אוניברסיטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוּניברסיטה היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ככל הנראה, האוניברסיטה הראשונה הייתה האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה. את האוניברסיטה ייסד הפילוסוף היווני אפלטון ליד אתונה. באוניברסיטה זו למדו בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.
האוניברסיטאות האירופיות המודרניות נוסדו בימי הביניים. במאה- ה־11 הוקם בעיר סלרנו בית ספר לרפואה, במאה ה־12 הוקם בבולוניה בית ספר למשפטים שהתפתח לאוניברסיטת בולוניה, ובפריז נפתח בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה. הכנסייה זיהתה את האוניברסיטאות כמאגר של אנשים מוכשרים האמונים על פרשנות טקסטים, ואלו היו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה. לפני אוניברסיטאות אלה, היו קיימים מוסדות דומים בעולם המוסלמי, בעיקר בקהיר. האוניברסיטה האסיאתית החשובה ביותר הייתה נלנדה בהודו. באוניברסיטה זו למד הפילוסוף הבודהיסט נאגארג'ונה.
ראשיתן של היווצרות האוניברסיטאות האירופיות הייתה באיגודים חופשיים: קבוצות של מורים ותלמדים אשר קבעו לעצמם חוקים וסדר חיים. עם הזמן איגודים אלו קיבלו אישור מטעם השלטונות, עד אשר הפכו למוסד מוכר.
באירופה המשיכו גברים צעירים ללמוד באוניברסיטה כאשר הם סיימו ללמוד את הטריוויום: האמנויות המכינות של הדקדוק, הלוגיקה והרטוריקה, כמו גם את הקואדריוויום: אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה.
[עריכה] מבנה האוניברסיטה
האוניברסיטה מספקת שני סוגי חינוך: חינוך שלישוני (תואר בוגר אוניברסיטה, המכונה "תואר ראשון") וחינוך רביעוני (תואר מוסמך אוניברסיטה - "תואר שני" - ותואר דוקטור - "תואר שלישי"). נוהגים לחלק את האוניברסיטאות לשלושה סוגים:
- הדגם האנגלי – בו האוניברסיטה בלתי-תלויה במדינה.
- הדגם הצרפתי – בו האוניברסיטה נמצאת בבעלות המדינה והיא עושה בה כשלה.
- הדגם הגרמני – בו האוניברסיטה נעזרת במדינה אך יחד עם זאת היא שומרת על מידה רבה של עצמאות בכל הנוגע לחופש האקדמי של תחומי המחקר, דרכי ההוראה והלימוד.
בבריטניה, אוניברסיטה נוסדת על ידי המוסד המלכותי באמצעות צ'רטר מלכותי. רק מוסדות בעלי צ'רטר כזה יכולים להעניק תארים מכל סוג שהוא.
לרוב, אוניברסיטה מורכבת ממספר פקולטות, בתי ספר ומכונים אשר מחולקים לפי חוגים שונים (כגון: חוג למדעי המחשב, לספרות, למדעי הרוח, למתמטיקה, לכימיה וכך הלאה). בראש החוג עומדים פרופסורים, תחתם מלמדים מרצים בעלי תוארי דוקטור או פרופסורים אחרים, ותחתם נמצאים עוזרי המחקר והמנהלה.
[עריכה] הלימודים באוניברסיטה
הלימוד באוניברסיטה שונה במובנים רבים מהלימוד בבית הספר. העובדה הראשונה אשר אליה מתקשים סטודנטים בתחילת דרכם להסתגל היא החופש הרב הקיים בלימודים האקדמאיים. ייתכן ומדובר באשלייה, שכן על הסטודנט באוניברסיטה לעמוד בהתחייבות רבות, בדומה למצב בבית הספר: כתיבת עבודות, שיעורי בית, נוכחות חובה בחלק מהשיעורים ובחינות. ההבדל, אם כן, מתבטא בעובדה שבאוניברסיטה על הסטודנט עצמו להיות אחראי לנושאים הללו ולעמידתו בהתחייבויות, שכן הימנעות מהן ודחייה שלהן מביאות בהכרח לעיכוב סיום הלימודים ולהארכת משכם. תקופת הלימודים בבית הספר קצובה, ורק לעתים נדירות נאלץ תלמיד לבלות בבית הספר פרק זמן נוסף כדי להשלים לימודים חסרים. למרות שהאוניברסיטה מעוניינת באופן כללי שהסטודנטים שלה יסיימו בהצלחה את לימודיהם ויפנו מקומם לסטודנטים חדשים, הרי שאף גורם רשמי באוניברסיטה לא יוצא מגדרו כדי לעודד את הסטודנט בלימודיו, להזכיר לו מועדי הגשת עבודות, להתעניין בסיבות העדרותו מהלימודים במידה והוא נעדר, וכדומה.
[עריכה] מבנה הלימודים
הלימודים באוניברסיטה מתבצעים בארבע דרכים:
- שיעורים. בשיעור נלמד החומר התאורטי על ידי המרצה. ברובם המוחלט של השיעורים באוניברסיטה אין חובת נוכחות, ועל אחריותו של הסטודנט לדעת את החומר הנלמד בשיעור. מספר מרצים מכינים מערכי שיעור הנגישים לסטודנטים (בצורת חוברות מודפסות או כמצגות באינטרנט, למשל), והעוזרים במקרה של היעדרות. במספר מקצועות קיימת חובת נוכחות. לעתים מוגדר אחוז מסוים מהשיעורים שבהם על הסטודנט חובה להיות נוכח; במקרים אחרים קיימת חובת נוכחות תמידית, עם אפשרות להיעדרות משיעור אחד או שניים.
- תרגולים. בתרגול פותרים הסטודנטים בכיתה שאלות ובעיות בנושא החומר התאורטי. התרגול נעשה בדרך כלל על ידי מרצה זוטר או על ידי סטודנט הנמצא בשלב גבוה יותר בלימודיו; ברוב הפקולטות קיימות הזדמנויות לסטודנטים לעבוד כמתרגלים.
- עבודות מעשיות. עבודה מעשית מהווה חלק בלתי נפרק מהלימודים כמעט בכל תחום. סטודנטים למדעים, למשל, מבלים חלק ניכר מזמנם במעבדה; סטודטים לסוציולוגיה עשויים לעבוד במרכז רווחה עירוני; סטודנטים להיסטוריה יכולים לבצע השתלמות קצרה במוזיאון או במכון למחקר היסטורי. חלק מהעבודה המעשית מתבצע באופן שוטף, כמו במקרה של הסטודנטים למדעים, אשר נדרשים לבצע ניסויים במעבדה במשך מספר שעות בכל שבוע, וחלק באופן ייחודי - סמסטר המוקדש כל כולו לעבודה מעשית, בדרך כלל מחוץ לתחומי האוניברסיטה. גם אם העבודה המעשית מתבצעת בחברה פרטית או במכון או מוסד אשר אינו קשור לאוניברסיטה, הרי שהעבודה נחשבת ללימודים ככל דבר, ועל הסטודנט להגיש עבודות ולהיבחן בנושא העבודה המעשית.
- סמינרים. סמינר הוא שיעור מיוחד אשר נועד להקנות לסטודנטים מבט רחב ומעודכן על נושאי המחקר בתחום שאותו בחרו ללמוד. לסמינר מוזמנים לעתים מרצים אורחים אשר מציגים בפני הסטודנטים את עבודתם. לעתים דנים הסטודנטים במסגרת הסמינר במאמרים מכתבי עת, בספרים הקשורים לתחום לימודיהם ובאירועים אקטואליים והיסטוריים. במקרים רבים נדרשים הסטודנטים עצמם להרצות בסמינר. על הסטודנט לבחור בדרך כלל נושא ספציפי מרשימת נושאים, להכין מצגת קצרה המסכמת את הנושא ולהציגה בפני עמיתיו ללימודים. בנוסף לערך הלימודי עצמו הטמון בדבר, הרי שהרצאה של הסטודנט עצמו עוזרת לו לפתח כישורים קומוניקטיוויים ולהכינו לעתיד, בו יידרש במקרים רבים להרצות בפנים אנשים אחרים. בסמינרים חלה, בדרך כלל, חובת נוכחות. תחת קטגוריית הסמינרים נכללים גם טיולים ומסעות לימודיים. סטודנטים לגאולוגיה ולזואולוגיה, לדוגמה, מבצעים לעתים תכופות סיורים בשטח להכרה מקרוב של הסלעים ובעלי החיים, בהתאמה. סטודנטים להיסטוריה עשויים לסייר באתר בו התרחש קרב חשוב, וסטודנטים לספרות יכולים לבקר בבית הולדתו של סופר או במוזיאון המוקדש לו. גם בסיורים חלה בדרך כלל חובת השתתפות, אם כי בנושא זה מגלים המרצים לעתים קרובות גמישות.
[עריכה] קבלה ללימודים
משנה לשנה עולה מספר הסטודנטים באוניברסטאות השונות, כמו גם מספר האוניברסיטאות וזאת מכמה סיבות: ראשית כיוון שהתואר מקנה שכר או מעמד חברתי טוב יותר. שנית, כיוון שהמדינה עצמה מעוניינת ברמת השכלה גבוהה לאזרחיה, שהרי יש קשר ברור בין השכלה גבוהה וחוסן כלכלי ומדיני של המדינה. למרות זאת, המצב ברוב מדינות העולם אחד הוא: הביקוש למקומות לימוד גדול בהרבה מההיצע. האוניברסיטות נאלצות לפיכך להפעיל מנגנון סבוך של קריטריונים לסינון המועמדים. להרחבה בנושא ראו: נומרוס קלאוזוס.
על אדם המעוניין ללמוד באוניברסיטה להגיש מועמדות. בדרך כלל נסגרת ההרשמה מספר חודשים לפני תחילת הלימודים, כדי לאפשר לאוניברסיטה למיין את המועמדים ולסננם. המועמד נדרש לבחור מספר תחומים (בדרך כלל שלושה) אותם הוא מעוניין ללמוד, ולסדרם לפי סדר העדיפות. במידה ולא ניתן לקבל את המועמד ללימודים בנושא המועדף עליו, ייתכן וניתן יהיה לקבלו לאחת מהאפשרויות האחרות שציין בטופס ההרשמה. לטופס ההרשמה ללימודים נדרש המועמד לצרף מסמכים רבים המעידים על השכלתו הקודמת: תעודת בגרות, ציוני בחינות, תארים אקדמאיים קודמים וכדומה.
האוניברסיטה עשויה לדחות את המועמד, לקבלו ללא תנאי, או לקבלו בתנאי שיעמוד בדרישות נוספות. דרישות אלו עשויות להיות, למשל, בחינת כניסה בנושא הלימודים (בניגוד לבחינה הפסיכומטרית, אותה נדרשים כל המועמדים (בישראל) לבצע) או ראיון אישי. אוניברסיטאות מסוימות מקנות משקל רב לבחירה אישית של המועמד על סמך אישיותו, המוטביציה שלו, פעילותו בעבר וכדומה; אוניברסיטאות אחרות מעדיפות להתייחס לנתונים היבשים (ציונים, בעיקר) בלבד.
מועמד שהוחלט לקבלו לאוניברסיטה מקבל מכתב קבלה. במכתב מצוין תאריך או טווח תאריכים בו על המועמד להגיע באופן אישי לאוניברסיטה על מנת להירשם. אדם אשר הגיש מועמדות למספר אוניברסיטאות ואשר התקבל לכמה מהן יכול כעת לשקול לאיזו אוניברסיטה הוא מעוניין ללכת ולהתעלם ממכתבי הקבלה של האוניברסיטאות האחרות.
[עריכה] מימון הלימודים
בחלק ניכר מן האוניברסיטאות, מלבד אלו אשר נמצאות במדינות רווחה או במדינות אשר מממנות את הלימוד לתלמידיהן (כך, לדוגמה, היה המצב במדינות ברית המועצות הקומוניסטית), על הסטודנטים לשלם שכר לימוד אקדמאי אם ברצונם להיכנס ללימודים באוניברסיטה; נושא שכר הלימוד, כמותו וכדאיותו שנויה במחלוקת, וישנם פתרונות בשביל סטודנטים אשר אינם יכולים לשלם את שכר הלימוד; אחד הפתרונות האלו היא המלגה, כלומר השתתפות של האוניברסיטה או הממשלה במימון שכר הלימוד או שילום כולו, אשר ניתנת לעתים לסטודנטים מוכשרים במיוחד או כאלה שאין ביכולתם לממן את לימודיהם לבדם.
[עריכה] אוניברסיטאות בישראל
-
ערך מורחב – אוניברסיטאות בישראל
בישראל שבע אוניברסיטאות המעניקות תוארי בוגר, מוסמך ודוקטור. הגדולה שבהן היא אוניברסיטת תל אביב. שאר האוניברסיטאות הן האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן ברמת גן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע, אוניברסיטת חיפה והטכניון בחיפה, ומכון ויצמן למדע, המתמקד במחקר ומעניק תארים מתקדמים בלבד. ב-1976 הצטרפה אליהן האוניברסיטה הפתוחה, אשר פועלת בשיטת הלמידה מרחוק ואינה מעניקה תוארי דוקטור.
הכרה בפעילות והרשאה להענקת תארים על ידי מוסד אקדמי ניתנת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. כיום החוק בארץ עדיין אוסר את פעילותן של אוניברסיטאות פרטיות, אולם יש הפועלים לשנותו.
|
תארים אקדמיים: תואר אקדמי · בוגר אוניברסיטה · מוסמך אוניברסיטה · דוקטור · פוסט-דוקטורנט · פרופסור · דוקטור לשם כבוד תפקידים ומקצועות: רקטור · דיקן · פרופסור · מרצה · מורה מן החוץ · עוזר הוראה, מתרגל · סטודנט סוגי מוסדות לימוד: אוניברסיטאות · מכללות · מכללות אקדמיות בישראל · מכללה מקצועית · בית חרושת לתארים מושגים נוספים: אקדמיה · סגל אקדמי · שכר לימוד במוסד להשכלה גבוהה · המועצה להשכלה גבוהה · קמפוס |
 |
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אוניברסיטה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: אוניברסיטה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוניברסיטה |
