תרכובת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרכובת היא חומר הבנוי משני אטומים או יותר, הקשורים ביניהם בקשר כימי כלשהו וביחס קבוע של כמויותיהם. לתרכובת תכונות כימיות משל עצמה, השונות מתכונות מרכיביה. למשל, מלח בישול בעל הנוסחה האמפירית NaCl, הוא תרכובת של המתכת, נתרן, והאל מתכת, כלור. לתרכובת הרכב קבוע ומוגדר של אטומים; הרכב זה ניתן על ידי הנוסחה האמפירית של החומר. מספר התרכובות הידועות למדע הוא עצום. נכון ל-2006 ידועות למדע מעל ל-30 מיליון תרכובות שונות [1].

יש להבדיל בין תרכובת לבין תערובת, המכילה מספר אטומים או תרכובות יחדיו, אך ללא קשר כימי ביניהם, כך שכל חומר שומר על תכונותיו הכימיות והיחס בין מרכיביה אינו בהכרח קבוע. כמו כן, יש להבחין בין סגסוגת לבין תרכובת. סגסוגת היא תערובת של מתכות ולא תרכובת. בסגסוגת מתיכים מתכות שונות באופן כזה שהמבנה היסודי של המתכת, גביש המשתרע לכל גודלו של גרעין מתכת, נשאר ללא פגיעה.

תהליך היצירה של תרכובת נקרא בעברית התרכבות.

[עריכה] סוגי תרכובות

ניתן להבחין בין מספר טיפוסי תרכובות, על פי סוג הקשרים הכימיים המתקיימים בהן. למשל:

• תרכובת יונית או מלח - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר יוני בין מתכת ואל מתכת.
• תרכובת מולקולרית - תרכובת המורכבת מאוסף של מולקולות זהות. ישנם שני טיפוסים אפשריים של תרכובות מולקולריות:

• תרכובת קוולנטית - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר קוולנטי בין מספר אל מתכות היוצרות יחדיו מולקולה. התרכובות הקוולנטיות הנפוצות ביותר בטבע הן תרכובות אורגניות.
• תרכובת קואורדינטיבית - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר קואורדינטיבי בין ליגנדים ליון מתכתי. הליגנדים עצמם עשויים להיות תרכובות אורגניות, כפי שקורה במולקולות הם הקושרות יוני ברזל בכדוריות דם אדומות, או תרכובות אי-אורגניות, כפי שקורה בסיליקטים רבים.

[עריכה] ייצוג וקטלוג תרכובות

ניתן לתאר כל תרכובת על ידי כתיב כימי סטנדרטי המפרט את האטומים המרכיבים אותה, מטענם החשמלי, אופן הקישור ביניהם והמבנה המרחבי של התרכובת כולה. כמו כן, לכל תרכובת ידועה קיים מספר זיהוי יחיד במינו הניתן על ידי שירות התקצירים בכימיה (CAS) של האגודה האמריקנית לכימיה, הנקרא מספר CAS. מטרת המספור להקל על חיפושים במסדי נתונים, שכן אותו חומר מופיע לעתים קרובות בשמות שונים. מרבית מסדי הנתונים של מולקולות בעולם תומכים היום בחיפוש לפי מספר CAS.