תעודת בגרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תעודת בגרות היא אישור של משרד החינוך על הצלחה בבחינות הבגרות המעידות על סיום בהצלחה של הלימודים בבית ספר תיכון. תעודה זו משמשת את רוב המוסדות להשכלה גבוהה בבואם למיין את המועמדים אליהם ומקנה זכאות ללימודים במוסד להשכלה גבוהה. תעודה זו יכולה לשמש גם את המעסיקים בבואם למיין את המועמדים אליהם.

תוכן עניינים 1 מסלולי הלימוד לתעודת בגרות 2 היסטוריה של תעודת הבגרות בישראל 3 זכאות לתעודת בגרות 3.1 מקצועות החובה 3.1.1 הערות 3.2 מגמות 3.3 מיקוד 4 חריג לכלל הזכאות 5 מבנה תעודת הבגרות 6 תעודת גמר 7 שקלול ממוצע הבגרות לאוניברסיטה 8 הערות שוליים 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] מסלולי הלימוד לתעודת בגרות

מסגרת הלימודים העיקרית לשם קבלת תעודת בגרות היא בית הספר התיכון. מסגרת לימודים זו קרויה אינטרנית. במהלך הלימודים בבית הספר התיכון, החל מכיתה י', אך בעיקר בכיתה י"ב, מגיש בית הספר את תלמידיו לבחינות הבגרות.
במסגרת זו, חלק משקלול הציון הסופי הוא ציון הניתן על ידי בית-הספר, ונקרא ציון בית ספרי ומכונה ציון מגן, או מגן בקיצור. המגן נקבע על-פי דרישות המורה ודרישות בית-הספר מהתלמיד במקצוע הבגרות. לציון המגן ולציון הבחינה החיצונית ניתן משקל שווה בשקלול הציון הסופי.

נבחנים שאינם לומדים בבית הספר, יכולים להיבחן בבחינות הבגרות במסלול אקסטרני, כלומר חיצונית למערכת בתי הספר הציבוריים. למסלול האקסטרני אפשרויות אחדות:

• בתי ספר פרטיים, שמסגרת הלימודים בהם דומה לזו של בתי הספר הציבוריים. מסלול זה נועד לתלמידים שטרם מלאו להם 18 שנה.
• בתי ספר פרטיים המעניקים הכנה ממוקדת לבחינה מסוימת. מסלול זה נועד בעיקר למבוגרים, ולכן פעמים רבות הלימודים בו נערכים בשעות הערב, לאחר תום יום העבודה.
• היערכות עצמאית של הנבחן לבחינת הבגרות.

נבחן אקסטרני נדרש לפתוח "תיק נבחן חיצון" בשלוחת הבחינות של משרד החינוך. לאחר צעד מנהלתי זה יכול הנבחן לגשת באופן עצמאי לבחינות בגרות, ללא תלות בבית ספר. בנוסף, לנבחנים אקסטרנים אין ציון מגן, והציון הסופי נקבע על ידי תוצאות הבחינה בלבד.

משנת 2006 כמעט כל חומר הלימוד ובחינת הבגרות לאינטרנים ולאקסטרנים זהה לחלוטין מלבד סמל שאלון. התוכנית החדשה במתמטיקה (חלוקה למספר היח"ל ע"פ השאלונים) נכנסה לתוקפה בקיץ 2006.

[עריכה] היסטוריה של תעודת הבגרות בישראל

ד"ר יוסף לוריא בתפקידו כמנהל מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית הקים ועמד בראש צוות שקבע את מבנה בחינות הבגרות בחינוך היהודי בארץ ישראל.

צוות זה אימץ את המקובל במרכז אירופה וקבע שני מסלולים לבגרות:

• מגמה הומנית (ספרותית) בה נקבעו שש בחינות חובה ובנוסף, מקצוע בחירה אחד:
  • ספרות או תלמוד ברמה מורחבת
  • תנ"ך
  • לשון (דקדוק)
  • היסטוריה כללית
  • אנגלית
  • מתמטיקה מצומצמת
• מגמה ריאלית בה נקבעו שש בחינות חובה ובנוסף, מקצוע בחירה אחד:
  • מתמטיקה מוגברת
  • פיזיקה
  • אנגלית
  • תנ"ך
  • לשון (חיבור)
  • היסטוריה של העת החדשה או תלמוד

במהלך השנים נוספו מגמה חברתית/כלכלית ומגמה ביולוגית ומגמות נוספות ואחרי קום המדינה נוספה בחינת חובה באזרחות.

בשנת 1977 פורסם חוזר מיוחד א' (תשל"ז) "החטיבה העליונה: עקרונות, לימודים בחינות" אשר שינה את מבנה הבחינות, וקבע יחידות לימוד במקום מגמות.

לפי דוח התוכנית הלאומית לחינוך (הידוע כדוח ועדת דוברת), "תעודת הבגרות מהווה מטרה מרכזית של בית-הספר העל-יסודי, ואולי של כלל מערכת החינוך"^[1]. כנגד מרכזיותן של בחינות הבגרות מושמעת לעתים ביקורת^[2].

[עריכה] זכאות לתעודת בגרות

תלמיד יהיה זכאי לקבל תעודת בגרות אם מילא אחר התנאים הבאים:

1. הוא נבחן וקיבל ציון חיובי (55 ומעלה) במקצועות חובה בהיקף של 15 יח"ל (יחידות לימוד) לפחות. בדרך כלל, היקף הלימודים ליחידת לימוד אחת מוערך בכ‏-90 שעות לימוד בכיתה. כמו כן, ניתן להרחיב חלק מהמקצועות החובה עד לרמה של 5 יח"ל.
2. הוא עבר בהצלחה בחינה במקצוע נוסף, אותו בחר להרחיב ברמה של 5 יח"ל.
3. הוא מילא את החובות הנדרשים ממנו במקצועות הפנימיים של ביה"ס (הנלמדים לרוב עד סוף כתה י' או י"א) במכסת מינימום של 7 יח"ל.
4. הוא קיבל ציון חיובי במקצוע "חינוך גופני", הנחשב כ-2 יח"ל.

בסך–הכל יש להשיג מינימום 21 יחידות לימוד חיצוניות ו-9 פנימיות.

[עריכה] מקצועות החובה

1. מתמטיקה (3 יח"ל)
2. אנגלית (3 יח"ל)
3. ספרות (2 יח"ל)
4. היסטוריה (2 יח"ל)
5. תנ"ך (2 יח"ל)
6. אזרחות (1 או 2 יח"ל. בהדרגה יעברו כולם ל-2 יח"ל)
7. מקצוע בחירה כלשהו (5 יח"ל)
8. הבעה עברית (2 יח"ל) - מורכב משני מקצועות:
   1. ידיעת הלשון וההבעה (1 יח"ל)
   2. חיבור עברי (1 יח"ל)

או לחילופין:

1. 1. עברית: הבנה, הבעה ולשון שאלון א'
   2. עברית: הבנה, הבעה ולשון שאלון ב'

[עריכה] הערות

• בבתי ספר דתיים, חובה ללמוד את המקצוע תנ"ך ברמה מוגברת (3 יח"ל לפחות). כמו כן, בבתי ספר דתיים ישנה אפשרות להחליף את אחת או שתי יחידות הספרות ביחידה או שתיים של מחשבת ישראל).
• בבתי ספר נוצריים, מוסלמים או דרוזים, התלמידים נבחנים במקצועות חלופיים במקום תנ"ך: דת הנצרות, דת האסלאם או מורשת הדרוזים.
• בבתי ספר ערביים לומדים ערבית מוגברת במקום הבעה עברית.
• ניתן לעשות עבודת גמר ברמה של 5 או 4 יחידות לימוד.

[עריכה] מגמות

המקצועות שעליהם שם התלמיד את הדגש, ובהם הוא נבחן ברמה של 5 יח"ל, יוצרים את מגמת הלימוד שלו. בתי הספר התיכוניים מציעים מבחר גדול של מגמות. אך לא כל בתי הספר מציעים את אותן מגמות, ואף שמות המגמות שונים מבית ספר אחד למשנהו, דוגמה למגמה היא:

• טכ"מ (טכנולוגיית מידע): מגמה מוגברת של 15 יחידות לימוד, מהן 10 יח"ל במדעי המחשב ו-5 יח"ל במקצוע מדעי הניתן לבחירה - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה או מדעי הטכנולוגיה.

[עריכה] מיקוד

כל שנה, בתקופה של בין חודש לחודש וחצי לפני תחילת עונת בחינות הבגרות, מפרסם משרד החינוך מיקוד על פי נושא הבחינה. המיקוד, המחולק על פי נושאי הבחינות, פורש את החומר שיכלל במבחן על פי תוכנית הלימודים, חלק מהחומר הנמצא בתוכנית הלימודים ואמור היה להימצא במבחן, אינו נמצא במיקוד ולכן לא יופיע במבחן, "יורד במיקוד" כפי שהדבר מכונה בסלנג. בשל פרסומו רק כחודש לפני מועד בחינת הבגרות, לא ניתן ללמוד מראש רק את החומר שיופיע במיקוד.

[עריכה] חריג לכלל הזכאות

תלמיד יכול להיות זכאי לתעודת בגרות גם אם קיבל במקצוע חובה אחד ציון הנמוך מ-55 וגדול מ-45, כל עוד זהו הנכשל היחיד.
תלמיד יכול להיות זכאי לתעודת בגרות גם אם קיבל במקצוע חובה אחד ציון הנמוך מ-45 וגדול מהציון בארבעת התנאים הבאים:

1. זהו ציון במקצוע ברמה 1-3 יחידות לימוד, לכל היותר.
2. אין זה ציון בהבעה עברית.
3. כל שאר הציונים הסופיים הם 55 לפחות.
4. בשני מקצועות אחרים סכום הציונים הוא 150 לפחות וכמובן שהציונים עצמם מעל ציון 54.

[עריכה] מבנה תעודת הבגרות

לתעודת הבגרות שני צדדים:

• צד ימין - תוצאות הבחינות החיצוניות בשקלול עם הציונים השנתיים (ה"מגנים") שניתנים על ידי מורי ביה"ס (לרוב ממוצע בין השניים).
• צד שמאל - ציונים פנימיים של בית הספר, במקצועות שלימודם הסתיים בדרך כלל בכתה י' ושבהם לא נבחנים בבחינת בגרות, וכן ציון בחינוך גופני.

בצירוף לחותמות הרשמיות על התעודה מוטבע עליה גם בול קק"ל.

[עריכה] תעודת גמר

תלמיד שהצליח בבחינה כלשהי ברמה בסיסית של ‏1 יח"ל אך לא עמד בדרישות לקבלת תעודת בגרות זכאי לתעודה אחרת ממשרד החינוך הנקראת "תעודת גמר".

[עריכה] שקלול ממוצע הבגרות לאוניברסיטה

חלק מהאוניברסיטאות עורכות ממוצע לתעודת הבגרות, שעל פיו ועל פי הבחינה הפסיכומטרית הן מחליטות האם לקבל מועמדים לשורותיהן. בממוצע זה אין מכלילים את המקצועות שבהם לא התקיימה בחינת בגרות חיצונית ומחשיבים כל מקצוע על פי מספר יחידותיו. לדוגמה, חשיבות הציון במקצוע שנלמד ברמת ארבע יחידות עולה פי שניים על חשיבות מקצוע שנלמד ברמת שתי יחידות. על פי הנוסחה המקובלת במהלך השקלול מוסיפים 10 נקודות למקצוע שנלמד ב-4 יחידות ו-20 נקודות למקצוע שנלמד ב-5 יחידות, כך שממוצע בגרות מיטבי יכול להתקרב ל-120 נקודות, ובפקולטות המבוקשות נדרש לעתים ממוצע הקרוב ל-110 נקודות. המקצועות מתמטיקה ואנגלית מקנים 25 נקודות בשקלול, אם הם נלמדו ברמת 5 יחידות ו-12.5 נקודות, אם נלמדו ברמת 4 יחידות. באוניברסיטת בר-אילן משקללים באופן זה גם תלמוד. יש הבדלים נוספים בין אוניברסיטאות בדרך השקלול. כמו כן, יש פקולטות אשר מתחשבות, מלבד בממוצע הכולל, גם בציונים במקצועות ספציפיים הרלוונטיים להן.

בדרך כלל משקל הבגרות שווה למשקל הפסיכומטרי בשקלול נתוני המועמדים.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ דוח התוכנית הלאומית לחינוך, עמ' 97.
2. ^ דפנה סחייק, סקירת השינויים שחלו בבחינות הבגרות במהלך השנים ודיון במטרותיהן, הכנסת - מרכז מחקר ומידע, ינואר 2003, עמ' 2, 23-22.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר אגף הבחינות במשרד החינוך
• אגף הבחינות - נבחנים אקסטרנים
• דפנה סחייק, סקירת השינויים שחלו בבחינות הבגרות במהלך השנים ודיון במטרותיהן, הכנסת - מרכז מחקר ומידע, ינואר 2003.
• ועדת משנה לבחינות הגמר בבתי הספר, אתר משרד החינוך.