סגל אקדמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.

חברי הסגל האקדמי הבכיר מעבירים הרצאות ומנחים סמינרים בתחום התמחותם. כמו כן הם עוסקים במחקר מתקדם בתחומם ואמורים לחנוך אקדמאים צעירים שבבוא היום יחליפו אותם. האיזון בין מטלות הסגל האקדמי הבכיר תלוי במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית (ובכל האוניברסיטאות האירופאיות) חברי הסגל האקדמי הבכיר זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום.

הסגל האקדמי נחלק לשני מרכיבים עיקריים:

• סגל אקדמי בכיר, הכולל חברים קבועים, בדרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין.
• סגל אקדמי זוטר, הכולל חברים זמניים, כאלה שרק סיימו את לימודיהם לתואר דוקטור וכאלה שעדיין לומדים לתואר דוקטור או לתארים נמוכים יותר. סגל זה כולל גם עוזרי הוראה.

[עריכה] הסגל האקדמי בישראל

בישראל היו ב- 2005, בכל האוניברסיטאות והמכללות, כ-5000 חברי סגל אקדמי בכיר וכ-12,000 חברי סגל אקדמי זוטר^[1].

במשא ומתן על תנאי עבודתם של חברי הסגל האקדמי בישראל, הם פועלים באמצעות, שני ארגונים נפרדים בכל אוניברסיטה, אחד לסגל הבכיר והאחר לסגל הזוטר. ארגונים אלה משתפים פעולה ביניהם באמצעות שני ארגונים ארציים:

• המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר.
• הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר.