האוניברסיטה הפתוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באוניברסיטה הפתוחה, מוסד אקדמי בישראל. אם התכוונתם למוסדות אקדמיים נוספים בעלי שם זה, ראו האוניברסיטה הפתוחה (פירושונים).

האוניברסיטה הפתוחה
תאריך ההקמה:	1976
סוג:	אוניברסיטה ציבורית, אוניברסיטה פתוחה
נשיא:	פרופ' גרשון בן-שחר
סטודנטים:	42,000 (2007)
מיקום:	ישראל
www.openu.ac.il

האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת משמונה האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וייחודה במתן לימודים בשיטה של אוניברסיטה פתוחה (למידה מרחוק).

האוניברסיטה הפתוחה הוקמה ב-14 באפריל 1974, וב-17 באוקטובר 1976 החלו הלימודים בה. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, מסיבות של זמן (אנשים עובדים), או חוסר תעודת בגרות. כך יכולים ללמוד בה גם תלמידי תיכון, במקביל ללימודיהם בבית-הספר וחיילים, במקביל לשירותם הצבאי.

בוגרים של האוניברסיטה הפתוחה יכולים להתקבל ללימודי תואר שני או דוקטור באוניברסיטאות אחרות, בכפוף לציוניהם ועמידתם בדרישות הקבלה. לעתים נדרשים הבוגרים בלימודי השלמה. בנוסף ללימודי התארים הראשונים, קיימים באוניברסיטה הפתוחה גם מסלולים ללימודי תואר שני בכמה תחומים, וכן מסלול ללימודי הנדסת תעשייה וניהול.

מאז נפתחה האוניברסיטה למדו בה עשרות אלפי תלמידים. מתוכם השלימו תואר כ-13,000. חלקם השיגו מאוחר יותר תואר ד"ר באוניברסיטאות אחרות. בסמסטר הראשון החלו את לימודיהם 2,000 תלמידים, ובשנת 2005 למדו בה כ-39,000 סטודנטים, יותר מבכל אוניברסיטה אחרת בישראל. בנוסף ללימודים רגילים, משמשת האוניברסיטה הפתוחה ככלי סינון בקבלה עבור אוניברסיטאות האחרות. מועמדים שאינם יכולים להתקבל לאוניברסיטאות אחרות בדרך הרגילה, יכולים להתקבל אוטומטית בעזרת "אפיקי המעבר" שקיימים מהאוניברסיטה הפתוחה לשלל מסלולים במוסדות האחרים, אם יעמדו בתנאי האפיק (הרכב קורסים וציונהם שמוגדרים מראש עבור כל אפיק). מי שמתקבל לאוניברסיטה על בסיס אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה, ממשיך לימודיו בדרך כלל היישר מהשנה השניה ללימודים במסלול. מספר הבוגרים של האוניברסיטה הפתוחה (כ3000 מתוך כ40000 סטודנטים ב2007) מעיד על כך שלא כל מי שמתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אכן יכול לסיים את לימודיו, ולמעשה מעיד על איכות אלה שכן מסיימים. חלק מאלה שלא מסיימים את התואר, עוברים למוסדות אחרים דרך אפיקי מעבר או בדרכים אחרות, חלק אחר לא התכוון לסיים תואר מלא מלכתחילה ולומד באוניברסיטה להעשרה בלבד, ואילו חלק נוסף הם אלה שלא מסוגלים לסיים את התואר, למרות רצונם, מסיבות שונות ומגוונות.

תוכן עניינים 1 שיטת הלימוד 2 לימודי המשך 3 אפיק מעבר 4 אגודת סטודנטים 5 ציוני דרך בהתפתחות האוניברסיטה הפתוחה 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים

[עריכה] שיטת הלימוד

הייחוד של האוניברסיטה הפתוחה הוא שהלימודים בעיקרם מתקיימים בכתב, והתלמיד יכול ללמוד בביתו, בזמנו החופשי ובקצב האישי שלו, בלי להיות כבול למערכת שעות נוקשה. עקרונית התלמיד יכול למשוך את למודיו בלי הגבלת זמן, ויכול לעשות הפסקות בעת למודיו, כשנקודות הזכות שהוא צובר על הקורסים שהוא לומד נשמרות לו. הפתיחות של האוניברסיטה היא גם בכך שהתלמיד יכול לברור לו קורסים מתחומים שונים, אם כי לצורך קבלת תואר בוגר אוניברסיטה עליו לעמוד בדרישות התואר, כאשר הדרישות בתואר עם התמקדות כלשהי מאפשרות פחות מרווח תימרון.

למרות האמור לעיל יכול התלמיד, שעיקר לימודו הוא בביתו, לנכוח במפגשים עם מנחים במרכזי לימוד של האוניברסיטה ברחבי הארץ. קיימות שתי מסגרות הנחיה - הנחיה מוגברת הכוללת שיעור שבועי והנחיה רגילה הכוללת שיעור כפעמיים בחודש. ברוב הקורסים אין חובת נוכחות במפגשים.

הבסיס ללימודים הוא יחידות הלימוד (ספרי לימוד) שמעמידה האוניברסיטה לרשות התלמיד בכל קורס. חלק מספרים אלה מתורגמים או נערכים על ידי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, וחלקם אף נכתבים עבורה בשלמותם על ידי אנשי אקדמיה מובילים מהאוניברסיטה הפתוחה וממוסדות אקדמיים אחרים בארץ. ספרי לימוד אלה בדרך כלל מבוקשים גם על ידי לומדים במוסדות אחרים, וכן מוצעים למכירה כספרי עיון לקהל הרחב. חוץ מספרי הלימוד נהוגה באוניברסיטה הפתוחה שיטה של כתיבת עבודות (ממ"נים, מטלות מנחה) המתייחסות אל החומר שביחידות הלימוד.

בשנותיה הראשונות קיימה האוניברסיטה הפתוחה שידורי רדיו וטלוויזיה מיוחדים לתלמידיה (ניתן היה לקבל אותם גם בקלטות). עם התפתחות הטכנולוגיה נעשה שימוש נרחב באינטרנט לתקשורת לימודית. כיום האוניברסיטה הפתוחה מציעה מערכת קבוצות דיון לכל קורס וכן בחלק מהקורסים ישנם שיעורים מוקלטים ודיבוב של יחידות הלימוד. במספר קורסים אף מוצעת סביבת עבודה מקוונת על בסיס ויקי. בשנים האחרונות מקיימת האוניברסיטה הפתוחה גם שיעורי "אופק", שיעורי און-ליין המתקיימים כוידאו-צ'אט.

ללימודי התארים הראשונים באוניברסיטה הפתוחה אין תנאי קבלה מוקדמים (לא השכלה מוקדמת ולא מבחן פסיכומטרי), וכל אדם יכול להתקבל ללימודים. במציאות עליו לעמוד בדרישות לימודיות, וכך נוצר מצב של ברירה טבעית, שבו מי שאינו מתאים ללימודים אקדמיים ממילא לא יוכל להמשיך וללמוד. כמו כן, על הסטודנט לעמוד בדרישות ידיעת השפה האנגלית המקובלות באוניברסיטאות אחרות, ועליו להשלים התחייבויות אלו לפני שיוכל להתקבל לקורסים המסווגים כמתקדמים. בכל קורס על הסטודנט לעמוד לבחינה מסכמת המתקיימת במרכז בחינה הסמוך לאזור מגוריו או בנציגות דיפלומטית (כגון קונסוליה או שגרירות) של ישראל, במקרה של תלמיד בחו"ל. דרישה נוספת היא הגשתם של עבודות סמינריוניות והשתתפות בשיעורי מעבדה בקורסים המדעיים.

התחומים שאותם אפשר ללמוד לתואר ראשון הם: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, ומתמטיקה. בעבר, מרבית התארים שהציעה האוניברסיטה היו תארים כלליים המלווים בתעודה המציינת את ההתמקדות הדיסציפלינרית של הסטודנט. כך, למשל, סטודנט שלמד לתואר ראשון בפיזיקה קיבל תואר בוגר אוניברסיטה במדעי הטבע, בצירוף תעודה המציינת כי התמחה בתחום הפיזיקה. בשנים האחרונות מתרחבת בהדרגה רשימת התארים שהאוניברסיטה מורשית להעניק לבוגריה, כמו למשל תואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה (במקום בוגר במדעי הרוח עם התמקדות בהיסטוריה, כבעבר) או בפסיכולוגיה (במקום בוגר במדעי החברה עם התמקדות בפסיכולוגיה). הדרישות לזכאות לתואר בוגר באוניברסיטה הפתוחה דומות לדרישות לזכאות לתואר בוגר במסלולים המקבילים בשאר האוניברסיטאות בארץ.

לימודים במסגרת החופשית של האוניברסיטה הפתוחה, דורשים משמעת עצמית רבה ויכולת לימוד עצמית, תכונות שלא כל אחד ניחן בהן. עם זאת, אופי הלימוד באוניברסיטה והגמישות שהיא מגלה מאפשר במקרים רבים גם לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים (דוגמת בעלי לקות למידה, או הסובלים ממגבלות תנועה) לסיים את לימודיהם בהצלחה, למרות שלא היו מצליחים לעשות כן במוסדות אחרים.

[עריכה] לימודי המשך

לצד מכלול הלימודים האקדמיים מקיימת האוניברסיטה הפתוחה מגוון רחב של לימודים במסגרת לימודי המשך. לימודי ההמשך מציעים למידה תמידית לאורך כל החיים ומאפשרים לסטודנטים להיות חלק מקהילה לומדת. במסגרת לימודי ההמשך פועלים בתי הספר הבאים:

• אסכולות - בית הספר ללימודים רב תחומיים ולתרבות הדעת.
• דיאלוג - בית הספר לשפות.
• דיפלומה - בית הספר ללימודי תעודה והסמכה.
• חשיפה - בית הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה.
• מירב - בית הספר לרפואה משלימה.
• תפנית - בית הספר למנהלים ופיננסים.
• תפניטק - בית הספר למחשבים.

[עריכה] אפיק מעבר

סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה יכולים להתקבל לאוניברסיטאות רבות בארץ על ידי השלמת אפיק מעבר. בין האוניברסיטאות: תל אביב, באר שבע, חיפה, טכניון. על הסטודנטים לעמוד במספר דרישות:

• 1. לימוד קורסים מסוימים- לכל אפיק ולכל אוניברסיטה מוגדרות דרישות שונות.
• 2. ממוצע ציונים גבוה (בדר"כ מעל 80-85)
• 3. סיום כל קורסי האפיק בציון גבוה מ-70.

סטודנטים שעמדו בדרישות אלו קבלתם לאוניברסיטה הרצויה מובטחת.

[עריכה] אגודת סטודנטים

מאז הקמתה, לא הייתה לאוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים. בשנת 2005 הכריזה קבוצת סטודנטים בראשות יהודה רגב על עצמה כאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה מבלי שנבחרו על ידי הסטודנטים או קיבלו את הכרת האוניברסיטה. למרות שהאוניברסיטה סרבה להכיר בה, המשיכה קבוצה זו לפרסם עצמה בקרב הסטודנטים ולייחס לעצמה פעילויות חיוביות אותן ארגנה האוניברסיטה על דעת עצמה.

לאחר שגדלה השפעתה של קבוצה זו והתלונות שהתלוו אליה, החליטה האוניברסיטה להגיב בהצעה להקמת אגודת סטודנטים רשמית. בין ההגבלות שנקבעו במערכת בחירות זו, נקבע כי על אחוז ההצבעה להיות גבוה מ-12% על מנת שההצבעה תהיה תקפה. הבחירות התקיימו בין ה-11 ביוני 2007 ל-17 ביוני 2007. בתום ההצבעה נרשם אחוז הצבעה של 5.9% בלבד, ולכן הוחלט שלא תוקם לאוניברסיטה אגודת סטודנטים רשמית.

בהודעה הרשמית שהוציא נשיא האוניברסיטה פרופ' בן-שחר, נכתב, בין היתר: "הסטודנטים אמרו את דברם באופן ברור. לכן, האוניברסיטה מבקשת להבהיר כי אין היום באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים, ואין שום גוף שיכול לטעון כי הוא נבחר על ידי הסטודנטים, מייצג את רצונם ומוכר על ידם ועל ידי האוניברסיטה הפתוחה."^[1] .

פסקה זו נועדה להבהיר את העמדה הרשמית של האוניברסיטה כלפי הארגון שהקים יהודה רגב, וארגונים דומים, אשר טוענים להיות הגוף המייצג את הסטודנטים של האוניברסיטה.

בעקבות חקיקת חוק זכויות הסטודנט בחודש מאי של שנת 2007, פעל ח"כ סילבן שלום (אשר בנה של אשתו, ג'ודי ניר מוזס שלום, היה בין המועמדים לאגודה) יחד עם ראשי הקבוצה שהכריזה על עצמה "אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה" בנסיון לאלץ את האוניברסיטה להקים אגודת סטודנטים על אף חוסר העניין של הסטודנטים בכך^[2]. כתוצאה מהלחץ הפוליטי, נכנעה הנהלת האוניברסיטה וקבעה תהליך בחירות חוזר אשר יתקיים בסוף סמסטר אביב 2008, ובו לא תהיה מגבלת אחוז המשתתפים לקביעת התוצאות. משמעות הדבר היא שאגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה תוקם בשנת 2009 למרות חוסר העניין וההצבעה ברגליים של הסטודנטים, ואף חרף התנגדות מפורשת של חלקם.

[עריכה] ציוני דרך בהתפתחות האוניברסיטה הפתוחה

• 1971 - הוועדה לחינוך על-תיכוני ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
• 1971 - קרן "יד הנדיב" שהקימה דורותי דה רוטשילד בוחנת אפשרות להקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל, ומקימה ועדת מומחים בנושא, בראשות פרופסור וילבור שרם.
• 1972 - ועדת שרם ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
• 1973 - בעקבות ועדת שרם ובשיתוף עם קרן רוטשילד מחליטה ממשלת ישראל על הקמת האוניברסיטה הפתוחה. המועצה להשכלה גבוהה מכירה באוניברסיטה העתידה לקום כמוסד להשכלה גבוהה.
• 1974 - מוקם הצוות הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
• 1976 - נפתח הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
• 1982 - בטקס הסיום הראשון מוענק תואר "בוגר אוניברסיטה" ל-41 בוגרים
• 2004 - קמפוס האוניברסיטה הפתוחה עובר מתל אביב למשכנו החדש ברעננה.
• 2007 - מועלית הצעה להקמת אגודת סטודנטים עבור האוניברסיטה הפתוחה, ההצעה יורדת מהפרק בשל חוסר הענות לאחר שרק 5.9% מבעלי זכות הבחירה השתמשו בה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האוניברסיטה הפתוחה

• אתר האוניברסיטה הפתוחה
• מרכז שה"ם - המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק
• פורום האוניברסיטה הפתוחה בתפוז
• ויקי האוניברסיטה הפתוחה
• מאגר סיכומים לתלמידי האוניברסיטה הפתוחה

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ הודעה מאת נשיא האוניברסיטה, פרופ' גרשון בן-שחר
2. ^ 30 שנה בלי אגודת סטודנטים, יובל לידור, 21.8.07, nrg