צ'ארלס דרווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "דרווין" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר באוסטרליה שנקראת על שמו, ראו דרווין (הטריטוריה הצפונית).

צ'ארלס רוברט דרווין
Charles Darwin
1809 - 1882

תרומות עיקריות

מהחשובים שבחוקרי הטבע בכל הדורות. הדמות המרכזית בשינוי תפיסת העולם המדעית (הפרדיגמה) על תולדות הבריאה.

נתונים נוספים
ענף מדעי	ביולוגיה
ארצות מגורים	אנגליה
פרסים והנצחה	מדליית קופלי בשנת 1864.

קריקטורה משנת 1871, המציגה את צ'ארלס דרווין כקוף

צ'ארלס רוברט דרווין (12 בפברואר 1809 - 19 באפריל 1882) (Charles Robert Darwin) , מהחשובים שבחוקרי הטבע בכל הדורות. הדמות המרכזית בשינוי תפיסת העולם המדעית (הפרדיגמה) על תולדות הבריאה. התאוריה שלו על אבולוציה של מינים על ידי מנגנון הברירה הטבעית נמצאת ביסודו של סולם הזמן הגאולוגי.

[עריכה] ביוגרפיה

צ'ארלס דרווין נולד בשרוסברי שבאנגליה. החמישי מבין ששת ילדיהם של רוברט וסוזנה דרווין. אביו של דרווין היה רופא, ובשנת 1825 החל גם דרווין ללמוד רפואה באדינבורו, אך סלד מהברוטליות של הכירורגיה באותה עת וכעבור שנתיים הפסיק את לימודיו. אביו של דרווין לא אהב את החלטת בנו ורשם אותו ללימודי כמורה באוניברסיטת קיימברידג'. דרווין למד שם את תולדות הטבע, ולאחר סיום לימודיו המשיך לשהות בקמברידג' ולעסוק בגאולוגיה.

בשנת 1831, בהמלצת אחד ממוריו, ג'ון סטיבנס הנסלו, עלה דרווין, כבן לוויתו של הקברניט, על הספינה "ביגל", שהפליגה למסע מחקר של 5 שנים לדרום אמריקה. במסע זה חקר דרווין את הגאולוגיה של המקומות שבהם עברה הספינה, וכן אסף בשיטתיות דוגמאות של אורגניזמים ומאובנים. את האוסף הגדול והמיוחד שלח ל-British Museum.

דרווין התרשם מאוד ממה שראה במסעו, במיוחד התרשם ממגוון המינים באיי גלפאגוס, ומנקודות דמיון ושוני בין מינים שונים של פרושים. בשובו, ב-2 באוקטובר 1836, החליט לשנות את תוכניותיו ולהקדיש את עצמו להבנה של המנגנון שמאחורי עולם הטבע.

שנה לאחר חזרתו קרא דרווין מאמר של תומאס מלתוס, אשר עסק בכילוי המשאבים הטבעיים של כדור הארץ, ובהשלכות שיש לכך על המספר המקסימלי של בני אדם שיוכל כדור הארץ לשאת. דרווין צירף את הרעיונות של המאמר לרעיונות שעלו בראשו בעקבות המסע, וניסח את התאוריה שלו של אבולוציה של מינים על ידי מנגנון הברירה טבעית.

דרווין לא מיהר לפרסם את רעיונותיו. במשך 22 שנים לאחר שחזר ממסעו הוא חקר עשרת אלפים מינים של בעלי חיים ומאובנים כדי לבדוק ולבחון את תורתו מכל צד. כיוון שהרעיון היה מהפכני כל-כך, דרווין פחד לפרסמו. המהפכנות לא הייתה ברעיון האבולוציה של מינים עצמו. רעיון האבולוציה כבר הוצע לפני דרווין על ידי חוקרים כגון למארק וסבו של דרווין, ארסמוס דרווין. הרעיון גם הוצע בספר מדע פופולרי בשם Vestiges of the Natural History of Creation, שפורסם בעילום שם ב-1844, ודרווין סבר שעשה שירות רע לרעיון האבולוציה בשל חובבנותו. המהפכנות של דרווין הייתה בכך שהציע מנגנון נטורליסטי לחלוטין, שבו אין כל גורם רצוני, לרבות האל, המנווט את תהליך האבולוציה. רק בעקבות אלפרד ראסל וואלאס, שניסח אותו עקרון באופן בלתי תלוי בדרווין, וכתב לו על כך, פרסם דרווין את ספרו "מוצא המינים", או בשמו המלא:
"On the Origin of Species by Means of Natural Selection, or the Preservation of Favoured Races in the Struggle for Life"
פרסום הספר, ב-24 בנובמבר 1859 עורר סערה גדולה, וכל המהדורה הראשונה של הספר נמכרה ביום אחד. דרווין נפטר ב-19 באפריל 1882, בהיותו בן 73, ונקבר בכנסיית וסטמינסטר ליד ניוטון.

ב-1915 התפרסם בעיתון בפטיסטי שיצא בארצות הברית מאמר מאת "ליידי הופ" שטענה שעל ערש דוויו פנה דרווין לנצרות. ילדיו של דרווין דחו טענות אלה והיסטוריונים הכריזו עליהן כשגויות.

[עריכה] עיקרי התאוריה של דרווין

דרווין הציג מספר טענות בסיסיות המנמקות את תהליך הברירה הטבעית:

כל אורגניזם מעמיד צאצאים יותר מאלו המסוגלים לשרוד.
האורגניזמים נבדלים זה מזה, והבדלים אלה מורשים לצאצאים.
להבדלים המורשים הללו יש השפעה על יכולתם של הצאצאים לשרוד ולהתרבות.

לכן, אותם הצאצאים, המותאמים יותר לסביבה, הם אלו שיעמידו עוד צאצאים, וגם להם יהיו התכונות המתאימות אותם לסביבה. הברירה הטבעית מסבירה התפתחות מינים שונים מאב קדמון משותף. בזמנו של דרווין הייתה מחלוקת מדעית בשאלה האם מינים יכולים להשתנות או לא.

לאבולוציה, על פי דרווין, אין תוכנית או מטרה. ההבדלים הראשוניים בין האורגניזמים הם מקריים, ואותם היצורים שבמקרה הם מותאמים יותר לסביבה שלהם, ישרדו ויביאו צאצאים לעולם. דורות רבים של ברירה, הפועלת על הבדלים מקריים, יכולים להוביל להתפתחות לכיוון מסוים, ואפילו לתת לצופה תחושה של תכנון ושל ייעוד, על אף שבפועל אין זה כך.

בניגוד לטענה הרווחת, דרווין מעולם לא גרס כי "החזק שורד", אלא שהמתאים לסביבה שורד. יחד עם זאת, יש לציין, כי לעתים הסביבה משתנה במהירות גדולה מדי מהיכולת של היצורים להשתנות, ובמקרה שכזה אותם יצורים ייכחדו.

בספרו השני, "מוצא האדם", שהתפרסם בשנת 1871, שגם לכתיבתו המתין דרווין כ-18 שנה, הוא טען שהאדם והקופים מוצאם מאב קדמון אחד, דמוי קוף, וחולל סערה גדולה עוד יותר מאשר בספרו הראשון. בשנת 1925 נערך במדינת טנסי בארצות הברית "משפט הקופים", בו הואשם המורה ג'ון סקופס בכך שלימד את תורת האבולוציה של דרווין.

[עריכה] השפעתה של תורת דרווין כיום

למרות שכיום מקובלים עיקרי תורתו של דרווין על הקהילה המדעית בעולם, הוויכוח על תורת האבולוציה של דרווין עודנו מעורר מחלוקת בקרב הציבור הרחב. מחלוקת זו היא אחת מזירות הקרב החשובות של הימין הדתי בארצות הברית. השמרנים רואים במשנתו של דרווין נדבך מרכזי באג'נדה ליברלית מזיקה, שמטרתה לבלבל את התלמידים הצעירים ולערער את יסודות הדת (ביקורת זו פעלה על רקע מאמצים רבים של הימין השמרני להחדרת עקרונות הדת במערכת החינוך). הליברלים, לעומת זאת, ראו בכך את חוד החנית במאבק שלהם לשמור על הפרדת הדת מהמדינה.

[עריכה] ראו גם

דרוויניזם חברתי
תומאס מלתוס
פרושי דרווין
דארוויניזם
ניאודארוויניזם

[עריכה] לקריאה נוספת

דייוויד קוזמן, האבולוציה האיטית של דארווין, הוצאת אריה ניר, 2007.
סמדר רייספלד, דארווין באיילון דרום, הוצאת כתר, 2007.
צ'ארלס דרווין, אוטוביוגרפיה, תירגם מאנגלית: יקי מנשנפרוינד, הוצאת רסלינג, 2008.