פסיכולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל הפסיכולוגיה

פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות. השם בא מיוונית ופירושו "פסיכו"(ψυχή)- נפש, "לוגוס"(λογία)- מדע. ההגדרה המקובלת היום לפסיכולוגיה - מדע החוקר התנהגות האדם (ובעלי חיים).

על העיסוק בפסיכולוגיה ורשימת פסיכולוגים בולטים ראו בערך פסיכולוג.

[עריכה] תחומי הפסיכולוגיה

באופן בסיסי מטרת הפסיכולוגיה היא לנסות ולהכניס חוקיות בהתנהגות האנושית. הפסיכולוגיה מבקשת לטעון שהתנהגות איננה מתרחשת באופן מקרי, אלא מתוך מערכת של חוקים. הבנת חוקים אלו, מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר. הפסיכולוגיה מחולקת למספר תת תחומים:

פסיכולוגיה קלינית - עוסקת בניתוח ופתרון בעיות נפשיות והפרעות התנהגות.
פסיכולוגיה רפואית - עוסקת ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן.
פסיכולוגיה חברתית - עוסקת ביחסי הגומלין שבין הפרט וסביבתו, תוך התמקדות בפרט, (לעומת הסוציולוגיה אשר מתמקדת בסביבה החברתית).
פסיכולוגיה חינוכית - עוסקת בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית. תחום זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר.
פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית - עוסקת בדינמיקות ארגוניות הנובעות מהאינטרקציה בין החברים בארגון. חופפת במידה רבה עם פסיכולוגיה חברתית, אך מתמקדת ביישום. בין היתר עוסקת במוטיבציה, מנהיגות, עריכת בחינות מיון וקבלה לעבודה, ייעוץ למפעלים ויעול שיטת העבודה.
פסיכולוגיה התפתחותית - מתמקדת במחקר השינויים ההתנהגותיים והנפשיים מילדות לבגרות. פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.
פסיכולוגיה התנהגותית - עוסקת בתחומים שונים של התנהגות האדם מתוך הסתמכות על מדע ניתוח התנהגות. עוסקת גם בתחומים של ההתנהגויות על בסיס התניה רספונדנטית (רפלקסים, רגשות ותחושות) ובעיקר בהתנהגות אופרנטית - כל מגוון הההתנהגות המתפעלת של האדם, בכל הגילאים.
פסיכולוגיה קוגניטיבית - עוסקת בחקר תהליכים מנטליים בסיסיים, ביניהם תודעה, תפיסה, חשיבה, קשב, זיכרון אנושי, למידה וקבלת החלטות.
פסיכולוגיה שיקומית - מתמחה בטיפול באנשים שנפגעו ממחלות או תאונות, עיבוד אבל וטראומות אחרות.
נוירופסיכולוגיה - עוסקת בקשר בין תהליכים מנטליים שונים למבנה המוח ולהשפעות הכימיות על תפקודו, דבר הנעשה בעיקר על ידי בחינה מדעית של פגיעות ראש מסוגים שונים.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הפסיכולוגיה

תחילתה של הפסיכולוגיה כדיציפלינה רפואית בספרו של תומאס ויליס משנת 1672, De Anima Brutorum, שבו התייחס לפסיכולוגיה במונחים של פעולת המוח. תפישת המוח כאחראי להתנהגות, לא היה דבר טריוויאלי בעבר. התנהגות הייתה מיוחסת לאיברים אחרים, כגון: כליות ולב. עד לשלהי המאה ה-19 פסיכולוגיה נחשבה לענף של הפילוסופיה. פסיכולוגיה ניסויית, כפי שהוצגה על ידי וילהלם וונדט (הראשון שטבע את המושג אינטרוספקציה, דיווח עצמי) מאוניברסיטת לייפציג בשנת 1879 לא כללה כל השלכה דתית. אותו וונדט היה הראשון שהקים מעבדה לחקר התנהגות, ובכך שינה את התפישה כלפי הפסיכולוגיה כתחום פילוסופי לתחום מדעי לכל דבר. בשנות התשעים של המאה ה-19 החל זיגמונד פרויד לעסוק בשיטת תרפיה החושפת מאוויים כמוסים, שנקראה פסיכואנליזה. מאז עוסקת הפסיכולוגיה בעיקר בהתנהגות (למשל במסגרת הביהביוריזם), בנפש (למשל בפסיכולוגיה קוגניטיבית) ובשילוב ביניהם.

[עריכה] ביהביוריזם

באמצע המאה ה-20 היה הביהביוריזם הזרם המשפיע ביותר בפסיכולוגיה, אולם מאז ירד כוחו. הפסיכולוגים הביהביוריסטיים החשובים ביותר היו ג'ון ב' ווטסון ואחריו פרדריק סקינר.

הביהביוריזם התפתח במידה רבה כריאקציה לגישות הפרוידיאניות, שהדגישו תהליכים תת הכרתיים ונראו כספקולציות פילוסופיות שכמעט ולא ניתן היה להעמידן במבחן אמפירי, ולפיכך מדעיותן הייתה מוטלת בספק. הביהביוריסטים לעומת זאת שאפו להפוך את הפסיכולוגיה למדע מדויק, אשר ניתן לבחון אותו במעבדה באופן אובייקטיבי , לכמת את נתוניו במדדים מדויקים, ולתאר באמצעותו בצורה ישירה את פניו הגלויים של האורגניזם, קרי התנהגותו והשינוי ההתנהגותי אשר חל בו. לדעתם, ההתנהגות נשלטת על ידי משתנים בסביבתה, בעיקר גירויים הבאים לפניה (גירויים מבחינים) ואחריה (תוצאות), והדרך המדעית היחידה לעסוק בפסיכולוגיה היא לחקור את השפעתם על פעולות האדם או בעל החיים. מדע ניתוח ההתנהגות שהתפתח בעקבות מחקריו של פבלוב בתחום התנהגות רספונדנטית (רפלקסיבית ביסודה) ושל סקינר בתחום התנהגות אופרנטית, פתחו תחום גדל והולך של ידע על המשתנים השולטים, ועל מורכבות ההתנהגות הנובעת מהם. ידע זה איפשר מעבר מניתוח התנהגות ניסויי (מעבדתי) לניתוח התנהגות יישומי. בהדרגה ניתן היה לראות את כוחו של מדע זה בישומים הנרחבים שהתפתחו בתחום ההוראה והחינוך. עניין זה התבטא במיוחד בטיפול באתגרים הקשים של שינוי התנהגות. הגישה ההתנהגותית נתנה בסיס להתערבויות יעילות ביותר בקידום למידה בכלל ובקידומם של ילדים עם ליקויים התפתחותיים בפרט. הוויכוח בין האסכולה של ניתוח התנהגות (הביהביוריזם) לבין הפסיכולוגיה הדינמית והקוגניטיבית לא הוכרע.

[עריכה] בלשנות

עבודתו של נועם חומסקי בבלשנות השפיעה רבות על הפסיכולוגיה הקוגניטיבית וההתפתחותית. התאוריה שלו על דקדוק אוניברסלי הייתה התקפה ישירה על התאוריות הביהביוריסטיות המבוססות של זמנו, וסייעה רבות להבנת האופן בו שפה נרכשת על ידי ילדים, ומה בדיוק, עומד ביסוד היכולת לפרש שפה. העקרונות הבסיסיים של תאוריה זו (למרות שאינם בהכרח הטענות החזקות יותר של גישת העקרונות והפרמטרים) הפכו במהלך השנים למקובלים כמעט לגמרי.

ביקורתו של חומסקי על המתודולוגיה והנחות היסוד של סקינר סללה את הדרך למהפכה כנגד הדוקטרינה הביהביוריסטית, ששלטה בפסיכולוגיה. בספרו מ-1966, Cartesian Linguistics, ועבודות נוספות, חומסקי פרש הסבר על שפות אנוש, שנעשה למודל החקירה בתחומים אחרים בפסיכולוגיה. חלק ניכר מההנחות כיום בדבר האופן בו התודעה עובדת נשאב ישירות מרעיונות, שמצאו את מנסחם המשכנע הראשון בתקופה המודרנית בחומסקי.

[עריכה] לקריאה נוספת

לורן סלייטר, לפתוח את התיבה של סקינר - עשרת הניסויים הפסיכולוגיים הגדולים של המאה העשרים, הוצאת אריה ניר, 2004.

[עריכה] ראו גם

פסיכיאטריה
פסיכותרפיה
רשימת פסיכולוגים
פסיכולוגיה בין תרבותית
פסיכולוגיה של התפיסה החושית
פרסומים חשובים בפסיכולוגיה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פסיכולוגיה
ספר לימוד בוויקיספר: פסיכולוגיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסיכולוגיה