ויליאם הרשל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ויליאם הרשל William Herschel 1738 - 1822 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| גילוי ירחי שבתאי ואורנוס, גילוי אורנוס, גילוי קרינה תת-אדומה. | ||||||||
|
||||||||
סר ויליאם הרשל (Sir William Herschel) (15 בנובמבר 1738 – 25 באוגוסט 1822) היה אסטרונום ומלחין בריטי שנולד בגרמניה, והתפרסם הודות לגילוי כוכב הלכת אורנוס. הוא גילה גם את הקרינה התת-אדומה ותגליות רבות נוספות באסטרונומיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ויליאם הרשל נולד כפרידריך וילהלם הרשל בהנובר שבגרמניה, והיה אחד מעשרת בניו (מהם ארבעה מתו בגיל צעיר מאוד) של אייזק הרשל (1707-1767), חבר בלהקה הצבאית של הנובר. למרות שאייזק היה יהודי, אשתו הייתה נוצרית ואת הילדים גידלו כנוצרים. בשנת 1755 גדוד המשמר ההנוברי, שבו שירתו ויליאם וג'ייקוב אחיו, נשלח לאנגליה. בזמן זה, ממלכת הנובר וממלכת אנגליה היו מאוחדות תחת שלטונו של ג'ורג' השני. הרשל למד אנגלית במהירות ובגיל 19 שינה את שמו לפרדריק ויליאם הרשל.
הרשל הפך למורה מוזיקה ולמוביל הרכב מצליח. הוא ניגן בכינור ובאבוב ומאוחר יותר בעוגב. הוא חיבר יצירות מוזיקליות רבות, כולל 24 סימפוניות, וקונצ'רטות רבות, וכן מוזיקת כנסייה. רוב המוזיקה שלו נשכחה כיום. לאחר שהיה מוביל הרכב בניוקאסל, לידס, והליפקס, הוא היה לנגן העוגב בקפלה המתומנת בבאת', בה הוא גם היה המנהל של הקונצרטים הפומביים. בתקופה זו הגיעה אחותו קרוליין לאנגליה, לגור עמו ברחוב ניו קינג. גם אחיו דיטריך, אלכסנדר וג'ייקוב (1734-1792) הופיעו כמוזיקאים בבאת'.
העניין של הרשל באסטרונומיה התחזק אחרי שנת 1773, הוא בנה מספר טלסקופים והכיר את נויל מקסליין. הוא ערך תצפית על הירח, מדד את גובהם של הרי הירח וגם עבד על קטלוג של כוכבים כפולים.
נקודת המפנה בחייו התרחשה בזמן שגר בבת', ב־13 במרץ 1781 הוא גילה את אורנוס. הגילוי הפך אותו למפורסם ואיפשר לו להפוך לאסטרונום במשרה מלאה. הוא כינה את כוכב הלכת החדש בשם גאורגיאם סידאס, על שמו של המלך ג'ורג' השלישי אולם שם זה לא נקלט. באותה שנה הוא קיבל את מדליית קופלי ונבחר לחברות בחברה המלכותית. ב־1782 הוא נבחר לאסטרונום המלכותי של המלך ג'ורג' והוא ואחותו עברו לדת' ב־1 באוגוסט 1782. במקביל המשיך בעבודתו כעושה טלסקופים, אותם מכר לאסטרונומים אחרים.
ב־1783 נתן לאחותו טלסקופ והיא החלה לעשות בו תצפיות, בעיקר על כוכבי שביט. במקביל קרוליין הייתה עוזרת שלו בזמן התצפיות. ביוני 1785, כתוצאה מבעיות לחות, הוא וקרוליין עברו לגור בקלי הול באולד וינדסור. קלי הול היה שייך לשמואל פוט, אביו של טופהאם פות שנעצר על ידי פיטר שצ'ומקרס בכנסייה של אולד וינדסור. אמו של טופהאם מכרה את החווה לאחיה ריצ'רד שהעביר אותה לסידני בלוקלרק. ב־3 באפריל 1786 ויליאם הרשל ומשפחתו עברו לבית חדש בדרך וינדסור בסלות'. הוא גר בשארית חייו בבית זה שהוא כמצפה כוכבים. בית זה נהרס ב־1963 על מנת לפנות מקום לבית משרדים גדול.
ב־7 במאי 1788 התחתן ויליאם עם האלמנה מרי פיט בכנסייה ע"ש הקדוש לרונסס באפטון שליד סלות'. אחותו קרוליין עברה לדירה אחרת אולם המשיכה לעבוד כעוזרתו.
במהלך הקריירה בנה הרשל יותר מארבע מאות טלסקופים. הגדול והמפורסם ביניהם היה טלסקופ מחזיר עם מוקד אופטי באורך 12 מטר ומפתח של 126 ס"מ. ב־28 באוגוסט, הלילה הראשון בו השתמש בטלסקופ זה, גילה ירח חדש של שבתאי ולאחר חודש גילה עוד אחד. הטלסקופ הגדול התגלה כמגושם מאוד ואת רוב התצפיות ביצע עם טלסקופ קטן יותר בעל מוקד אופטי של 6.1 מטר. לוויליאם ומרי נולד ילד אחד, ג'ון ב־7 במרץ 1792. ב־1816 הוכתר כאביר על ידי יורש העצר, לימים המלך ג'ורג הרביעי. ב־1820 סייע להקמתה של החברה האסטרונמית של לונדון (שקיבלה ב־1830 אישור מלכותי ושינתה את שמה לחברה האסטרונומית המלכותית).
ב־25 באוגוסט 1822 הרשל מת בביתו והוא קבור בקרבת מקום בכנסייה ע"ש הקדוש לרונסס באפטון.
בנו ג'ון הפך גם הוא לאסטרונום. אחד מאחיו, אלכסנדר עבר גם הוא לבריטניה, אולם לא גר עם הרשל ולא היה מדען.
ביתו בבת', שממנו צפה לראשונה באורנוס, הוא כיום מוזיאון לזכרו.
[עריכה] תגליות אסטרונומיות אחרות
בשלב מאוחר בקריירה גילה הרשל שני ירחים של שבתאי –טיטאן ואנסלדוס, כמו גם שני ירחים של אורנוס -מימס ואוברון. שמותיהם של ירחי אורנוס לא ניתנו על ידי ויליאם אלא לאחר מותו על ידי בנו ג'ון ב־1847 וב־1852 בהתאמה.
בנוסף עבד על יצירת קטלוג מקיף של ערפליות. במקביל עבד על כוכבים כפולים והיה הראשון שגילה כי כוכבים כפולים אינם רק נצפים ביחד אלא עשויים להוות מערכת כוכבים אחת.
ב־1800 גילה את הקרינה האינפרה-אדומה.
מהחקירה של התנועה המדומה של הכוכבים הוא היה הראשון להבין שמערכות הכוכבים נעות דרך המרחב ולמצוא את הכיוון של התנועה. הוא גילה גם את המבנה של שביל החלב והסיק כי הוא בצורה של דיסק.
הוא טבע את המונח אסטרואיד (המילה מקורה בצירוף של שתי מילים מיוונית – אסטרו=כוכב + איד=צורה). ב־1802 הוא תיאר (זמן קצר לאחר שהיינריך ויליאם מתאוס אלברוס גילה את האסטרואיד השני, 2 פאלאס ב־28 במרץ של אותה שנה) את כוכבי הלכת הגזיים כמרכזה של מערכת שמש קטנה. הוא הסיק כי לכל כוכבי הלכת הגזיים יש טבעות וזאת על ידי השוואה.
למרות תגליותיו המרובות, לא נמנע ויליאם מהשערות פרועות. במיוחד האמין בכך שכל הכוכבים מאוכלסים, כולל השמש. הוא אמין שהשמש מכוסה במעטה עננים אטום המגן על התושבים המשונים שם מפני האטמוספירה החמה.
[עריכה] התגלית של הקרינה האינפרה אדומה
הרשל גילה את הקרינה האינפרה אדומה על ידי העברה של אור שמש דרך מנסרה והחזקת מד חום ממש ליד הקצה האדום של הספקטרום הנראה. המד חום הראה עליה בטמפרטורה וזה הביא אותו למסקנה כי חייב להיות אור שקוף הגורם לכך.
[עריכה] מקומות הקרויים על שמו
- מכתש קטן על הירח
- מכתש התנגשות גדול על מאדים
- הר געש גדול על הירח מימס של שבתאי
- האסטרואיד הרשל 2000
- טלסקופ הרשל באי הספרדי לה פלמה
- מצפה הכוכבים הרשל - כיום בהקמה על ידי סוכנות החלל האירופאית ואמור להיות הגדול מסוגו
- בית ספר לדקדוק בסלות'
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ויליאם הרשל |
- William קטלוג השמיים של הרשל (אנגלית)
- הטקסט המלא של The Story of the Herschels (1886) בפרויקט גוטנברג
- ביוגרפיה (אנגלית)
