אמסטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמסטרדם

מדינה

הולנד

ראש העירייה

יוב כהן

תאריך יסוד

1300

אוכלוסייה
- עירונית

739,295

קואורדינטות

52°22′29″N 4°53′32″E

אזור זמן

UTC +1

http://www.amsterdam.nl/

מיקומה של העיר אמסטרדם בהולנד

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam, להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירת הולנד. בעיר אמסטרדם גופא חיים 739,295 תושבים, נכון לשנת 2005. באגד הערים אמסטרדם רבתי מתגוררים כמיליון תושבים, מ- 170 מדינות שונות.

רבים סוברים בטעות שהאג היא בירת הולנד מכיוון שהאג היא מקום המושב השלטוני של הולנד וברוב המדינות עיר הבירה זהה למושב השלטוני, אף שהדבר לא הכרחי.

מוטו העיר: - Heldhaftig, Vastberaden, Barmhartig ("אמיצת-לב, החלטית, רחומה"). למרות גודלה המצומצם של העיר, מבחינה תיירותית זו אחת הערים החשובות באירופה.

[עריכה] היסטוריה

אמסטרדם נוסדה ככפר דייגים במאה ה-12. לאחר היווסד הכפר נבנה סכר על הנהר אמסטל - סכר זה נתן לעיר את שמה "אמסטל דאם" - הסכר על האמסטל.

החל מהמאה ה-14 החלה אמסטרדם להיות גורם מסחרי משפיע באזור. ב-27 באוקטובר 1275 קיבלה אמסטרדם חופש מתשלום מכסים. העיר קיבלה זכויות עירוניות בשנת 1300 או 1301, מגי ואן הנגוון - הבישוף של אוטרכט.

בתחילת המאה ה-16 מרדו תושבי ארצות השפלה בפיליפה השני, מלך ספרד. מרד זה נבע הן מואקום פוליטי שנוצר באזור עקב החולשה של האצילים הספרדיים המקומיים, והן מחוסר הסבלנות הדתית של הספרדים. בתחילת המרד תמכה אמסטרדם בספרדים, אולם במהלכו שינתה את נאמנותה ותמכה בויליאם הראשון מאורנג'. מרד זה התפתח והפך למלחמת שמונים השנים ובסוף קיבלה הולנד את עצמאותה.

אחת התוצאות של המלחמה היא החלפת חוסר הסבלנות הדתית שנבעה מספרד, בגישה הולנדית סבלנית כלפי דתות אחרות, בעיקר בעיר אמסטרדם, אף שבאותה עת הייתה העיר ברובה נוצרית קאתולית.

כיכר דאם במאה ה-17

במאה ה-17 החל תור הזהב של אמסטרדם. ספינות העיר הפליגו לצפון אמריקה, אינדונזיה, ברזיל, אפריקה וייצרו רשת מסחר בינלאומית. סוחרי אמסטרדם יבאו לעיר סחורות מכל העולם, והחלו בתפיסת דריסת רגל מסחרית שהובילה מאוחר יותר להתפתחות המושבות ההולנדיות. העיר גדלה ונבנו תעלות חדשות סביב העיר הישנה. העיר הפכה למרכז הכלכלי של אירופה (תפקיד שמאוחר יותר נטלה העיר לונדון).
הבתים נבנו בצורה אופיינית - גגות מחודדים בארבע צורות שונות, כגון: מדרגות, פעמון ועוד. בתקופה זו פעל בעיר הצייר רמברנדט.
במאות ה-18 וה-19 החלה העיר לאבד מעושרה. המלחמות בין הולנד לבריטניה וצרפת פגעו בסחר של העיר, שהגיע לשפל בתקופת מלחמות נפוליאון. מצב העיר השתפר לאחר שנוסדה ממלכת הולנד בשנת 1815.

בסוף המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לאמסטרדם, ונבתה "תעלת אמסטרדם - ריין" על מנת לקשר בין העיר אמסטרדם לבין נהר הריין. כמו כן נחפרה "תעלת נורדזיי" אשר חיברה את העיר עם הים הצפוני. תעלות אלו הובילו לצמיחה בסחר וגידול בעושרה של העיר. תקופה זו מכונה "תור הזהב השני של אמסטרדם".

בתקופה זו נבנו מוזיאוני העיר, תחנת סנטרל, וכן קווי ההגנה של אמסטרדם, מערך של 45 מעוזים סביב העיר.

במלחמת העולם הראשונה נותרה הולנד נייטרלית, אולם היה מחסור במזון בעיר, שהוביל למהומות אזרחיות ופגיעות בנפש.

בשנת 1932 נשלמה הקמת סכר אשר הפריד את ים זאודר מהים הצפוני והפך אותו לאגם שנקרא כיום אייסלמר - אגם אייסל, ובכך למעשה נותקה אמסטרדם מהים.

פיסלה של אנה פרנק בסמוך לכנסיית Westerkerk (מערב)

בשנות השישים של המאה ה-20 הונהגה באמסטרדם מדיניות של העלמת עין משימוש בסמים קלים (אם כי רשמית הוא עדיין בלתי חוקי), דבר שהביא לבואם של היפים רבים אל העיר.

בשנות השמונים של המאה ה-20 חולקה העיר ל-15 רבעים אדמיניסטרטיביים אשר קיבלו סמכויות שלטון מקומי שהיו קודם בידי עיריית אמסטרדם. הרעיון העומד מאחורי חלוקה זו - לקרב את השלטון אל התושבים. ב-1987 בחר אותה האיחוד האירופי להיות "בירת התרבות האירופית" במשך השנה.

בשנות התשעים של המאה ה-20 התפתח הסחר הכלכלי של העיר, ומרכז העיר העתיק שופץ וחודש.

בתחילת המאה ה-21 גדלה האבטלה באמסטרדם. כמו כן החלו חיכוכים בין ההולנדים לבין המהגרים הרבים שהגיעו לעיר החל משנות ה-80 של המאה ה-20. הרצחו של במאי הסרטים תאו ואן גוך החריף חיכוכים אלה והגביר את העוינות כלפי המיעוטים האתניים, ובעיקר כלפי המוסלמים.

[עריכה] שלטון מקומי

מפת העיר אמסטרדם 1888

העיר מנוהלת על ידי ראש עיר ומועצת עירייה. כמו כן מחולקת העיר ל- 15 רבעים, בהם מועצת רובע מנהלת את ענייני הרובע. חמישה עשר הרבעים הם:

אמסטרדם סנטרום (אמסטרדם המרכזית) (Amsterdam-Centrum)
אמסטרדם נורד (אמסטרדם הצפונית) (Amsterdam-Noord)
אמסטרדם אאוד-זאוד (הדרום הישן) (Amsterdam Oud-Zuid)
דה בארשס (De Baarsjes)
בוס אן לומר (Bos en Lommer)
חזנפלד / סלוטרמיר (Geuzenveld / Slotermeer)
אוסט / ווטרחראפסמיר (Oost / Watergraafsmeer)
אוסדורפ (Osdorp)
אאוד-ווסט (המערב הישן) (Oud-West)
סלוטרפארט (Slotervaart)
ווסטרפארק (Westerpark)
זייבורך (Zeeburg)
זאודראמסטל (Zuideramstel)
אמסטרדם זאוד-אוסט (דרום-מזרח) (Amsterdam Zuidoost)

רובע אמסטרדם נורד (צפון אמסטרדם) מופרד מיתר חלקי העיר על ידי נהר האיי (IJ)

[עריכה] השכלה

בתחילת המאה ה- 17 נוסד באמסטרדם ההורטוס בוטניקוס - הגן הבוטני העתיק בעולם.

באמסטרדם ממוקמת המוסד הבינלאומי של אמסטרדם למדעי החברה (Amsterdam's International Institute of Social History) - אחד המוסדות המובילים בעולם בתחום זה. באמסטרדם פועלות כיום שתי אוניברסיטאות:

אוניברסיטת אמסטרדם (Universiteit van Amsterdam)
פרייה אוניברסיטייט - האוניברסיטה החופשית הפרוטסטנטית ( Vrije Universiteit)

[עריכה] יהודים באמסטרדם

בשל הסובלנות ששררה בעיר במהלך מלחמות הדת שנפוצו באירופיה ומחמת הרדיפות של דתות אחרות על ידי הכנסייה הקתולית, הגיעו פליטים רבים לאמסטרדם, ובהם יהודים עשירים שנמלטו מספרד ומפורטוגל, וכן סוחרים הוגנוטים שנמלטו מאנטוורפן ומצרפת.

תפילה לשלום בית המלוכה ההולנדי ומועצת העיר אמסטרדם. אף כיום, 500 שנה לאחר גירוש ספרד, נאמרת התפילה בחלקה בפורטוגזית. (מתוך סידור בן זמננו של הקהילה הפורטוגזית)

בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל. אולם אף בפורטוגל המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא את קהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית.

החל מהמאה ה- 17, הגיעו להולנד יהודים ממרכז וממזרח אירופה, ובמהרה יסדו קהילה יהודית אשכנזית אשר הייתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר באמסטרדם ובהולנד.

במקור היו בהולנד שלוש קהילות ספרדיות:

קהילת "בית-יעקב", אשר קיים תיעוד על קיומה כבר בשנת 1610 ומשערים שנוסדה בשנת 1602. הקהילה נקראה על שמו של האנוס יעקב טיראדו, שכונה דשימ'ס לופיס דה-קוסטה.
קהילת "נווה-שלום", שנוסדה בשנת 1608-1612.
קהילת "בית-ישראל" שנוסדה בשנת 1618.

שלוש הקהילות שימשו את בני ספרד ופורטוגל, אך כל קהילה החזיקה מוסדות צדקה וחסד וישיבות משלה. בשנת 1639 התאחדו שלוש הקהילות, לקהילה אחת גדולה בשם "תלמוד תורה", וכרב שלוש הקהילות התמנה רבי שאול מורטירה. רבי שאול עמד גם בראשות ישיבת "כתר תורה", וכן פתח את ישיבת "עץ חיים" ועמד בראשה. בימיו פעלו באמסטרדם למעלה מעשר ישיבות, ומוסדות צדקה וחסד רבים. נוסעים שעברו דרך העיר, כדוגמת בנו של ישעיה הלוי הורוביץ, הביעו בכתב את התפעלותם הרבה מסדרי הלימוד המופתיים.

אחרי פטירתו של רבי שאול מורטירה בשנת 1660, התמנה כאב"ד הקהילות רבי יעקב ששפורטש. בימי כהונתו של מורטירה, הגיעו לעיר גם גולים רבים מאשכנז ומפולין, גם בעקבות גזירות ת"ח ת"ט. בני פולין נכנעו לקהילה הספרדית-פורטוגזית ששלטה בעיר, אך בני אשכנז מיאנו בכך.

אחרי פטירתו של ששפורטש בשנת 1698 מילא את מקומו רבי שלמה די אוליוירה. אחרי פטירתו של אולוירה בשנת 1708, התמנה לאב"ד הקהילה רבי שלמה אאיליון עד מותו, משך 20 שנה. בינתיים התמסדה גם הקהילה האשכנזית בעיר, מינתה רבנים ופתחה ישיבות. בין הבולטים שברבני הקהילה האשכנזית היה רבי צבי הירש אשכנזי, וחתנו ונכדו שימשו אף הם כרבני הקהילה האשכנזית בעיר.

הרמח"ל, בברחו מאיטליה מפני רודפיו שמנעו ממנו לעסוק בתורת הקבלה, עבר לגור באמסטרדם, ובה הגה בתורה בישיבת "עץ חיים" הספרדית, כשלצד לימודיו עסק בליטוש יהלומים והוסיף להתכתב עם תלמידיו בפדובה. בעיר זו חיבר והדפיס את ספריו "דרך ה'" ו"מסילת ישרים". בשנת 1743 עזב רמח"ל את אמסטרדם עם אשתו ובנו בדרכו לארץ ישראל.

הקהילה היהודית הפורטוגלית תרמה תרומה חשובה להתפתחות התרבותית והכלכלית של הולנד, ואילו הולנד העניקה לה חופש דת, הבולט בייחודו בהיסטוריה היהודית. מהקהילה היהודית הפורטוגלית יצאו רבנים, מלומדים, הוגי-דעות, אמנים, בנקאים, ובעלי עסקים חובקי עולם.

במלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את העיר. רוב יהודי העיר - יותר מ- 100,000 יהודים נשלחו למחנות ההשמדה. אחת מהן הייתה אנה פרנק שנתפסה ונשלחה לברגן בלזן לאחר שהתחבאה יחד עם משפחתה במחסן שהיה שייך למשפחתה. יומנה של אנה פרנק מתאר תקופה זו במחבוא. מאחר ומרבית הסחר ביהלומים באמסטרדם בוצע בידי סוחרים יהודים, אמסטרדם, שהייתה המובילה בסחר ביהלומים באירופה אבדה את מעמדה כעיר מסחר ביהלומים (הסחר ביהלומים היה אחד ענפי הסחר העיקריים של העיר בסוף המאה ה-19).

בשנת 1940 בתחילת הכיבוש הגרמני, חיו בהולנד 140 אלף יהודים, מתוכם 120 אלף באמסטרדם. 4,300 מהם היו יהודים ספרדים. במהלך מלחמת העולם השנייה, לא ניזוק בית הכנסת הפורטוגלי. עובדה זו תמוהה מאוד ובהחלט יוצאת דופן בהולנד הכבושה. אחרי המלחמה נותרו בהולנד כ- 20,000 יהודים, מתוכם 800 יהודים ספרדים. כיום חיים בהולנד בין 20,000-25,000 יהודים, מתוכם בין 15,000-20,000 באמסטרדם. הקהילה הפורטוגלית מונה כ-600 חברים, וחבריה, כמו חברי הקהילה האשכנזית, גרים מחוץ למרכז העיר.

[עריכה] תחבורה

באמסטרדם פועלים שלושה קווי רכבת תחתית. קו רביעי נבנה בימים אלה. שדה התעופה של אמסטרדם הינו שדה התעופה הבינלאומי סכיפהול - שדה התעופה הרביעי בגודלו באירופה, בו נוסעים למעלה מ- 40 מיליון נוסעים בכל שנה.

ראה: הרכבת התחתית של אמסטרדם

[עריכה] אתרים בעלי עניין

תעלות העיר

[עריכה] מוזיאונים

הרייקסמוזיאום (Rijksmuseum) - אמנות קלאסית, ובו משמר הלילה של רמברנדט
מוזיאון ואן גוך (Van Goghmuseum) - אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם, ובו אוסף ואן גוך הגדול בעולם ותערוכות מתחלפות.
המוזיאון העירוני של אמסטרדם (Stedelijk Museum)
בית אנה פרנק (Anne Frank Huis)
מוזיאון בית רמברנדט (Rembrandt Huis)
המוזיאון להיסטוריה יהודית (Joods Historisch Museum)
בית הכנסת הפורטוגזי (Portugese Gemeente)
המוזיאון הימי של הולנד (Nederlands Scheepvaartmuseum)
המוזיאון לתולדות אמסטרדם (Amsterdam Historich Museum)
המוזיאון הטרופי (Tropenmuseum)
מוזיאון המחתרת ההולנדית (Verzetsmuseum)
מוזיאון אלארד פירסון (Allard Pierson Museum)
מוזיאון אמסטלקרינג (Amstelkring Museum)

חזית התיאטרון ההולנדי באמסטרדם,שם רוכזו יהודי אמסטרדם לפני שילוחם למחנה וסטרבורק וממנו -להשמדה בגרמניה.משמש כיום כאתר זיכרון

מוזיאון התנ"ך (Bijbels Museum)
מוזיאון ואן לון (Museum Van Loon)
מוזיאון וילט הולטהאוסן (Museum Willet Holthuysen)
מוזיאון נמו - מוזיאון המדע (NEMO)
אוסף סיקס (Six Collection)
מוזיאון התיאטרון של אמסטרדם (Theatermuseum)
מוזיאון קוברא (CoBeA Museum)
מוזיאון החשיש המריחואנה והקנביס (Hesh Marihuana Hemp Musueum)
ארון החתולים (Kattenkabinet)

הקונצרטחבאו

[עריכה] אולמות קונצרטים ומופעים

קונצרטחבאו - בניין הקונצרטים הלאומי של הולנד (Concertgebouw)

[עריכה] גלריות לאומנות

גלריית דה אפל (De Apple)
גלריית ליוה המל (Lieve Hemel)
גלריית מלקווך (Melkweg)
גלריית רפלקס לאומנות מודרנית (Reflex Modern Art Gallery)

התעלות בעיר אמסטרדם

[עריכה] גן חיות

ארטיס -גן החיות של אמסטרדם

[עריכה] כיכרות

כיכר הדאם (De Dam)
כיכר רמברנדט (Rembrandtsplein)
ליידספליין (Leidseplein)

[עריכה] רחובות עיקריים

קלוורסטראט (Kalverstraat)
ליידססטראט (Leidsestraat)

[עריכה] רבעים בעיר

רובע וואלן (Wallen) - רובע החלונות האדומים
יורדאן

[עריכה] שווקים

שוק אלברט קאופ (Albert Cyupmarkt)
שוק דפר (Dappermarkt)
שוק ווטרלופליין (Waterloopleinmarkt)

"קו ההגנה של אמסטרדם" מערכת של חומות, מבצרים וסכרים שנבנתה מ-1883 ועד 1920 ונועדה להגן על העיר באמצעות פתיחת סכרים. האתר הוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית בשנת 1996.