בלגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ממלכת בלגיה


דגל	סמל

מוטו לאומי: אחדות מעניקה כוח

המנון לאומי: La Brabanconne

יבשת

אירופה

שפה רשמית

הולנדית, צרפתית וגרמנית

עיר בירה

בריסל
50°50′N 4°20′E

העיר הגדולה ביותר

בריסל

משטר

מונרכיה חוקתית

ראש המדינה
- מלך
- ראש ממשלה

מלך
אלברט השני
איב לטרם

הקמה
- תאריך

התנתקות מהולנד
4 באוקטובר 1830

שטח
- סה"כ
- % מים

137 בעולם
30,528 קמ"ר
6.2%

אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות

77 בעולם
10,364,388 נפש
339 נפש לקמ"ר

תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש

30 בעולם
324,299 מיליון $
31,290 $

מטבע

אירו (€) (1)

אזור זמן

UTC + 1

סיומת אינטרנט

.be

קידומת בינלאומית

32+

(1) לפני 1999 - פרנק בלגי.

בלגיה (בהולנדית: België; בצרפתית: Belgique; בגרמנית: Belgien; באנגלית: Belgium) היא מדינה באירופה. פדרציה שבירתה בריסל, שהיא גם מרכז שלטוני לאיחוד האירופי ולברית ההגנה הצפון אטלנטית, נאטו. ראש המדינה: המלך אלברט השני. תושביה מדברים הולנדית, צרפתית וגרמנית.

המדינה גובלת בהולנד מצפון, גרמניה ולוקסמבורג ממזרח וצרפת מדרום ושוכנת לחופי הים הצפוני ממערב.

הניב ההולנדי המדובר בפלנדריה מכונה לעתים "פלמית" בלשון הדיבור, אבל במסמכים רשמיים השפה נקראת הולנדית, והיא שונה מן השפה המדוברת בהולנד בעיקר במבטא ובאופן מוגבל גם באוצר המילים. על כל פנים, מאז החתימה על איחוד השפות פותחו מילון משותף וכללי תחביר אחידים שמזערו את ההבדלים המעטים שהיו.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של בלגיה

בשנת 1830 מרדו המחוזות הדרומיים (הקתולים) של ארצות השפלה בשלטון ההולנדי הפרוטסטנטי, זכו בעצמאות, והקימו לראשונה את ממלכתם הנפרדת תוך כדי אימוץ השם הרומי של האזור בלגיקה/בלגיה. הבלגים ששאפו להקים ממלכה עצמאית, פנו למלך צרפת בבקשה להכתיר את בנו למלך בלגיה. משסירב, הוצעה הממלכה לנסיך הגרמני לאופולד לבית סאקסה-קובורג-גותה (דודה של המלכה הבריטית ויקטוריה). ב-21 ביולי 1831, יום העצמאות הבלגי, הוכתר הנסיך לאופולד כלאופולד הראשון, מלך הבלגים, ובכך החלה שושלת המלוכה הבלגית.

לאחר מותו של לאופולד הראשון הוכתר בנו, לאופולד השני, במקומו. לאופולד השני השתלט על שטח גדול במרכז אפריקה שכונה המדינה העצמאית של קונגו ושלט בו עד 1908 (שבה נאלץ למסור את השטח שהפך למושבה בלגית) בסיוע הממשלה הבלגית. במהלך שלטון זה נהרגו כעשרה מיליון מבני המקום על ידי הבלגים, אירוע הנחשב לרצח עם.

במשך כ-85 שנה שגשגה בלגיה כממלכה קטנה אך מבוססת. מאחר שחששה להיבלעותה במאבקי המעצמות הגדולות שבגבולותיה - גרמניה, צרפת והולנד, דגלה במדינות חוץ נייטרלית.

למרות מדיניותה הנייטרלית של בלגיה, פלשו אליה הגרמנים ב-1914. במלחמת העולם השנייה נכבשה בלגיה כולה תוך שלושה שבועות במהלך מתקפת-פתע גרמנית במאי 1940.

הביקורת החריפה שנמתחה על כניעתו המהירה של המלך לאופולד השלישי גרמה לוויתורו על הכתר ב-1950 לטובת בנו, המלך בודואן, שמלך עד למותו ב-1993. מאחר שלא היו לו צאצאים, עלה אחריו לכס המלוכה אחיו, המלך הנוכחי אלברט השני.

את בלגיה שלאחר מלחמת העולם השנייה אפיין שגשוג כלכלי. היא הוכרזה כמקום מושבם של מטות האיחוד האירופי ונאט"ו (האמנה הצפון-אטלנטית), דבר שהעלה את קרנה בתחום העסקים הבינלאומיים ושיפר את כלכלתה.

כיום מחולקת בלגיה לשני חלקים אתניים, פלמי וואלוני, וניתן לומר שלולא הבירה בריסל ובית המלוכה, הייתה בלגיה מפוצלת לשתי מדינות.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של בלגיה

השלטון הבלגי הוא במבנה פדרלי שאושר בשנת 1993, המדינה מחולקת בין 3 סמכויות: השלטון המרכזי, המחוזות וקהילות השפה, אין היררכיה בין שלוש מדינויות אלה ולכול אחת מהם יש סמכות משלה, לאף אחד מהם אסור להתערב בעינינים שלא תחת סמכותה, לכן המגמה בין החשובות בפוליטקה הבלגית היא המעבר של הכוח לשלטון האזורי מהשלטון המרכזי.

השלטון המרכזי - רשאי לעסוק בתחומים בהם האחידות הבלגית חשובה כדי לישמור שוויון ואחדות כמו תקציבים, אכיפת החוק, משפט, ביטחון המדינה, מדיניות בתחם המטבע, המס, התחרויות והביטוח הלאומי.

המחוזות, או היחידות הפדרליות הן:

פלנדריה, בצפון בלגיה, דוברי הולנדית
ולוניה, דרום בלגיה, דוברי צרפתית. השפה העתיקה ולונית [1], הקרובה לצרפתית, מדוברת אף היא, אולם היא הולכת ונכחדת. בואלוניה קיים גם מיעוט קטן דובר גרמנית.
בריסל שבה כ-80% דוברי צרפתית, כ-10% דוברי הולנדית, והשאר דוברי שפות אחרות. נתונים אלו הם הערכות בלבד, שכן מדיניות ממשלת בלגיה היא הימנעות מעריכת משאלי שפה. באופן רשמי בריסל דו-לשונית, והשוויון בין השפות נשמר בקנאות.

קיימות 19 עיריות דו-לשוניות, העוסקות ואחראיות למקרים סוציואקונומיים בשטחים המוקצבים להן. התושבים בוחרים שלטון מקומי, לו יש סמכות מחוקקת ומבצעת (תחת השלטון הפדרלי) העוסקת בסחר חוץ, סביבה, משטר השקעות ותמריצים.

קהילות השפה - הקהילה הפלמית מורכבת מתושבי אזור פלנדריה וכן מ-10% מתושבי אזור בריסל המדברים הולנדית. הקהילה הצרפתית מורכבת מתושבי ולוניה וכן מ- 80% מתושבי אזור בריסל המדברים צרפתית. הקהילה הגרמנית קטנה יחסית (פחות מ-100,000 איש במזרח ולוניה), אך שוות זכויות לשתי הקהילות האחרות ויש לה גופים מחוקקים משלה. הקהילות אחראיות לנושאי תרבות וחינוך וכן תחומים בהם הפעילות קשורה בהכרח לשפה.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת בלגיה

הכלכלה של בלגיה מפותחת ביותר והיא מבוססת על מסחר בינלאומי. יותר מ-70% מהתל"ג הבלגי בא מיבוא ויצוא. בלגיה מיבאת מוצרים כמו חומרי בניין בצורה שלמה לאחר עיבוד המוסיף לערך המוצר יותר מ-50% היצור שלה היא מיצאת למדינות חוץ, נתון זה יכול להגיע ל-80% כאשר מדובר בטקסטיל וזכוכית. מפני המיקום של המדינה, היא משמשת בעיני ארצות רבות מיקום למעבר סירות בשביל הפצה לשאר השווקים האירופאים. בלגיה משמשת כציר מסחרי חשוב במערב אירופה מפני שהיא סוחרת רבות עם מדינות האיחוד האירופי.

מפני שבבלגיה יש 3 קבוצות הדוברות שפות שונות (צרפתית, גרמנית והולנדית) המסחר שם פועל בצורה שיוויונית וחופשית, מה שהופך את השוק בבלגיה לשוק מבחן ונקודות התחלה למוצרים רבים.

הסביבה המיסחרית בבלגיה פשוטה להבנה ולפעולה; יחד עם זאת יש בלבול בין השלטון הכללי לבין השלטון האזורי מה שלפעמים פוגע בהבנת הפועל.

כלכלת השוק בבלגיה מפותחת ביותר, מה ששם אותה בין המקומות הראשונים בין המדינות המתועשות .סקטור השירותים מהווה כ-75% מהתל"ג הבלגי, התעשייה כ-24%, והחקלאות כ-1.3% .בלגיה היא שוק קטן ופתוח עם יחס סחר חוץ לתל"ג של כ-84% ליבוא וכ-79% ליצוא. בשנתיים האחרונות הייתה ירידה בפעילות הכלכלית – בדומה למדינות המערב האחרות, אך באופן חריף פחות מארצות הברית או גרמניה.

לבלגיה יש מספר בעיות שאינן משתנות בהרבה ובהן הקושי ביצירת מקומות עבודה חדשים. כמו שיש אזורים בהם האבטלה היא קבועה ועוברת דורות, המיסים גבוהים ושוק העבודה נוקשה הנשלט על ידי חוקי עבודה בלתי גמישים אך השכר מן הגבוהים באירופה.

לבלגיה יש חוב ציבורי גדול (בגלל הריבית) בנוסף לזה לבלגיה צפויה בעית הזדקנות האוכלוסייה ולפיכך בעיית הגדלת תשלומי העברה, בעיה זאת צפויה לשנת 2010 וכבר היום מנסים הבלגים למצוא תרופה למכה על ידי דיונים על כיסוי דמי אבטלה גבוהים כאשר הפלמים יכסו למעשה.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת בלגיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של בלגיה

בלגיה שוכנת בצפון מערב אירופה והיא גובלת עם הולנד בצפון, צרפת בדרום, גרמניה ולוקסמבורג מזרח. רוב הארץ שפלה למעט הרי הארדנים בדרום מזרח.

הנהר הגדול ביותר הוא נהר הסכלדה.

[עריכה] חלוקה למחוזות, פרובינציות וקהילות

ערך מורחב – מחוזות בלגיה

בלגיה מחולקת לשלוש קהילות עיקריות והן: הקהילה הפלמית, הקהילה הולונית והקהילה הדוברת גרמנית. בלגיה מחולקת לשלושה אזורים פדרליים שונים: בריסל-מחוז הבירה (כ-80% דוברי צרפתית אבל מחוז דו-לשוני באופן רשמי, עם אוכלוסייה של 980,000 תושבים), פלנדריה (בעיקר דוברי הולנדית עם אוכלוסייה של 6,000,000 תושבים) וולוניה (בעיקר דוברי צרפתית עם אוכלוסייה של 3,360,000 תושבים, ומיעוט קטן של דוברי גרמנית).

שני האזורים, ולוניה ופלנדריה, מחלוקים כל אחד מהם לחמש פרובינציות והן:

פלנדריה (בהולנדית Vlaanderen, בצרפתית Flandre); עיר הבירה בריסל (בצרפתית Bruxelles, בהולנדית Brussel, בגרמנית Brüssel)
- אנטוורפן (בהולנדית Antwerpen, בצרפתית Anvers); עיר הבירה אנטוורפן
- לימבורג (בהולנדית Limburg, בצרפתית Limbourg); עיר הבירה הסלט
- פלנדריה המזרחית (בהולנדית Oost-Vlaanderen, בצרפתית Flandre Orientale); עיר הבירה גנט (בהולנדית Gent, בצרפתית Gand, באנגלית Ghent)
- פלנדריה המערבית (בהולנדית West-Vlaanderen, בצרפתית Flandre Occidentale); עיר הבירה ברוז' (בהולנדית Brugge, בצרפתית ובאנגלית Bruges)
- ברבנט הפלמית (בהולנדית Vlaams-Brabant, בצרפתית Brabant Flamand); עיר הבירה לוון (בהולנדית Leuven, בצרפתית Louvain)
ולוניה (בהולנדית Wallonië, בצרפתית Wallonie); עיר הבירה נאמור
- ברבנט הולונית (בהולנדית Waals Brabant, בצרפתית Brabant Wallon); עיר הבירה ואבר (בצרפתית Wavre, בהולנדית Waver)
- נאמור (בהולנדית Namen, בצרפתית Namur); עיר הבירה נאמור
- לייז' (בהולנדית Luik, בצרפתית Liège בגרמנית Lüttich); עיר הבירה לייז'
- אינו (בהולנדית Henegouwen, בצרפתית Hainaut); עיר הבירה מונס (בצרפתית Mons, בהולנדית Bergen)
- לוקסמבורג (בהולנדית Luxemburg, בצרפתית Luxembourg); עיר הבירה ארלון (בצרפתית Arlon, בהולנדית Aarlen, בלוקסמבורגית Arel)
בריסל-מחוז הבירה (בהולנדית Brussels Hoofdstedelijk Gewest, בצרפתית Région de Bruxelles-Capitale, בגרמנית Die Region Brüssel-Hauptstadt); במחוז ישנה קהילה דוברת הולנדית וקהילה דוברת צרפתית

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של בלגיה

בלגיה נחלקה זמן רב בין המדינות הסובבות אותה או שהשתיכה לארצות השפלה לכן האוכלוסייה שלה מפולגת לדוברי הולנדית ודוברי צרפתית, יש להניח כי התושבים הראשונים היו הקלטים.

כיום בבלגיה יש מעל 10 מיליון תושבים, כאשר 57% הם פלמים, 42% וואלונים ו־1% אחרים.

הדת השולטת במדינה היא הנצרות, כאשר 88% הם קתולים, 1% מוסלמים, 11% אחרים.

[עריכה] יהדות בלגיה

ערך מורחב – יהדות בלגיה

היהודים הגיעו לדרום ארצות השפלה במאה ה-13 ואולם בימנו יש שם יהודים מעטים במאה ה-16 הגיעו לאזור יהודים מפורטוגל ורובם התיישבו באנטוורפן אך משהוקמה אמסטרדם קהילת האנוסים שחזרו ליהדות בגלוי הצטרפו לקהילה זו.

בסוף המאה ה-18 יכלו היהודים להתיישב בגלוי בבריסל ובאנטוורפן ואולם השלטונת הטילו עליהם מיסים כבדים כדי להגביל את מספרם. במרוצת המאה ה-19 התפתחה הקהילה היהודית בבלגיה במתכונתן של יהודי צרפת. בסוף המאה ה-19 הגיעו לבלגיה יהודים ממזרח אירופה ומרכזה. קהילת בריסל הייתה נתונה להשפעת הצרפתים וקהילת אנטוורפן להשפעת יהודי מזרח אירופה. כאשר גרמניה ספחה את בלגיה במלחמת העולם השנייה ברחו רוב היהודים לצרפת והשאר נשלחו למחנות השמדה. כיום באנטוורפן ישנה קהילה יהודית גדולה המונה כ20000 יהודים, רובם אורתודוקסים, חסידים מעשרות חסידיות שונות. בבריסל כ-15000 יהודים, רובם חילונים או מסורתיים.