נצרות יוונית-אורתודוקסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל היוונים האורתודוקסים: האותיות טאו ופי, שהן ראשי תיבות של "תאופילוס" = "אהוב האל"

כנסייה ביזנטית בסלוניקי, יוון

נצרות יוונית-אורתודוקסית היא אחד משני הפלגים שנוצרו מן הכנסייה הנוצרית העתיקה בשנת 1054, במאורע אשר נודע בתור "הפילוג הגדול". הפיצול נוצר עקב מחלוקות במספר נושאים רב הכוללים את התאולוגיה, הדוגמה, תלבושות, פוליטיקה ותרבות.

מבנה הכנסייה היוונית אורתודוקסית שונה ממבנה הכנסייה הקתולית. בכנסייה הקתולית ישנו ריכוז כוח בידי גוף פוליטי אחד, הוותיקן ואילו בכנסייה היוונית אורתודוקסית ישנן ארבע פטריארכיות אוטונומיות ("אוטו-קפאליות"), ללא סמכות מרכזית. אף על פי כן, תמיד נחשב הפטריארך של קונסטנטינופול (קושטא) לראשון בין שווים. הפטריארכיות השונות ממקומות ב:איסטנבול (בעבר: ביזנטיון, או בכינויה העברי: קושטא), אנטיוכיה (שמרכזה היום בדמשק ואליה משתייכים היוונים - אורתודוקסים הגרים בלבנון), אלכסנדריה וירושלים.

עד המאה ה-19 עמדו בראש הפטריארכיות ובראש הכמורה הבכירה אישים ממוצא יווני, אם כי רוב המאמינים של הפטריארכיות באנטיוכיה ובירושלים היו ערבים. מאז המאה ה-19 מתחולל בקצב איטי שינוי בהרכב ראשי הפטריארכיה ובשפת התפילה. בפטריארכיה של דמשק הוחלפה ההנהגה במנהיגות ערבית ושפת התפילה שונתה ברוב התפילות מיוונית לערבית. בפטריארכיות האחרות עדיין מתחולל מאבק בין המאמינים המקומיים לראשי הכנסיות היוונים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כנסיות ביוון

ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.