מכון ויצמן למדע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מכון ויצמן למדע | |
 |
|
| תאריך ההקמה: | 1949 |
| סוג: | מכון מחקר ואוניברסיטה ציבורית |
| מיקום: | רחובות |
| מכון ויצמן למדע | |
.JPG/200px-WeizmannInstitute_(6).JPG)
.JPG/200px-WeizmannInstitute_(9).JPG)
מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל. כמו כן, המכון משמש כאוניברסיטה ומכיל את מדרשת פיינברג המקבלת תלמידים ללימודים אקדמיים לתואר שני ושלישי (דוקטור).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1934 הקימה משפחת זיו ברחובות מכון מחקר להנצחת זכרו של בנם דניאל זיו שנפטר בגיל צעיר. משפחת זיו נמנתה עם ידידיו של דוקטור חיים ויצמן, כימאי נודע שעמד במשך שנים רבות בראש התנועה הציונית והיה נשיאו הראשון של המכון.
בשנת 1944, כאשר הגיע ויצמן לגיל 70, הוקמה בארצות הברית ועדה אשר שמה לה מטרה להקים ברחובות את מכון ויצמן למדע. מתרומות יהודי ארצות הברית וקנדה נאסף סכום עתק באותם הימים, מיליון דולר. ב-3 ביוני 1946 הניח ויצמן את אבן הפינה למכון, והחלו עבודות הבנייה. את הבניין תכננו האדריכלים אבא אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר. בשנת 1949 נחנך הבניין הראשון של המכון. בהסכמתה של משפחת זיו שונה באותה שנה שם המכון ל"מכון ויצמן למדע".
[עריכה] יחידות אקדמיות
מכון ויצמן כולל חמש פקולטות:
[עריכה] חינוך
סטודנטים לתארים מתקדמים לומדים במכון ויצמן במסגרת מדרשת פיינברג. עבודת המחקר שלהם מבוצעת במחלקות השונות של המכון. מכון ויצמן הוא האוניברסיטה היחידה בישראל ששפת ההוראה הרשמית בה היא אנגלית, וקיים בה מספר גבוה יחסית של תלמידים זרים. עם זאת, במקרה שכל התלמידים וגם המרצה שולטים בשפה העברית, ניתן לערוך את הקורס בשפה זו.
מכון ויצמן פעיל גם בתחום של חינוך מדעי לילדים ובני נוער, וכן למבוגרים. מחלקה נפרדת במכון, הקרויה "המחלקה להוראת המדעים", עוסקת בחקר ההוראה ובפיתוח תוכניות לימודים. פרויקט פר"ח הארצי, בו סטודנטים מכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל יכולים לקבל מלגה תמורת סיוע לילדים, הוקם במכון ויצמן ומנוהל מאז הקמתו, במסגרת המכון. בנוסף, מגיעים למכון ילדים ובני נוער וכן מורי מדעים והציבור הרחב, לפעילויות העשרה בתחום המדעים. הדבר נעשה במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי הכולל, בין השאר, את מחלקת צעירים במדע (צמ"ד) ואת גן המדע על שם קלור. מחלקת צעירים במדע מארחת גם מחנות נוער בינלאומיים, ועוסקת בפרויקטים נוספים, כמו "מתמטיקה בהתכתבות" ו"מדע בהתכתבות". בנוסף, מפעיל מכון ויצמן ומארגן מדי שנה את פסטיבל המדע.
[עריכה] הישגי המכון ופיתוחיו
מכון ויצמן למדע עוסק במחקר בקשת רחבה של נושאים הנמצאים בחזית המדע. בין המחקרים גם כאלה שהם בעלי משמעות מיוחדת לישראל, כמו הידרולוגיה, ניצול מחצבים, אנרגיה, צמחים עמידים בתנאי יובש והתפלת מי ים.
המכון מגיש סיוע לתעשיות עתירות מדע אשר הוקמו בסמוך לו, ותמלוגים שהוא מקבל בתמורה לתגליות של חוקרי המכון הם חלק נכבד מתקציבו.
"ויצק", מחשב שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת 1955, הוא המחשב הראשון בישראל. רק שש שנים לאחר מכן הגיע ארצה המחשב השני, שנרכש לממר"ם. לאחר ויצק נבנו במכון שלושה מחשבי "גולם".
שניים מחוקרי המכון זכו בפרס טיורינג, שהוא הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לחוקרים במדעי המחשב: אמיר פנואלי (בשנת 1996) ועדי שמיר (בשנת 2002).
באפריל 2004 הגיע לסיומו פרויקט במכון ויצמן במסגרתו פותח המחשב הביולוגי הראשון בעולם, על ידי פרופסור אהוד שפירא.
תרופת הקופקסון, המיוצרת על ידי חברת "טבע", פותחה בידי צוות חוקרים במכון ויצמן, והיא אחת הטובות ביותר המצויות כנגד מחלת הטרשת הנפוצה.
[עריכה] אדריכלות במכון ויצמן למדע
ברחבי המכון מצויים מספר מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני רב. גדולי האדריכלים הישראלים הותירו את חותמם ברחבי המכון ובראשם האדריכל אריך מנדלסון שתיכנן מספר מבנים ובהם בית חיים ויצמן המצוי בשולי המכון. אריה אלחנני תיכנן את בניין הספרייה על־שם ויקס (1957). בנימין אידלסון וגרשון ציפור תיכננו קרוב ל־20 מבנים במכון, כשהבולט שבהם באיכויותיו הנו "המדרשה למוסמכים". יעקב רכטר תיכנן שני מבני מעונות סגל.
למכון ויצמן שלושה שערים עיקריים - השער הראשי הממוקם ברחוב הרצל מול דרך יבנה ברחובות, שער הפקולטה הממוקם ברחוב הרצל מול השער הראשי של הפקולטה לחקלאות ברחובות ו"שער הארמון" המהווה מעין כניסה אחורית למכון וכניסה ישירה לבית חיים ויצמן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכון ויצמן למדע |
