צילום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בפעולה בעזרת מצלמה. אם התכוונתם לכלי לעישון סמים, ראו צ'ילום.
צילום (Photography) הוא פעולה היוצרת תמונה באמצעות הטבעת דפוס האור על גבי רכיב רגיש לאור כגון תשליל או חיישן באמצעות חשיפה מתוזמנת. הפעולה נעשית באמצעות מכשירים מכניים, כימיים או דיגיטליים המשמשים כמצלמות.
מקור המילה ביוונית: פוטו (פירושו "אור"), גרפיה (פירושו "רישום").
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של הצילום
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
במרבית ההסברים ההיסטוריים להמצאת הצילום מופיעה הקמרה אובסקורה כמבשר הישיר של הצילום, וכמודל המיידי ממנה הוא התפתח. התמונות שהתקבלו באמצעות הקאמרה אובסקורה לא היו ניתנות לקיבוע ולכן אין מדובר בצילום של ממש.
הרעיון לנסות ולקבע את הדימוי שמוקרן על הדופן האחורי של הקמרה-אובסקורה עלה כמעט במקביל אצל אנשים רבים במקומות שונים ומרוחקים, מאז העשורים האחרונים של המאה ה-18 ועד ההכרזה הרשמית על המצאת הצילום ב-19 באוגוסט 1839; "שעתה של ההמצאה [של הצילום] הגיעה ולא אחד בלבד חש בה", כותב ולטר בנימין, "אנשים שללא תלות זה בזה חתרו לאותה מטרה: לקבע את התמונות שנוצרו בתוך הקמרה אובסקורה, אשר היו ידועות לכל המאוחר מאז לאונרדו" [1]. התשוקה לצלם, או הרצון לתפוס את הדימוי שבקמרה, היו כה נפוצים עד כי פרנסואה ארגו (Arago), מי שהכריז על המצאת הצילום בפני האקדמיה הצרפתית למדעים, טען כי "כל מי שהתענג על דימויים אלו [שנוצרים בקמרה-אובסקורה] הצטער שאי אפשר לקבע אותן"[2].
הצילום הומצא כמה פעמים כמעט בו זמנית ובטכניקות שונות, אך כולן מתבססות על מכשיר הקמרה-אובסקורה. אם זאת, היסטוריונים של הצילום הצליחו לאתר מעל לעשרים עדויות של אנשים שהרעיון עלה בראשם בטרם פורסמו ברבים טכניקות הצילום של דאגר וויליאם הנרי פוקס טלבוט (Fox Talbot 1800-77). בין הראשונים לנסות לשעתק באופן ספונטאני, באמצעות האור, את הדימוי שבגב הקמרה היה הממציא האנגלי תומאס ווג'ווד (Wedgewood 1771-1805). ווג'ווד ערך ניסויים עם ניטראט-הכסף, חומר שהתגלה זה מכבר כרגיש לאור, והצליח ליצור בעזרתו "הדפסות-שמש"; הדפס מגע בו הונח דימוי על גבי משטח עם החומר הרגיש לאור, ש"קלט" את הדימוי עם החשפו לשמש. ווג'ווד ניסה לקלוט בעזרת חומרים רגישים אלו את הדימוי שמוקרן בגב הקמרה, אך כפי שדיווח ידידו, סר המפרי דייבי (Davy) לאגודה המלכותית, "הדימויים שנוצרים בעזרת הקמרה-אובסקורה נמצאו חלשים מכדי להפיק בזמן סביר, אפקט כלשהו על גבי ניטראט-הכסף"[3].
המלומד האנגלי טלבוט, אחד ממציאי הצילום וממציא תהליך הפוזיטיב-נגטיב בשנת 1835, דיווח כי הרעיון צץ במוחו בעת שניסה ללא הצלחה לצייר בעזרת קמרה-לוצידה וקמרה-אובסקורה: "בראשית אוקטובר 1833 השתעשעתי בגדות אגם קוֹמוֹ (Como) היפה, ורשמתי רישומים, ליתר דיוק, ניסיתי לרשום, בעזרת קמרה-לוצידה, אך עם מידת הצלחה מעטה מאוד...לאחר כמה נסיונות כושלים הנחתי למכשיר, והסקתי כי הוא דורש ידע מוקדם בציור, שלצערי, לא היה לי". טלבוט עבר לנסות לצייר עם הקמרה-אובסקורה, אך לאחר שנכשל "הדבר הוביל אותי לחשוב על היופי המיוחד של התמונות שהטבע מצייר, אותן מקרינה וממקדת עדשת הקמרה אובסקורה על הנייר - יצורי פֵיוֹת, יצירות של הרגע, הנידונות להיעלם כהרף עין. בזמן שחשבתי מחשבות אלו הגיח בקרבי הרעיון...כמה יפה היה זה אם אפשר היה לגרום לדימויים הטבעיים הללו לרשום את עצמם באופן יציב, ולקבע את עצמם על הנייר!"[4].
ב-1826 או 1827 הצליח הממציא הצרפתי ניספור נייפס לקבע לראשונה את הדימוי שנוצר בגב הקמרה-אובסקורה, ולייצר את תצלומו המפורסם – נוף מחלון בלה-גרא – דימוי המוכר כיום כתצלום הראשון בהיסטוריה. לטכניקת הצילום שלו קרא נייפס הליוגרפיה (Heliogrphie = רישום שמש). רבים ניסו , כאמור, לקבע את הדימוי שנוצר בגב הקמרה-אובסקורה, אך הדימויים שייצרו היו נגטיביים על-פי-רוב (האזורים הבהירים במקור הפכו לשחורים בדימוי), וחמור מכך - הם נעלמו מיד כשהוצאו מהקופסא החשוכה ונחשפו לאור. הממציא הצרפתי עסק אף הוא בניסויים בחומרים רגישים לאור מאז 1816, והמציא תמיסות שונות שמגיבות לקרני השמש. לשם הכנת התצלום "נוף מחלון בלה-גרא" הכין נייפס לוח פְּיוּטֶר (סוג של מתכת) ממורק שנמשח בתמיסת ביטומן (bitumen of Judea - סוג של זפת). את הלוח הניח בגב קמרה אובסקורה בעלת עדשה דּוּ-קְעוּרָה, וחשף אותו לאור במשך למעלה משמונה שעות; הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח בעזרת שמן לבנדר ונפט, שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו. כך הצליח נייפס לא רק לגרום לחומר להפסיק להגיב לאור לאחר שהושגה התמונה, אלא גם ליצור ישירות דימוי פוזיטיבי!
החשיפה הארוכה והמסורבלת, ואולי גם צניעותו של הממציא, גרמו לכך שההליוגרפיה לא זכתה לפרסום רב ולמקורות מימון, ובתסכולו חבר נייפס לצייר, המעצב וממציא ה"דיורמה" הפריזאי לואי ז'אק מנדה דאגר, בשותפות שנועדה לשכלל את ההמצאה. דאגר, אמביציוזי אך חסר השכלה מדעית פורמאלית, ניסה מזה זמן, אך ללא הצלחה, לקבע את דימוי הקמרה-אובסקורה, כחלק ממאמציו להשיג אפקטים מרשימים למופע הדיורמה שהמציא. השמועות על הצלחתו של נייפס הביאו אותו לפנות אל הממציא בבקשה להיכנס לשותפות. בשנת 1833 מת נייפס במפתיע, ודאגר המשיך לפתח את טכניקת הצילום, אך הסב את שמה לדאגרוטיפ, על-שמו. דאגר הצליח לייצר בעזרת הקמרה-אובסקורה דימויים חדים ומפורטים על גבי לוחות מתכת שעברו אידוי בחומרים רגישים לאור, ואף עלה בידו לקצר מאוד את זמן החשיפה (למספר דקות). התמונות שהשיג היו תצלומים פוזיטיביים ויחידאיים (כלומר, בלתי ניתנים לשכפול). בשנת 1839 קנתה ממשלת צרפת את זכויות הפטנט על ההמצאת הדאגרוטיפ וההליוגרפיה מדאגר ומיורשיו של נייפס, ובמחווה אצילית שחררה את הידע לשימוש חופשי בציבור. יום פרסום הנוסחה ליצירת דאגרוטיפים בעזרת הקמרה-אובסקורה נחשב עד היום כיום בו הומצא הצילום.
[עריכה] מושגים בצילום
- עומק שדה - עומק שדה הוא הטווח סביב מוקד העדשה, בו התמונה בעלת חדות סבירה (ממוקדת). "עומק שדה רדוד או צר" קובע את חדותם של אובייקטים בטווח צר סביב הנושא המצולם, ובטווח רחב יותר האובייקטים מטושטשים. עומק שדה צר מתאים לצילום אומנותי שבו רוצים להבליט אובייקט על פני היתר כמו גם לצילום פורטרט. ב"עומק שדה רחב" חדותה של התמונה תתפרש על טווח רחב של מרחק. עומק שדה כזה מתאים לצילומי נוף. קביעת עומק השדה נעשית על ידי מידת מפתח הצמצם. ככל שמפתח הצמצם גדול יותר עומק השדה צר יותר.
- חשיפה - המונח חשיפה מתאר את כמות האור המגיעה לסרט הצילום או לחיישן האור הדיגיטלי. צילום טוב מצריך מידה מאוזנת של חשיפה לאור ועל כן יש צורך בשליטה על מידת החשיפה. כמות האור הנכנסת נקבעת על ידי שני מנגנונים: הצמצם הפועל כמו האישון, וזמן החשיפה, או מהירות התריס. כדי ליצור איזון, פתיחת הצמצם ומהירות התריס צריכים להיות ביחס הפוך זה לזה - עליה בזמן החשיפה מצריכה פתיחת צמצם קטנה יותר וההפך. ברוב המצלמות קיים מנגנון אוטומטי או חצי אוטומטי הקובע את מידת החשיפה לפי תנאי התאורה של האובייקט המצולם.
- מיקוד - מיקוד הצילום (פוקוס) הוא קביעת המרחק בה נמצא מוקד העדשה. המיקוד משפיע על חדות התמונה. תמונה שאינה ממוקדת באובייקט המצולם תראה מטושטשת. לעתים המיקוד יהיה על אובייקט מסוים במטרה להבליט אותו ביחס לאובייקטים אחרים הנמצאים במרחק שונה מהמצלמה ולכן יטושטשו (עומק שדה צר). ברבות מהמצלמות קיים מנגנון של מיקוד אוטומטי, באחרות יש רק מיקוד ידני, המצריך טרחה מסוימת של הצלם. דגם נוסף של מצלמות, המיועד בעיקר לחובבים, הוא זה שבו המיקוד קבוע, ואי אפשר לשנותו.
- זום - המונח "זום" מתייחס ליכולת העדשה לשנות את אורך המוקד וכך לאפשר התקרבות והתרחקות מהנושא המצולם מבלי להזיז את המצלמה. הזום מאפשר צילום אובייקטים ברורים ומפורטים ממרחק כאשר אין אפשרות להתקרב אליהם וכן צילום ללא משיכת תשומת לב, כמו למשל בעת צילום בעלי חיים. בנוסף, אפשרויות הקומפוזיציה של התמונה גדלות בצורה ניכרת מאחר וצילום אובייקט בגודל קבוע יכול להתבצע ממרחקים שונים ולכלול אובייקטים נוספים לפי המרחק. לזום גם חסרונות: עדשות זום גדולות ומסורבלות יותר מעדשות קבועות, עדשות זום הן בעלות מפתח צמצם מרבי קטן יותר מעדשות מקבילות בעלות אורך מוקד קבוע עקב מורכבות התכנון האופטי של עדשות זום בעלות מפתח צמצם גדול. גם איכותן האופטית של עדשות זום במחיר נתון היא בדרך כלל טובה פחות מעדשות קבועות.
- במצלמות דיגיטליות ממומש לעתים "זום דיגיטלי", שמשמעותו שמירת חלק מהתמונה והצגתה כך שהאובייקט נראה גדול יותר, אולם מכיל את אותה כמות פיקסלים. מחד, אין לזום הדיגיטלי משמעות אופטית כלשהי וניתן לבצע פעולה זהה על כל תמונה דיגיטלית בכל תוכנה לעריכת תמונה, אך מאידך הדבר מאפשר לצלם לקבוע את הקומפוזיציה הרצויה של התמונה בעת הצילום.
- קומפוזיציה - היחסים בין האובייקטים לבין עצמם ובין המסגרת. האובייקטים הם קווים, צורות, דימויים וצבע היוצרים ביטויים מוחשים או מופשטים. גם הרקע של היצירה משתתף ביצירת הקומפוזיציה. בין האלמנטים של הקומפוזיציה נמנים קביעת המרחק מהאובייקט, בחירת צורת המסגרת והיחס בין אורכה ורוחבה, מיקום האובייקט ביחס למסגרת ולאובייקטים האחרים, כיווניות האובייקט ועוד.
[עריכה] ראו גם
- קמרה אובסקורה - ערך ובו, בין השאר, הרחבה על ההיסטוריה של הצילום
- פנס קסם
- צילום דיגיטלי
- רזולוציה של צילום
- צילום פנורמי
- מעבדת צילום
- צילום קירליאן
- דיגיסקופיה
- צלם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צילום |
- קליקי, ויקי לנושא צילום
- אתר הצילום של רועי גליץ - מאמרים בנושא צילום דיגיטלי
- Masters of Fine Art Photography
- Gabriel Lacomba: pinhole photography
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ולטר בנימין, היסטוריה קטנה של הצילום, תל אביב: הוצאת בבל, תרגום: חנן אלשטיין, 2004, עמ' 7.
- ^ ארגו בנאום בפני האקדמיה למדעים, 7 בינואר 1839, מצוטט אצל: Gernsheim, L. J. M. Daguerre, Dover Pub., 1968, p. 82
- ^ On An Account of a Method of Copying on Glass and Making Profiles by the Agency of Light Upon Nitrate of Silver, Invented by Thomas Wedgewood
- ^ Fox Talbot, "Brief Historical Sketch of the Invention of the Art", The Pencil of Nature, no. 1, Longman, Brown, Green and Longmans, London 1844
