום אפריקה. מיזם זה אמור היה להרחיב ולהשלים את המיזם אותו החל אביו, ויליאם הרשל, לקטלג את הגופים השמימיים בשמי הצפון. הרשל דחה הצעה של הדוכס מססקס (אחד מבניו של של ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה) להעמיד לרשותו תאים בספינה של חיל הים המלכותי למטרה זו, והעדיף לשלם מכספו עבור הנסיעה. הרשל ומשפחתו הפליגו בספינת הקיטור Mountstuart Elphinstone שיצאה מנמל פורטסמות ב-13 בנובמבר 1833 והגיעה לקייפטאון ב-15 בינואר 1834. הרשל התיישב בווינברג (Wynberg – כיום פרוור דרומי של קייפטאון) בבית אחוזה ישן ושמו פלדהאוזן (Feldhausen), שהיה בצדו הדרום-מזרחי של הר השולחן. בבית זה התקין הרשל טלסקופ פרטי שקוטר המראה שלו 21 רגל (כ-6.4 מטרים). בין השאר צפה בחזרה של שביט האלי לשמי כדור הארץ.

בנוסף לעבודתו באסטרונומיה, מסע זה לפינה רחוקה של האימפריה הבריטית אפשר להרשל להימלט מהלחצים שהיו מנת חלקו בלונדון, שם היה אחד מאנשי המדע הבריטיים המבוקשים ביותר. בשהותו בדרום אפריקה עסק במגוון נרחב של מחקרים מדעיים כשהוא משוחרר מתחושת החובה לקהילה המדעית הנרחבת. הייתה זו כנראה, כך נזכר מאוחר יותר, התקופה המאושרת בחייו. תוך כדי סטייה יוצאת דופן מאסטרונומיה, הוא שילב בין כישרונותיו לאלו של אשתו, מרגרט, ובין 1834 ל-1838 הם ייצרו 131 איורים בוטניים באיכות מעולה, המראים את הפלורה של אזור הקייפ. ג'ון הרשל השתמש בקמרה לוסידה (סוג של מכשיר אופטי) על מנת לייצר את קווי הרקע המדויקים של הדוגמיות והשאיר לאשתו להשלים את הפרטים. הגם שתיק העבודות שהכינו נועד למטרות אישיות, והגם שבאיורים אין חתכים של הפרחים, הביצוע המדויק שלהם הפך אותם ליקרי ערך יותר מאוספים מודרניים.

הרעיונות שהופיעו בספרו של צ'ארלס ליל, "יסודות הגאולוגיה", בדבר היצירה ההדרגתית של נופים, ריתקו את דמיונו של הרשל. הוא כתב לליל הערות על הנושא כשהוא מדרבן אותו לחפש את חוקי הטבע שבבסיס "תעלומת התעלומות" - כיצד נוצרו בעלי החיים השונים, כשהוא מקדים לדבריו צמד חרוזים:

"ליוצא למסע חיפוש זה אסור שתחושת פחד או כישלון בו תהיה מושלת"

"לנפש נפחדת או ללב חסר אמונה החיפוש הוא חסר תוחלת"

כשהוא מקבל את נקודת ההשקפה שהתפתחות העולם הייתה הדרגתית, העיר:

"זמן! זמן! זמן! – אסור לנו לפקפק במהימנות הכרונולוגיה בכתבי הקודש, אבל אנחנו "חייבים" לפרש אותה בהתאם ל"כל דבר" שיתברר לאחר חקירה הגונה כי הוא "האמת", שכן לא ייתכן שיהיו שתי אמיתות. ובאמת התחום לכך קיים, שכן חיי האבות ניתנים להארכה סבירה ל-5,000 או 50,000 שנים כל אחד ואת ימי הבריאה לאלפי מיליונים שנים."

המסמך שכתב הרשל הופץ בין חוגי המדענים, וצ'ארלס בבג' כלל קטעים מתוכו ב"מסת ברידג'ווטר"^[3] התשיעית (הבלתי-רשמית), שהעלתה השערה בדבר כללים שנקבעו על ידי מתכנת אלוהי. ב-3 ביוני 1836, בעת שהספינה ביגל עגנה בקייפטאון, ביקרו רוברט פיצרוי, רב החובל של הספינה, וחוקר הטבע הצעיר צ'ארלס דרווין את הרשל. מאוחר יותר הושפע דרווין מכתביו של הרשל בעת שפיתח את התאוריה שלו שהוצגה לבסוף ב"מוצא המינים". בשורות הפותחות עבודה זו כתב דרווין כי כוונתו היא "לשפוך מעט אור על מוצא המינים; - תעלומת התעלומות, כפי שקרא לכך אחד מהפילוסופים הגדולים ביותר שלנו", כשהוא מתייחס להרשל.

החל ב-25 באוגוסט 1835, בזמן שהרשל שהה בדרום אפריקה, החלה להתפרסם בעיתון ניו יורק סאן סדרה של שישה מאמרים שהיו חתומים לכאורה בשמו וטענו למציאת חיים על הירח, וכללו תיאור של מגוון חיות פנטסטיות. את המאמרים שגרמו להתרגשות רבה כתב ריצ'רד אדמס לוק שהחליט להשתמש בשמו של ג'ון הרשל משום שהיה אז האסטרונום הידוע ביותר. אירוע זה זכה לכינוי מתיחת הירח הגדולה, אם כי ריצ'רד אדמס לוק טען אחר כך שכוונתו הייתה בעצם סאטירית ולא התכוון שמאמריו יילקחו ברצינות. בתחילה היה הרשל משועשע וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. השעשוע פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את המתיחה.

[עריכה] החזרה לאנגליה

הרשל חזר לאנגליה ב-1838 וקיבל תואר ברונט (baronet, תואר אצולה אנגלי העובר בירושה ומוענק על ידי המלך. מעמדו מתחת לברון ומעל אביר) מהמלכה ויקטוריה, שנה אחרי הכתרתה.

ב-1847 פרסם הרשל את הספר "תוצאות התצפיות האסטרונומיות שנעשו בכף התקווה הטובה". בספר זה הוא הציע שמות לכל שבעת ירחי שבתאי שהיו מוכרים, שמות בהם נעשה שימוש גם כיום: מימס, אנסלדוס, טתיס, דיוני, ריאה, טיטאן ויאפטוס. באותה שנה העניקה החברה המלכותית להרשל בפעם השנייה את הפרס החשוב ביותר שלה, מדליית קופלי, בגין עבודה זו. כמה שנים אחר כך, ב-1852, הציע הרשל שמות לארבעת ירחי אורנוס שהיו ידועים אז, שמות בהם נעשה שימוש גם היום: אריאל, אומבריאל, טיטניה, ואוברון.

ג'ון הרשל מת בשנת 1871, בהיותו בן 79, בקולינגווד (Collingwood), שבסמוך לביתו בכפר הוקהרסט (Hawkhurst) שבמחוז קנט. נערכה לו הלוויה ממלכתית והוא נקבר במנזר וסטמינסטר.

ב-1879, שמונה שנים לאחר מותו, התפרסמה רשימה של למעלה מ-10,000 כוכבים כפולים שנתגלתה בעיזבונו.

[עריכה] תרומותיו בתחומים אחרים

[עריכה] תרומותיו לצילום

הרשל תרם כמה חידושים לטכנולוגיית הצילום. ב-1819 גילה שתיוסולפט הנתרן הוא ממס של הליד הכסף, וב-1839 השתמש בעובדה זו על מנת להשתמש בתרכובת זו המכונה "היפוסולפט" (או בקיצור "היפו") כמקבע (Fixer, מנקה את חלקיקי הכסף הרגישים לאור אשר לא פותחו) על מנת לקבע את התמונה לדף הנייר ודיווח על כך ללואי ז'אק מנדה דאגר ולוויליאם הנרי פוקס-טלבוט, שלהם מקובל לייחס את המצאת הצילום.

ב-1842 המציא הרשל את שיטת הציאנוטייפ להכנת נייר צילום. בשיטה זה מכוסה הנייר בתערובת של שני חומרים שלאחר חשיפה לאור על-סגול מקבלים גוון כחול אופייני. נייר צילום זה היה פופולרי בקרב מהנדסים שהשתמשו בו לצילום שרטוטים ומכאן מקור המונח האנגלי blueprint. הרשל ערך ניסויים בשחזור צבע כשהוא שם לב לעובדה שקרני אור מחלקים שונים של הספקטרום נוטים להקנות את צבעם לנייר הצילום.

הרשל טבע את המונח האנגלי לצילום (photography) שעבר אחר כך לשפות אירופאיות אחרות והשתמש לראשונה במונחים "נגטיב" (השם הלועזי המקובל לתשליל) ו"פוזיטיב" בהקשר לצילום.

[עריכה] תחומים נוספים

הרשל הצטיין גם בתחומים נוספים כדוגמת פיזיקה, כימיה וקריסטלוגרפיה, כך למשל ב-1823 העלה הרשל את ההשערה שניתן לזהות יסודות כימיים על פי ספקטרום הקרינה שלהם, השערה שהוכחה כעובדה רק 40 שנים אחר כך. הרשל סלל את הדרך לגילוי תופעת הקרינה הפלואורסנטית על ידי סר ג'ורג' סטוקס באמצעות הוספת הקרינה העל-סגולה לספקטרום. הרשל כתב מאמרים וספרים רבים, את הערכים על "מטאורולוגיה", "גאוגרפיה פיזית" ו"טלסקופ" במהדורה השמינית של אנציקלופדיה בריטניקה ואת הערך "אור" באנציקלופדיה מטרופוליטנה.

הרשל הצטיין גם בכתיבה. ב-1830 הוציא לאור ספר על הפילוסופיה של המדע ובערוב ימיו תרגם לאנגלית יצירות של פרידריך שילר ואת האיליאדה של הומרוס.

[עריכה] כיבודים

על שמו של ג'ון הרשל קרויים אי הרשל (באוקיינוס הקרח הצפוני, צפונית לפרובינציה יוקון שבקנדה), הר הרשל (באנטארקטיקה) ומכתש J. Herschel על הירח. כמו גם בית הספר לבנות על שם הרשל בקייפטאון, דרום אפריקה המנציח את שהותו בעיר.

[עריכה] מספריו

• על אברציה של עדשות מרוכבות (On the Aberration of Compound Lenses and Object-Glasses‏), 1821.
• על מחקר הפילוסופיה של הטבע (On the Study of Natural Philosphy‏), 1830.
• יסודות אסטרונומיה (Outlines of Astronomy‏), 1849. הספר הבסיסי החשוב ביותר באסטרונומיה שנים רבות אחרי שיצא לאור.
• מדריך של המחקר המדעי (Manual of Scientific Inquiry‏), 1849. הרשל שימש כעורך.
• קטלוג כללי של ערפיליות וצבירי כוכבים (General Catalogue of Nebulae and Clusters‏), 1864. רשימה זו מכילה בעיקר תגליות של אביו, אבל גם שלו.
• הרצאות מוכרות על נושאים מדעיים (Lectures on Scientific‏), 1867. אוסף מאמרים בנושא מדע שפרסם לאחר שחזר מדרום אפריקה.
• קטלוג כללי של 10,300 כוכבים כפולים ומרובים (General Catalogue of 10,300 Multiple and Double Stars‏), 1879. הקטלוג יצא לאור לאחר מותו.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ תואר אבירות דרגה ראשונה (אביר - Knight) ב"מסדר הגלפי המלכותי" (Royal Guelphic Order) הידוע גם כמסדר גלפי הנוברי (Hanoverian Guelphic Order), תואר אבירות בריטי שחלוקתו הופסקה עם מותו ב-1837 של ויליאם הרביעי, מלך בריטניה שהפסיק את האוניה הפרסונלית בין בריטניה להנובר.
2. ^ יום יוליאני או מספר יום יוליאני (JDN ראשי התיבות באנגלית) הוא מספר שלם של ימים שעברו מאז השעה 12 בצהריים (על פי שעון גריניץ') ב-1 בינואר 4713 לפני הספירה. מספר זה מאפשר ניהול פשוט של לוח שנה המבוסס על ימים בלבד.
3. ^ פרנסיס אגרטון (1829-1756), רוזן ברידג'ווטר השמיני, שהיה מאמין נלהב ב"תאולוגיה טבעית" (הניסיון למצוא הוכחה לקיומו של אלוהים או של ישות אלוהית אינטליגנטית מבלי להזדקק לשימוש בגילויים על-טבעיים או מעשי נסים) הוריש 8,000 ליש"ט שיתחלקו על פי החלטתו של דייוויס גילברט, נשיא החברה המלכותית, בין 8 כותבים מוכשרים שיכתבו על "כוחו, חוכמתו וטוב לבו של אלוהים כמוכח על ידי הבריאה".

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון הרשל