פרדיגמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדיגמה היא מונח, אשר המשמעות הניתנת לו מאז סוף המאה ה-19 הינה של תבנית מחשבה במסגרת של תחום מדעי או בהקשר אפיסטמולוגי דומה.
בתחילה היה השימוש במילה רווח בשדה הדקדוק. מילונים מתחילת המאה ה-20 מציינים את משמעות המילה רק בהקשר הדקדוקי, או הרטורי, כתחליף למשל. בשדה הבלשנות השתמש פרדינן דה סוסיר במונח "פרדיגמה" על מנת להצביע על סדרה של אלמנטים לשוניים הדומים זה לזה.
פילוסוף המדע תומאס קון נתן למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" משנת 1962 טבע קון את המונח 'פרדיגמה' בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת. בעקבות ביקורת שנמתחה על כך שהוא השתמש במונח 'פרדיגמה' במשמעויות רבות ושונות זו מזו, שיפר קון את הגדרתו. בנוסף, בשל האינפלציה בשימוש הלא מדויק במושג המקורי 'פרדיגמה' מאז פרסום ספרו, קון אף הציע להחליף את המונח 'פרדיגמה' במונח 'מטריצה דיסצפלינרית'. לפי הגדרתו המשופרת של קון, פרדיגמה, או מטריצה דיסצפלנרית, כוללת ארבעה רכיבים:
- הכללות סמליות - המרכיבים הצורניים או הניתנים להצרנה בקלות של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות מתמטיות, ניסוחי תגובות כימיות וכו'.
- התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים - ההסכמה בין המדענים על האונתולוגיה של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים בעולם ותכונותיהם.
- ערכים - האמונות לגבי מהי תאוריה טובה, מהם ניבויים טובים, מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב וכו'.
- אקסמפלאר - אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות, המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.
למונחים "קבוצת חשיבה" (groupthink) ו "הלוך רוח" (mindset) ישנה משמעות דומה בהקשר של דוגמאות בקנה מידה גדול יותר וקטן יותר של המחשבה המדעית המאורגנת. מישל פוקו השתמש במונחים "אפיסטמה" ו"שיח", "מאתיסיס" וטקסינומיה" בדברו על "פרדיגמה" במובן לו השתמש קון.
תוכן עניינים |
[עריכה] מעברי פרדיגמה
מעברי פרדיגמה הינם דרמטיים ביותר, במיוחד כאשר אין מצפים להם. אחת הדוגמאות הינה ההתפתחות שחלה בתחום הפיזיקה בין סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בסוף המאה התשע עשרה נראתה הפיזיקה כתחום המשלים את מעט הקצוות התאורטיים שנותרו על מנת ליצור מערכת הידועה ומובנת ברובה הגדול. בשנת 1900 לורד קלווין הצהיר את הצהרתו הידועה לפיה "אין מה לגלות בפיזיקה עוד. כל שנותר הוא רק מדידות מדויקות יותר ויותר". חמש שנים לאחר מכן אלברט איינשטיין פרסם את מאמרו על תורת היחסות הפרטית, אשר זיעזע את המחשבה הפיזיקלית אשר התייחסה עד אז לכללים הפשוטים והמובנים לכל הכלולים במכניקה הניוטונית, ובהם השתמשו לתאר מונחים כ"כוח" ו"תנועה" במשך שלוש מאות שנים. במקרה זה שימשה הפרדיגמה החדשה על מנת להפוך את קודמתה למקרה מיוחד. (המכניקה הניוטונית משמשת להערכת גדלים פיזיקליים הקשורים במהירויות שהינן נמוכות יחסית למהירות האור)
בספר "המבנה של מהפכות מדעיות" כתב קון כי "מעבר מוצלח מפרדיגמה אחת לשנייה דרך מהפכה הוא דרך ההתפתחות הרגילה של המדע הבוגר". רעיונו של קון היה עצמו מהפכני לזמנו, וגרם לשינוי מהותי בדרך בה דיברה הקהילה האקדמית על המדע. כך, הוא גרם ל"מעבר פרדיגמה" בהיסטוריה והסוציולוגיה של המדע.
[עריכה] שימושים נוספים
השימוש המקובל הנוסף במילה "פרדיגמה" היא במובן של "ראיית העולם" (Weltanschauung). כך, לדוגמה, במדעי החברה, משתמשים במושג לתאר סידרה של התנסויות, אמונות וערכים, המשפיעים על הדרך בה היחיד תופס את המציאות ומגיב לתפיסה זו. מדעי החברה אימצו את המונח של קון "מעבר פרדיגמה" על מנת להתייחס לתופעה חברתית מסוימת, מעבר למשמעות אליה התכוון קון.
כן משתמשים במילה על מנת לציין מבנה, סידרה או טיפוס המובדל במובהק מאחרים. בהקשר זה משתמשים לרוב בשדה העיצוב. פרדיגמות עיצוביות, או "ארכיטיפים", יוצרים תקדימים תפקודיים לפתרונות עיצוביים.
בפסיכולוגיה ניסויית, למשל, משתמשים במונח "פרדיגמה" כדי לתאר טיפוס מסוים של ניסוי. כך, לדוגמה, פרדיגמת "Go/NoGo" מתארת ניסויים בהם נבדק מתבקש להגיב רק כאשר הוא מזהה את גירוי המטרה, ולא להגיב עבור כל גירוי אחר.
שימוש נוסף הוא בתחום הקיברנטיקה. כאן המובן הוא, במובן הרחב, תוכנית אב שמטרתה להפחית את הכאוס במערכת מסוימת. פרדיגמה תהיה מעין איסור להמשיך בכל פעולה שתגדיל את כמות האנטרופיה במערכת. על מנת ליצור פרדיגמה כזו, על מערכת סגורה תקבל כל שינוי הנדרש לשם כך. מכאן שפרדיגמה במובן זה יכולה להתרחש רק במערכת שעדיין לא הגיעה לצורתה הסופית.
[עריכה] אטימולוגיה
מקור המילה מיוונית paradeigmia, שפירושה: תבנית / מתכונת, או מהמילה היוונית paradeiknunai, שפירושה: דוגמה / הדגמה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות.
- ראו מצגת אשר עוסקת בעיקרי התאוריה של קון תוך דגש מיוחד למושג הפרדיגמה.
