מקסיקו סיטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקסיקו סיטי | |
---|---|
מדינה | מקסיקו |
ראש העירייה | אלחנדרו אנסינס רודריגס |
שטח | 1,499 קילומטרים רבועים |
תאריך יסוד | בשנת 1521 |
אוכלוסייה - עירונית - מטרופולין - צפיפות |
8,605,239 17,844,829 5,741/קמ"ר |
אזור זמן | UTC-6 |
www.df.gob.mx | |
מקסיקו סיטי (בספרדית: Ciudad de México, בתעתיק לעברית: סיודד דה מחיקו) היא בירתה של מקסיקו. זו העיר הגדולה ביותר במדינה, ומהווה את מרכזה הכלכלי, תרבותי, חברתי ותעשייתי של מקסיקו, והיא העיר המאוכלסת ביותר עם 8,720,916 תושבים (אומדן 2005) בעיר עצמה, וכ-19.4 מיליון תושבים במטרופולין שלה ששטחו 4,979 קמ"ר. עובדה זו הופכת אותה למטרופולין השני בגודלו בעולם כולו, יחד עם סיאול ואחרי טוקיו (שבה כ-35 מיליון תושבים במטרופולין[4]).
מקסיקו סיטי נחשבת גם כמחוז פדרלי (Distrito Federal בספרדית), שמנוהל על ידי אותו גוף מוניציפלי כמו העיר עצמה. למעשה, העיר היא מחוז פדרלי. עד שנת יצירתו של המחוז הפדרלי, 1824, מקסיקו סיטי הייתה מורכבת ממספר ישויות מוניציפליות נפרדות. ככל שהערים החלו לגדול, אוגדו כולן תחת אגד ערים אחד וגוף שלטוני יחיד שכונה "המחוז הפדרלי של מקסיקו סיטי" - והוא זה שמשמש כעירייה לכל דבר. ב-1928 כל הערים שהרכיבו את המחוז הפדרלי בוטלו מעשית. ב-1993 נכנס התיקון ה-44 לחוקה המקסיקנית, שמגדיר את מקסיקו סיטי כמחוז פדרלי, מקום מושבן של רשויות השלטון ועיר הבירה של מקסיקו[1].
על פי האגדה האצטקית, כדי לבנות את עיר גדולה ומשגשגת, הנחו האלים את בני האדם למצוא נשר יושב על שיח צבר, שבמקורו הוא מחזיק נחש. ואכן, במאה ה-14 נדדו האצטקים לתוך הרמה בה שוכנת כיום בירת מקסיקו בתורם אחר הסימן הזה. בהגיעם לעמק מקסיקו, רמה מישורית שנמצאת במרכז מקסיקו ובגובה של כ-2,240 מעל פני הים, אכן נראה נשר יושב על צמח צבר. האצטקים קבעו במקום הזה את בירתם, וכינו אותה בשם טנוצ'טיטלאן[2]. העיר נבנתה על אי בלב אגם טשקוקו הרדוד, שהיה מאגר מים גדול בשטח שהיום בנויה עליו מקסיקו סיטי. העיר החדשה הייתה מחוברת לחוף באמצעות גשרים מלאכותיים, ובמשך השנים נבנו חלקים נוספים לעיר על איים אחרים וקטנים יותר באגם טשקוקו. טנוצ'טיטלאן נהרסה לחלוטין, לאחר שהסתיים המצור של הקונקיסטאדורים הספרדים בפיקודו של הרנאן קורטס. ב-13 באוגוסט 1521 נכנע הקיסר האצטקי האחרון, קואוטמוק, להרנאן קורטס. ב-1524 העיר תוכננה ונבנתה מחדש בסטנדרטיים אורבניים שהיו מקובלים אז בספרד, וב-1585 כבר כונתה בשם "סיודד דה מחיקו".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההיסטורי של מקסיקו סיטי ושוצ'ימילקו | |
---|---|
אתר מורשת עולמית | |
קתדרלת זוקלו |
|
מדינה | מקסיקו |
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 5 |
-
ערך מורחב – היסטוריה של מקסיקו
[עריכה] הכיבוש הספרדי
-
ערך מורחב – כיבוש מקסיקו
ב-8 בנובמבר 1519 הגיע מחופי הים הקריבי בוראקרוס הקונקיסטאדור הספרדי הרנאן קורטס, בלוויית צבא גדול וחזק, לבירה האצטקית. בתחילה, הכתיר עצמו קורטס לשליט האצטקים, כאשר המלך האמיתי - מוקטזומה השני - היה לשליט בובה. ב-1521 נפלה העיר לידי קורטס באופן מוחלט, כשזה זרע הרס וחורבן על טנוצ'טיטלאן. ב-1524 שוחזרה העיר ונבנתה למעשה מחדש, בהתאם לדרישות הספרדים, ושימשה כבירתה של המלכות המשנה החדשה של ספרד מעבר לים, שכונתה מלכות המשנה של ספרד החדשה. על מקומו המקורי של מקדש האצטקים הגדול, הוקמה הקתדרלה הגדולה בסגנון הבארוק.
[עריכה] תקופת העצמאות
-
ערך מורחב – מלחמת העצמאות של מקסיקו
פרוץ מלחמת העצמאות של מקסיקו ב-1810 ובסופו של דבר קבלת העצמאות מידי הספרדים ב-1821, לא הצליחו לעצור את התפתחותה המטאורית של מקסיקו סיטי. הקיסר הראשון של האימפריה המקסיקנית הראשונה, אוגוסטין הראשון (Agustín Cosme Damián de Iturbide y Arámburu), קבע את מקסיקו סיטי באופן טבעי כי מקום מושבו, עד התפטרותו במרץ 1823, לשם הפיכת מקסיקו לרפובליקה.
ב-1824 הוקם המחוז הפדרלי של מקסיקו סיטי ונוסחה חוקה למקסיקו - המבוססת על עקרונות ליברליים ודמוקרטיים ברוח חוקת ארצות הברית. עד אז, שימשה מקסיקו סיטי הן כבירתה של מדינת מקסיקו[3] והן כבירת המדינה. עם הקמתו של המחוז הפדרלי, הועתקה בירת מדינת מקסיקו לעיר טולוקה, בעוד המחוז הפדרלי של מקסיקו סיטי הפך לבירה הרשמית של מקסיקו.
במלחמת ארצות הברית-מקסיקו ב-1847, כבש הגנרל האמריקני וינפילד סקוט את מקסיקו סיטי, וקבע את מושבו בטירת צ'פולטפק, המרכז הצבאי של מקסיקו. הוא אילץ את הממשלה הכבושה במקסיקו סיטי להעביר לידי ארצות הברית את המדינות קליפורניה, נבדה, ניו מקסיקו, אריזונה, קולורדו וחלקים ממדינות יוטה וויומינג. כמו כן, הממשלה המקסיקנית אולצה להכיר בטקסס כעצמאית - לאחר שזו הכריזה על עצמאותה ב-1838.
לפי האגדה, 13 טירונים ניסו בגבורה לעצור את כוחותיו של הגנרל סקוט בניסיון לכבוש את הטירה, שהייתה סמל של מקסיקו סיטי. מאחר שהם היו בודדים מול יחידה צבאית גדולה ומיומנת, לא נותר להם כל סיכוי. בטירה ישנם מספר עמודי אבן המנציחים את האירוע ואת שמות המשתתפים בו.
תקופת שלטונו הקצרה של מקסימיליאן הראשון הותירה את חותמה על העיר בשיפוץ נרחב שביצע השליט בטירת צ'פולטפק. כמו כן, הוא דאג לתכנן את העיר מחדש לפי המודל הפריזאי, כדי שאשתו, קרלוטה, תוכל להסתגל ביתר קלות לארץ החדשה עליה הומלך בעלה.
לאחר הוצאתו להורג של מקסימיליאן הראשון ב-1867, שלט במקסיקו הדיקטטור פורפיריו דיאס במשך כשלושה עשורים. הוא פיתח רבות את העיר, ובנה את מלאך העצמאות המוזהב, הרחיב את שדרות הרפורמה ובנה את ארמון האמנויות היפות "Palacio de Bellas Artes" לרווחת חובבי האמנות בעיר.
[עריכה] המהפכה המקסיקנית
-
ערך מורחב – המהפכה המקסיקנית
המהפכה המקסיקנית פרצה בשנת 1910, והייתה אחד האירועים המשפיעים ביותר במאה ה-20 ביבשת אמריקה. מקסיקו סיטי סבלה מהמהפכה לא מעט. ב-13 בפברואר 1913 ידעה העיר רצף קרבות קשים שכונו "עשרת הימים הטראגיים" (La Decena Trágica). קרבות אלה, שהתחוללו בין הנשיא הליברלי המכהן פרנסיסקו מדרו וכוחותיו לבין צבאו של השמרן פליקס דיאס, תומכו ואחיינו של פורפיריו. תוצאות הקרבות היו עיר הרוסה וטבח המוני שהתרחש ב-22 בפברואר 1913 ברבים מאזרחי העיר ובהם הנשיא מדרו בן ה-39, שהוצא להורג. האירוע נחשב כיריית הפתיחה לארבע השנים האלימות ביותר שידעה המהפכה המקסיקנית (עד 1917).
[עריכה] מקסיקו סיטי לאחר המהפכה
הממשלות שעלו לשלטון במקסיקו לאחר המהפכה המקסיקנית ראו במקסיקו סיטי חשיבות גדולה בכך שהיא מסוגלת למשוך מהגרים טובים ואיכותיים אליה בהמשך המאה ה-20, ואכן הצמיחה הגדולה של האוכלוסייה במקסיקו סיטי קרתה במחצית השנייה של המאה ה-20. ב-1950 גרו בעיר כ-3 מיליון תושבים, ובשנת 2000 כבר גרו בה יותר מ-18 מיליון בני אדם.
ב-1968 אירחה מקסיקו סיטי את המשחקים האולימפיים. כתוצאה מאי הסכמות פוליטיות חריפות במדינה, כעשרה ימים לפני אירוע הפתיחה התרחש טבח המוני באזור טלטלוקו (Tlateloco) נגד סטודנטים ומפגינים שהפגינו נגד הממשלה. הסטודנטים, שסיסמתם הייתה "לא רוצים אולימפיאדה! רוצים מהפכה!" (No queremos olimpiadas, queremos revolución!), הרגיזו את השלטון במקסיקו סיטי שבתגובה שלח את הצבא לתפוס את הקמפוס של האוניברסיטה הלאומית הגדול בעיר - UNAM. בצהרי ה-2 באוקטובר 1968 יצא מצעד של סטודנטים לכיוון "כיכר שלוש התרבויות" בעיר במטרה לערוך הפגנה גדולה נגד הממשלה. התוצאה של נוכחות צבאית אדירה בכיכר וסטודנטים אידאליסטים שאינם מוכנים לוותר הולידה מצור על הכיכר, ולאחר מכן החל הצבא בירי חי לעבר המפגינים. עד הלילה הסתיימה הנוכחות הצבאית שם והצבא והמפגינים שנותרו הסתלקו משם. מספר ההרוגים שנוי מאוד במחלוקת עד היום. היו דיווחים שלפיהם נהרגו בהפגנה אלפי סטודנטים, אולם מרבית הדיווחים דיווחו על מספר דומה, סביב ה-200-300 הרוגים. הדיווח הרשמי של הממשלה היה על ארבעה הרוגים ו-20 פצועים.
שנתיים לאחר אולימפיאדת 1968, אירחה מקסיקו גם את גביע העולם בכדורגל, האירוע היחיד עד כה מסוג זה בו השתתפה נבחרת ישראל בכדורגל.
ב-19 בספטמבר 1985 בשעה 07:19 בבוקר, התרחשה בעיר רעידת אדמה בעוצמה של 8.1 בסולם ריכטר. נזק של ארבעה מיליארד דולר נגרם בתוך פחות משלוש דקות. ברעידת האדמה נהרגו בין 5,000-20,000 בני אדם, ו-50,000 - 90,000 בני אדם נותרו חסרי קורת גג. בצהרי ה-20 בספטמבר אותה השנה, כ-36 שעות לאחר הרעידה הראשונה, התרחשה רעידת אדמה נוספת בעוצמה פחותה יותר (7.5).
האירוח המוצלח של גביע העולם בכדורגל 1986, פחות משנה מאוחר יותר, הדגים בפשטות את התאוששותה המהירה והמוצלחת של העיר מאסון הטבע שפקד אותה.
[עריכה] מקסיקו סיטי כיום
מקסיקו סיטי מתמודדת כיום עם בעיות רבות, להלן העיקריות שבהן:
- צפיפות אוכלוסין - העיר ממשיכה להתפתח והביקוש לגור בה הולך ועולה עם השנים. מומחים דמוגרפיים חוששים מהתפתחות פיצוץ אוכלוסין בעיר כבר בעשורים הקרובים.
- זיהום האוויר הקשה שתושבי העיר סובלים ממנו באופן תמידי, הוא בעיה סביבתית חמורה שגורמת למותם של אלפי מקסיקנים מדי שנה. העיר נחשבת לעיר המזוהמת ביותר בעולם כבר למעלה מ-30 שנה.
- רמת הפשיעה במקסיקו סיטי הגיעה לרמה חסרת תקדים לקראת סוף המאה ה-20[4]. מדי יום מדווחים בעיר מאות מקרי שוד אלים, כייסות, גניבות ועוד, במיוחד בלילות.
[עריכה] גאוגרפיה
מקסיקו סיטי שוכנת בעמק מקסיקו, רמה מישורית גדולה ששטחה הוא כ-9,500 קילומטרים רבועים. הרמה מוקפת בהרי געש מושלגים, שגובהם נע בין 3,900 מטרים לכדי 5,000 מטרים מעל גובה פני הים. עשרות אלפי מפעלים ברחבי המטרופולין ולמעלה מ-4 מיליון כלי רכב ממונעים הופכים את המטרופולין כולו לאחד האזורים האורבניים המזוהמים בעולם. האקלים הממוזג, המיקום הגאוגרפי (דרומית לחוג הסרטן) ומבנה פני השטח גוררים את הימצאותם של זרמי רוחות חלשים מאוד ואינם מאפשרים תחלופה שוטפת של אוויר - ועל כן זיהום האוויר קשה כפליים.
[עריכה] דמוגרפיה
אזור עמק מקסיקו, בו שוכנת כיום מקסיקו סיטי, מאוכלס בצפיפות עוד מהתקופה הפרה-היספאנית. מספר התושבים בעיר גדל בהתמדה מאז כינון המחוז הפדרלי של מקסיקו סיטי. בתחילת המאה ה-20, רבים מבני האליטות בעיר עברו לגור בערים סמוכות ממערב ומדרום לה (כגון סנטה פה וסן אנחל). עם התפתחותה של מקסיקו סיטי, "בלעה" העיר את כל הערים הקטנות ששכנו בסמוך לה, וכיום ניתן לראות הבדלים ברורים בין שכונותיה ופרבריה - כאשר אנשי המעמד הבינוני והגבוה גרים בדרום העיר ובמערבה, ואילו אנשי המעמד הנמוך יותר גרים במזרח העיר. אוכלוסייתה של מקסיקו סיטי גדלה בקביעות מאז שנת 1935 ובעשרים השנים שבין 1943 ו-1963 הוכפל מספר תושביה.
כיום מהגרים לתוך העיר בין 3,000-3,500 תושבים חדשים בממוצע מדי יום ביומו. רבים מהם מהכפרים ומערים אחרות במקסיקו, אולם קיימת היום מגמה ברורה של הגירה רב-לאומית לתוך העיר, בעיקר מדרום אמריקה (ארגנטינה, ברזיל, קולומביה ועוד), אך גם מאירופה (איטליה, צרפת, גרמניה ועוד) ומאסיה (סין, טורקיה, לבנון ועוד).
כ-90% מתושבי העיר הם נוצרית קתולים. בין 10% הנותרים: נוצרים פרוטסטנטים, מוסלמים, אתאיסטים וגם קהילה יהודית מכובדת.
[עריכה] נקודות ציון
המרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי והגנים הצפים של חוצ'מילקו (Xochimilco) הוכרו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי הראויים לשימור. המרכז ההיסטורי כולל בתוכו את הסוקאלו (Zócalo), ככר העיר ששמה האמיתי היא "ככר החוקה". בככר עצמה נבנתה הקתדרלה העירונית אדירת הממדים בסגנון ספרדי-קולוניאלי. כמו כן, הארמון הלאומי (Palacio Nacional) נמצא לצדה וכן אתר ארכאולוגי מרתק - חורבותיו של המקדש הגדול של טנוצ'טיטלאן - Templo Mayor - שנחשפה רק ב-1978 בעת חפירת קו הרכבת התחתית באזור.
הסמל המזוהה ביותר עם מקסיקו סיטי הוא "מלאך העצמאות" המקסיקני (El Angel de la Independencia). זהו פסל מוזהב, בדמות מלאך מכונף, שנמצא על עמוד גבוה במרכז ככר בשדרת לה רפורמה - שדרה ארוכה ומפוארת שנבנתה בשנות ה-60 של המאה ה-19 בפקודתו של הקיסר מקסימיליאן הראשון כמודל של שדרת השאנז אליזה בפריז. המלאך נמצא באמצע השדרה, המקשרת בין הארמון הלאומי לבין מגורי הקיסר - טירת צ'פולטפק (Chapultepec). השדרה נחשבת לשדרה הראשית של העיר, ומהווה אחד ממוקדי הפעילות העסקית והכלכלית של העיר. הבורסה המקסיקנית לניירות ערך קבעה את מושבה בשדרת הרפורמה.
בעיר נמצאים מעל ל-160 מוזיאונים, 100 גלריות לאמנות וכ-30 אולמות קונצרטים. מקסיקו סיטי נמצאת במקום הרביעי בעולם, אחרי ניו יורק, לונדון וטורונטו, במספר התיאטראות הנמצאים בתחומה. ציורים רבים של הצייר המקסיקני הלאומי דייגו ריברה פזורים במוסדות לאומיים (בהם הארמון הלאומי) ובמספר גלריות ברחבי העיר. הוא ואשתו פרידה קאלו, גם היא ציירת מפורסמת, התגוררו בשכונת קויוקאן שבדרום העיר. ביתם, וחלק מהגלריות ואולמות הציור בהם ציירו השניים פתוחים לקהל הרחב. לא רחוק משם נמצא ביתו של ליאון טרוצקי, שנרצח ב-1940 בידי זרועותיו הארוכות של המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, בהוראת סטלין.
[עריכה] תחבורה
מערכת הרכבת התחתית של מקסיקו סיטי היא אחת הגדולות והיעילות בעולם - והגדולה ביותר באמריקה הלטינית. היא כוללת 207 קילומטרים של מסילה תת-קרקעית, 11 קווים (הקו ה-12 עדיין בבנייה) וחיבור עתידי למערכת הסעת המונים (רכבת עילית), שיהיה מוכן ב-2008. הרכבת התחתית מסיעה לא פחות מ-4 מיליון נוסעים מדי יום ונחשבת לרכבת התחתית העמוסה ביותר באמריקה הלטינית. בעולם, רק המערכות המקבילות במוסקבה (7.5 מיליון נוסעים ביום), טוקיו (5.9 מיליון נוסעים ביום) וניו יורק (4.9 מיליון נוסעים ביום) עמוסות יותר ממנה. הרכבת התחתית במקסיקו סיטי מסובסדת, ומחירה נמוך במיוחד ושווה לכל כיס: תמורת שני פסו מקסיקני בלבד (פחות מ-1 ש"ח) ניתן לקנות כרטיס נסיעה ברכבת התחתית. הרכבת התחתית אינה מגיעה מחוץ למחוז הפדרלי של מקסיקו סיטי, ועל כן ישנם קווי אוטובוס רבים מספור המשרתים אוכלוסייה של מיליונים הגרים בשולי העיר, במדינת מקסיקו ובהידאלגו השכנות.
נמל התעופה הבינלאומי של מקסיקו סיטי על שם בניטו חוארס (MEX) הוא נמל התעופה הגדול ביותר באמריקה הלטינית, ועוברים בו לא פחות מ-25 מיליון נוסעים מדי שנה. הממשלה מנסה לנתב רבות מהטיסות המיועדות לערים השכנות, בעיקר טולוקה, פואבלה וקוארנבקה, בכך שהיא מרחיבה את נמלי התעופה המקומיים של ערים אלה ובונה בהם טרמינלים רבים המיועדים לקליטת טיסות נוספות. למרות ניסיונותיה, 10 מ-12 חברות התעופה הלאומיות של מקסיקו קבעו את נמל התעופה חוארס כנמל הבית שלהם.
למקסיקו סיטי אין כל מוצא אל הים.
[עריכה] כלכלה ותעשייה
מקסיקו סיטי היא מרכז תעשייתי וכלכלי חשוב ביותר ונמנה עם החשובים ביבשת אמריקה כולה. המחוז הפדרלי מקסיקו סיטי אחראי להפקת 21.8% מהתוצר הלאומי הגולמי של מקסיקו כולה. לפי מחקרים של חברות פרטיות בסיוע מידע מהאו"ם, התל"ג של מקסיקו סיטי הוא 315 מיליארד דולר אמריקני (במונחי כוח קנייה), דבר הממקם אותה במקום השמיני ברשימת האזורים האורבניים היצרניים בעולם[5], אחרי טוקיו, ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקאגו, פריז, לונדון ואוסאקה. במונחי כוח קנייה ניתן לומר שהתוצר התעשייתי של המחוז הפדרלי מקסיקו סיטי מהווה 15.8% מזה של כל המדינה, ואילו התוצר בסקטור השירות מהווה 25.3% מכלל התוצר שלה. בשל גודלה של העיר, אין הרבה קרקעות הפנויות לעיבוד חקלאי, ועל כן התוצר החקלאי של מחוז מקסיקו סיטי הוא הנמוך ביותר במדינה.
התוצר הלאומי לנפש במקסיקו סיטי עומד על 17,696$ לאדם - הגבוה ביותר באמריקה הלטינית[6]. מדד הפיתוח האנושי בעיר עומד על ממוצע של 0.883 - מדד גבוה לכשעצמו וגבוה מהממוצע הארצי. מדדים נוספים המעידים על רמת החיים במקסיקו סיטי: כ-50% מתושבי העיר הם בעלי גישה לרשת האינטרנט, 58% מחזיקים בטלפון סלולרי, כאשר בממוצע כל משק בית מחזיק בקו טלפון. כאשר 17% מתושבי מקסיקו מוכרים כעניים, 15% מתושבי מקסיקו סיטי מוגדרים כעניים[7].
מקסיקו סיטי לבדה, הייתה מגיעה למקום ה-30 ברשימת התל"ג של מדינות העולם (במונחי כוח קנייה. מקסיקו עצמה ממוקמת במקום ה-12 עם תל"ג של 1,094 מיליארד דולר בשנה), כאשר התל"ג שלה גבוה ממדינות כמו שבדיה (292 מיליארד דולר בשנה), פורטוגל (230 מיליארד דולר בשנה) וישראל (196 מיליארד דולר בשנה).
[עריכה] תרבות
הברון הברלינאי אלכסנדר פון הומבולדט, שבילה במקסיקו לפחות שנה מחייו, כינה את העיר "עיר הארמונות" (la Ciudad de los Palacios) הודות לארמונות הרבים שנבנו בה במאה ה-19 ולפני כן. כינוי אחר שזכתה לו העיר היא "צ'ילנגולנדיה", על שם בני המקום המכונים "צ'ילנגוס" (chilangos). יש האומרים כי פירוש השם הוא פועלים שהגיעו למקסיקו סיטי בשביל למצוא עבודה. אחרים גורסים כי השם מתייחס לצ'ילי, אחד המאכלים הנפוצים ביותר במטבח המקסיקני.
[עריכה] חינוך
במקסיקו סיטי שוכנת האוניברסיטה העתיקה ביותר בצפון אמריקה (נוסדה ב-1551) - היא האוניברסיטה הלאומית המקסיקנית (Universidad Nacional Autónoma de México, או בקיצור UNAM). היא נחשבת לאוניברסיטה היוקרתית ביותר במקסיקו וגם לגדולה ביותר - עם 296,000 סטודנטים בסך הכול (לשם השוואה, בכל המוסדות האקדמיים בישראל לומדים כ-245,000 סטודנטים[8]). UNAM מתגאה ב-3 זוכים בפרס נובל שלמדו בה, וכן רבים מנשיאי מקסיקו במרוצת השנים הם בוגרי UNAM. כמו כן, UNAM אחראית לכ-50% מהמחקר המדעי במקסיקו ומחזיקה בקמפוסי-לוויין רבים ובמרכזי מחקר מתקדמים בכל רחבי מקסיקו. היא נחשבת אחת מ-100 האוניברסיטאות המובילות בעולם לפי המגזין האקדמי של עיתון ה-Times האמריקני (The Times Higher Education Supplement). בחודש יוני 2007 הוכרז הקמפוס הראשי של UNAM על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית הראוי לשימור.
אוניברסיטאות נוספות בעיר הן: המכון הפולי-טכני הלאומי, האוניברסיטה המטרופוליטנית, ITAM, ITESM, אוניברסיטת לה-סייה, אוניברסיטת עמק מקסיקו ואוניברסיטת אנהואק (Anáhuac).
[עריכה] תקשורת
מקסיקו סיטי היא מרכז התקשורת הראשי במקסיקו. מרבית תחנות הטלוויזיה והרדיו הכלל-ארציות משדרות ממקסיקו סיטי (60 תחנות רדיו ו-11 תחנות טלוויזיה) והיא נחשבת גם למרכז הפרסום החשוב במדינה. שני עיתונים יומיים בעלי תפוצה כלל ארצית רחבה מאוד יוצאים לאור במקסיקו סיטי: El Universal ו-Excélsior. כמובן שיש גם שפע של מקומונים היוצאים לאור בעיר, כאשר העיקריים שבהם הם Reforma ו-La Jornada.
[עריכה] אמנות
היות שמקסיקו סיטי הייתה במשך שנים בירתה של אימפריה ספרדית רחבת גבולות, העושר האמנותי שלה גדול לאין שיעור ממקומות אחרים באזור מסואמריקה ובכלל. מקסיקו סיטי היא מקום מושבם של כ-160 מוזיאונים, יותר מכל עיר אחרת בעולם. ביטויי האומנות מרחיקים עד התקופה הפרה-היספאנית, וכלה בתקופת שלטון הספרדים במקסיקו ובתקופת מקסיקו המודרנית במאות ה-19 וה-20. יצירות אמנות רבות מהתקופה הפרה-קולומביאנית, רובן ככולן מעשה ידי עמי האזור הילידים (אצטקים, בני המאיה והאולמקים בתקופות מוקדמות יותר), מוצגות לראווה במוזיאונים הרבים הפזורים ברחבי העיר, כאשר הגדול והמפורסם שבהם הוא המוזיאון האנתרופולוגי של מקסיקו סיטי.
מרבית יצירות האמנות המאפיינות את התקופה הקולוניאלית במקסיקו מתארות את ההיסטוריה של המקום - בציור, בפיסול ובאיקונוגרפיה. מבין יצירות האמנות שאינן היסטוריות, נפוצות בעיקר יצירות אמנות דתיות, המתארות אירועים שונים הקשורים לנצרות. חלקן מוצגות בקתדרלה הגדולה שבככר המרכזית בסוקלו, שבמרכז העיר.
במהלך המאה ה-19 הפכה אקדמיית סן-קרלוס, שנוסדה בתקופה הקולוניאלית וכיום נקראת "בית הספר הלאומי לאמנות ויזואלית", לאקדמיה אמנותית חשובה מאין כמוה, והסטודנטים שלה יצרו יצירות אמנות מרשימות שרבות מהן מוצגות במוזיאון סן קרלוס. בשלהי המאה ה-19 הממשלה והנשיא, פורפיריו דיאס, הוסיפה לממן ולעודד אמנים.
אחרי המהפכה המקסיקנית התהווה במקסיקו סיטי זרם אמנות חדש, המכונה מורליזם. המורליזם הוא טכניקת ציור ייחודית על קירות ותקרות של מבנים. עבודות רבות של אמנים רבים, שהמפורסם שבהם הוא דייגו ריברה, מוצגות בבניינים ציבוריים רבים בעיר, כאשר הבולטים שבהם הם "הארמון הלאומי" ו"הארמון לאמנות יפה" שהקים פורפיריו דיאס.
פרידה קאלו, אשתו של ריברה, הייתה גם היא ציירת. ציוריה היו בעלי אופי לאומי מאוד, שתאם את התקופה מלאת השינויים בה חיה. העובדה שבילדותה ובבגרותה חוותה את המהפכה המקסיקנית הותירה בה חותם עז, שבא לידי ביטוי ביצירותיה. רבות מיצירותיה מוצגות בבית שבו נולדה ושבו העבירה את כל ימי חייה. ב-2002 הופק הסרט הביוגרפי "פרידה" המספר את סיפור חייה הכואב של קאלו, בכיכובם של סלמה הייק ואלפרד מולינה. הסרט הופק בהוליווד, אך רובו צולם במקסיקו סיטי.
[עריכה] ספורט
כדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר במקסיקו סיטי, כמו גם במדינה כולה. פומאס, קלוב אמריקה, אטלנטה (Atlante) והצלב הכחול (Cruz Azul) הן ארבע הקבוצות הבכירות של מקסיקו סיטי, המשחקות בשלושה אצטדיונים שונים. האצטדיון הגדול ביותר במקסיקו סיטי, הוא אצטדיון האצטקה - הנחשב גם לאחד האצטדיונים הגדולים בעולם ובו כ-126,000 מקומות ישיבה. האצטקה הוא אצטדיונה הביתי של נבחרת מקסיקו בכדורגל, הנחשבת לנבחרת החזקה ביותר בצפון אמריקה. בעיר האוניברסיטאית, הקמפוס הראשי של אוניברסיטת מקסיקו, ישנו אצטדיון אולימפי גדול שמשמש את קבוצת הפומות (Pumas) וכן הוא שימש תחרויות רבות במשחקים האולימפיים שנערכו במקסיקו סיטי ב-1968 במגוון ענפי ספורט. אצטדיונה הביתי של קבוצת "הצלב הכחול" נקרא "האצטדיון הכחול" ובו 39,000 מקומות ישיבה.
למקסיקו סיטי עבר עשיר באירוח תחרויות ספורט. שני גביעי עולם בכדורגל - מונדיאל 1970 ומונדיאל 1986 - נערכו שניהם במקסיקו סיטי. אצטדיון האצטקה הוא האצטדיון היחיד בעולם עד כה שאירח שני משחקי גמר מונדיאל. בשניהם, אגב, זכו נבחרות דרום אמריקאיות - ברזיל ב-1970 וארגנטינה ב-1986.
מקסיקו סיטי זכתה לארח גם את המשחקים האולימפיים 1968, לאחר שניצחה ערים כמו ליון, בואנוס איירס ודטרויט. גם המשחקים הפאן-אמריקניים נערכו במקסיקו סיטי בשנים 1955 ו-1975, בהשתתפות עשרות מדינות מיבשת אמריקה.
בייסבול הוא ענף ספורט שצובר פופולריות הולכת וגוברת בשנים האחרונות. אצטדיון "פורו סול" הוא אצטדיונה הביתי של קבוצת הבייסבול הבכירה של מקסיקו סיטי, "השדים האדומים" (Diablos Rojos de Mexico) ולשעבר גם אצטדיונה הביתי של קבוצת ה"נמרים" (Tigres), שעברה לייצג את העיר פואבלה.
מקסיקו סיטי אירחה מספר משחקים קדם-עונתיים של ליגת ה-NBA, והייתה לעיר הראשונה מחוץ לארצות הברית שערכה משחקי ליגה סדירים של ליגת הפוטבול האמריקנית - ה-NFL - בשנת 2005.
[עריכה] יהודים במקסיקו סיטי
-
ערך מורחב – יהדות מקסיקו
יהודים החלו להגיע לאזור מקסיקו סיטי כבר עם כוחות הקונקיסטאדורים של הרנאן קורטס ב-1519, והתיישבו שם. רובם ככולם היו אנוסים.
לאחר כ-300 שנים של רדיפות אחרי היהודים, חתם בניטו חוארס על סעיף חופש הדת ב-1860 במקסיקו. בשלב זה יהודים רבים עברו תהליך של התבוללות, אולם חופש הדת העניק לרבים מהם את האפשרות לחזור למקורות. יהודים המשיכו להגר במספרים קטנים מאירופה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בין השאר מצרפת, מגרמניה ומאוסטריה.
הקהילה היהודית מורכבת כיום גם מאשכנזים וגם ממזרחים, ולכל זרם יש בתי כנסת משלו. עם זאת, מוסדות קהילתיים רבים בתחומי חינוך, ספורט וחברה משותפים לשני הזרמים. אחוז נישואי התערובת בין יהודי מקסיקו הוא מהנמוכים בקהילות היהודיות בעולם (פחות מ-10%), לצד הקהילות היהודיות בקנדה ובאוסטרליה.
פולאנקו הוא "אגד שכונות" הכולל בתוכו שבע שכונות במערב מקסיקו סיטי, צפונית לפארק צ'פולטפק. בפולאנקו מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר במקסיקו סיטי. בעיר עצמה גרה רוב הקהילה היהודית במדינה, המונה כיום כ-50,000 יהודים.
[עריכה] ערים תאומות
- שיקאגו, אילינוי ,ארצות הברית
- ניו יורק, ארצות הברית
- לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
- מדריד, ספרד
- סן סלבדור, אל סלוודור
- סנטיאגו, צ'ילה
- גואטמלה סיטי, גואטמלה
- בוגוטה, קולומביה
- סאו פאולו, ברזיל
- ריו דה ז'ניירו, ברזיל
- פנמה סיטי, פנמה
- טורונטו, קנדה
- לונדון, בריטניה
- פריז, צרפת
- טוקיו, יפן
- בייג'ינג, סין
- קוסקו, פרו
- ארקיפה, פרו
- לימה, פרו
- סיאול, דרום קוריאה
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקסיקו סיטי |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ התיקון ה-44 לחוקת מקסיקו
- ^ פירוש השם: "בין קקטוסי האבן", בשפת נהואטל.
- ^ מקסיקו מחולקת ל-18 מדינות קטנות ונשלטת בצורה פדרלית - בדומה לארצות הברית ולגרמניה של היום. לצד המחוז הפדרלי של מקסיקו סיטי ישנה אחת מדינות האלה, המכונה "מקסיקו" (Estado de México) גם כן.
- ^ אזהרה של משרד החוץ האמריקאי לנוסעים למקסיקו סיטי, בצירוף פרטים על רמת הפשיעה שם
- ^ ניתן למצוא מידע נוסף בקישורים הבאים: [1], [2], [3]
- ^ תוצר לאומי גולמי לנפש במקסיקו סיטי
- ^ הגדרתו המקובלת של המושג "עוני" במקסיקו היא ההגדרה הסטנדרטית גם בישראל: עני מוגדר כאדם שמרוויח מחצית מהשכר החציוני במשק.
- ^ מצב ההשכלה הגבוהה בישראל ביחס לשאר העולם
אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) | לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) |
נופי אגאבה והמתקנים התעשייתיים הישנים בטקילה • קלאקמול • האזור הארכאולוגי בשוצ'יקאלקו • האזור הארכאולוגי בפאקימה • קריית האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו • מנזרי המאה ה-16 על מורדות הפופוקטפטל • אל טחין • המסיון הפרנציסקאני בסיירה גורדה דה קרטרו • המרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי ושוצ'ימילקו • המרכז ההיסטורי במורליה • המרכז ההיסטורי של אואחאקה והאתר הארכאולוגי מונטה אלבן • המרכז ההיסטורי בפואבלה• המרכז ההיסטורי של סאקאטקאס • העיר ההיסטורית של קמפצ'ה • האזור ההיסטורי של קרטרו • האזור ההיסטורי בטלקוטאלפאן • העיר ההיסטורית גואנאחואטו והמכרות הסמוכים • אוספיסיו קבאנייאס • בית לואיס בראגאן • הפארק הלאומי והעיר הפרה-קולמביאנית פלנקה • העיר הפרה-קולמביאנית צ'יצ'ן איצה • העיר הפרה-קולמביאנית טאוטיהואקן • העיר הפרה-קולמביאנית אושמאל • ציורי הסלע בסיירה דה סן פרנסיסקו • מפרץ קליפורניה • סיאן קאאן • שמורת הליוויתנים ויסקאינו |
איסטנבול - בגדאד - בואנוס איירס - בוגוטה - בייג'ינג - בנגלור - בנגקוק - ג'קרטה - דאקה - דלהי - הונג קונג - טהראן - טוקיו - כלכותה - לאגוס - לאהור - לונדון - לימה -מומבאי - מוסקבה - מנילה - מקסיקו סיטי - ניו יורק - סאו פאולו - סיאול - סנטיאגו דה צ'ילה - קראצ'י - קהיר - קינשאסה - ריו דה ז'ניירו - שאנגחאי - הערים הגדולות בעולם - |
|