קריית משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קריית משה, במבט ממלון קראון פלזה

שדרות המאירי בקריית משה

קריית משה היא שכונה במערב ירושלים. הוקמה בשנת 1923 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי". היא נמצאת בגובה של 820 מטרים מעל פני הים. מצפון גובלת בתחומה שכונת גבעת שאול והכניסה לירושלים, מדרום שכונת בית הכרם, ממזרח שדרות הרצל וקריית הממשלה, וממערב אזור התעשייה גבעת שאול. השכונה תוכננה במקור כשכונת גנים, אך כיום אופי זה השתנה. כמו כן ממוקמים בשכונה מספר רב של מוסדות חינוך.

[עריכה] היסטוריה

קריית משה הוקמה בין השנים 1923-1926 על ידי דתיים לאומיים, אנשי הסתדרות המזרחי. בהקמה סייעה קרן "מזכרת משה מונטיפיורי" בלונדון, קרן צדקה הנושאת את שמו של השר משה מונטיפיורי וסייעה קודם לכן בהקמת השכונות ימין משה, מזכרת משה, אוהל משה וזיכרון משה. קריית משה הייתה השכונה האחרונה שנבנתה בסיוע הקרן, ולכן יש שכינוה "מונטיפיורי החדשה".

בשנת 1924 רכש בא-כוחה של הקרן בארץ ישראל, הפרופסור דוד ילין, את אדמת השכונה - 112 וחצי דונם - במחיר של מאה לירות. תקנות השכונה מעידות על האופי הדתי-לאומי שביקשו מייסדיה להנהיג:

העמוד הראשון בספר תקנות "קרית סיר משה מונטיפיורי" משנת 1924

בשנת 1936 הקימו אנשי הפועל המזרחי בסמוך לקריית משה את "שכונת הפועל המזרחי", ששמה הוסב לאחר מכן ל"שכונת מימון", על שם הרב יהודה לייב מימון, ממנהיגי הציונות הדתית וממייסדי השכונה. כיום שכונת מימון נבלעה בתוך קריית משה וכמעט שאין מבחינים בין השתיים.

בשנת 1939 התגוררו בקריית משה 79 משפחות, לכל משפחה בית אבן משלה. בשנת 1941 שלחו התושבים מכתב לראש עיריית ירושלים בבקשה להסתפח לעיר ירושלים (כזכור, בתקנות השכונה נכתב: "ליסד שכונה עברית בקרבת ירושלם"), משום שהשכונה הייתה מרוחקת ממרכזה של העיר החדשה. התושבים פירטו במכתב זה את מראה שכונתם ומציינים את ההקפדה על הניקיון וההיגיינה בשכונה. וכך כתבו התושבים:

השכונה סופחה לירושלים לאחר הקמת המדינה.

במלחמת העצמאות נחתו מספר פגזים על השכונה. זהות המפציצים שנוייה במחלוקת: יש אומרים שאלו המצרים, ויש טוענים שהיו אלה כוחות צה"ל שהתכוונו להפגיז את דיר יאסין (גבעת שאול של היום), והתבלבלו בטיווח.

החל משנות החמישים החל צביונה המקורי של השכונה להשתנות. בתי האבן המקוריים נהרסו ברובם ובמקומם נבנו בנייני מגורים ושיכונים. מאז שנות השמונים גדל מספרם של התושבים הדתיים בשכונה, חלקם לומדים או עובדים במוסדות הדתיים בשכונה, כמו ישיבת מרכז הרב או מכון מאיר. ואולם, השכונה נותרה שכונה מעורבת, וניתן לראות בה תושבים ותיקים לצד זוגות צעירים ומשפחות מרובות ילדים. בנוסף, בניגוד להיותה מנותקת בעבר ממרכזה של העיר החדשה, כיום השכונה נחשבת מרכזית מאוד, בשל קרבתה לבנייני האומה, לתחנה המרכזית, ליציאה מהעיר ובעתיד גם לגשר המיתרים של הרכבת הקלה.

[עריכה] תכנון

תוכניתו המקורית של האדריכל ריכרד קאופמן לשכונת קריית משה מאפריל 1924. במרכז התמונה, ממזרח למערב, השדרה המרכזית (שדרות המאירי של היום). המבנה השחור והגדול שבסופה הוא המבנה המרכזי של השכונה, בית הכנסת "אוהל יצחק"

השכונה תוכננה תוכננה כשכונת גנים. תכנונה הופקד בידי האדריכל ריכרד קאופמן (1958-1887), שתכנן שכונות גנים נוספות כגון תלפיות (1921), בית הכרם (1921), רחביה (1922) ובית וגן (1925). על פי עיקרון התכנון הסטנדרטי של שכונת הגנים, הייתה שדרה מרכזית שחצתה את השכונה מצפון לדרום, ובקצה עמד מבנה ציבור. השדרה היא שדרות המאירי של היום, ומבנה הציבור שבסופה הוא בית הכנסת "אוהל יצחק", בתכנונם של האדריכלים אליעזר ילין ווילהלם הקר.

האדריכלים ילין והקר חברו לריכרד קאופמן בתכנון השדרה המרכזית (שדרות המאירי), ונקבע כי לכל אורכה יינטעו עצי ברוש. ראשיתה של שדרה זו בפינת הרחובות הרב צבי יהודה (לשעבר בן-דור)-העילוי-ימין אבות-המאירי, וסופה בהצטלבות עם רחוב קוסובסקי, שם עומד המבנה הציבורי - בית הכנסת. כיום רציפותה של השדרה נקטעת בהצטלבות עם רחוב קריית משה בשל קיוסקים שנבנו על השדרה.

בית הכנסת תוכנן כמבנה אבן מרובע, שעליו בסיס מתומן וכיפה עגולה, מאפייני סגנון בנייה מזרחי-מסורתי. יחד עם זאת שולבו בתכנון המבנה

בית זקס ברחוב קריית משה 14, אחד מבתי האבן המקוריים של השכונה בתכנונם של ילין והקר

גם מאפייני הסגנון הבינלאומי שרווח בשנות השלושים: צמדי חלונות ארוכים וצרים.

כיום קשה מהתבוננות בחזית הקדמית של המבנה לזהות את התכנון המקורי של הקר וילין, שכן לאורך השנים נוספו בקדמת המבנה חדרי תפילה קטנים ששינו את המראה הקדמי של הבניין כמעט עד לבלי הכר.

ילין והקר אף תכננו את בתי המגורים בשכונה. בתים אלו תוכננו כבתים חד-קומתיים פשוטים ובעלי גגות רעפים, ששיוו לשכונה מראה כפרי. בתים אלה, שהיו בתיהם של מייסדי השכונה וראשוניה, נהרסו ברבות השנים ובמקומם נראו בתי דירות. ואולם כיום ניתן למצוא בשכונה בתים מקוריים אחדים שהשתמרו.

[עריכה] מוסדות ובניינים בשכונה

מוסד הרב קוק, אותו הקים הרב יהודה לייב פישמן מימון בשכונה וברחוב שלימים נשאו את שמו

• בית חינוך עיוורים: נוסד בעיר העתיקה בשנת 1902 על ידי אברהם משה לונץ. בשנת 1932 נחנך בניין המוסד, כיום ברחוב הרב צבי יהודה 6 (לשעבר רחוב בן-דור). הבניין תוכנן על ידי האדריכל הבריטי טגארט באופן שיקל על העיוורים את ההתמצאות בו. באמצע שנות השישים התרחב המוסד ונבנו האגפים החדשים מצפון לבניין המקורי, לצד רחוב דגל ראובן של היום. המוסד מכשיר ילדים ונערים עיוורים להשתלבות בחברה ומפתח אצלם יכולות למידה ויצירה. זהו אחד המוסדות הוותיקים ביותר בשכונה.
• מוסד הרב קוק: מוסד הוצאה לאור של ספרות תורנית וציונית-דתית. נוסד בשנת 1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, ושוכן כיום ברחוב הנושא את שמו, במבנה מנדטורי. המוסד מוציא את כתביו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מהדורות מדעיות ומוגהות של מפרשי התלמוד, וכתב עת תורני-מדעי בשם "סיני", שאותו ערך הרב מימון ולאחר מכן חתנו, יצחק רפאל. כיום, מלבד ההוצאה לאור, פועל במקום גם כולל, ספרייה תורנית ובית הכנסת "בית יהודה" על-שם הרב מימון. כמו כן, כמעט מדי שנה מקיים המוסד "כנס תורה שבעל-פה" שבו מרצים הרבנים הראשיים לישראל ודמויות ידועות נוספות מהעולם התורני. המוסד היה מרכזה של שכונת מימון הסמוכה לקריית משה.
• ישיבת מרכז הרב:"הישיבה המרכזית העולמית" נוסדה על ידי הרב הראשי לארץ-ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת 1924 ובתחילה שכנה
  

  

  בית היתומים דיסקין בגבול שכונת קריית משה ושכונת גבעת שאול
  בביתו של הרב בשכונת בית דוד. בשנת 1964 נבנה בניין הישיבה ברחוב בן-דור בקריית משה. לפני מספר שנים הוסב שמו של הרחוב לרחוב הרב צבי יהודה, על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הרב קוק וראש הישיבה במשך שנים רבות. סמוך לישיבה שוכנת ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבה תיכונית מיסודה של ישיבת מרכז הרב.
• בית היתומות ויינגרטן: בית יתומות על שם דוד ויינגרטן. נוסד בשנת 1902. חיי היום-יום של המוסד תועדו בהרחבה במצלמתו של הצלם צדוק בסן בין השנים 1934-1902. צילומים אלה נחשפו לאחרונה בתערוכה "יתומות". כיום שוכנת שם פנימייה חרדית לבנות.
• בית היתומים דיסקין: בית יתומים, שוכן בגבול קריית משה וגבעת שאול. נוסד בשנת 1880 בעיר העתיקה בידי הרב יהושע לייב דיסקין, ובראשית המאה העשרים יצא מן החומות. בשנת 1927 נבנה הבניין ברחוב ריינס של היום. הבניין תוכנן במתכונת אקלקטית וחזיתו סימטרית. במקור תוכננו לשלב בו עיטורי אבן רבים, אך עלות הבנייה אילצה את הצמצום בעיטורים, שהתסכמו בגילופי עצי דקל. בשנת 1949 פורסם לראשונה כי יתומי המוסד עוברים התעללות קשה מצד אנשי הצוות, שכללה על-פי עדויות היתומים שהייה ממושכת בצינוק, הרעבה והתעללות מינית. כתוצאה מפרסומים אלו קמה ועדת חקירה ממלכתית שהגישה את מסקנותיה בשנת 1950. היועץ המשפטי לממשלה דרש שמנהלי המקום יוחלפו במנהלים חדשים שיתחייבו לקבל את מסקנות הוועדה. כיום המקום משמש כפנימיה חרדית לנערים ונמצא תחת פיקוח משרדי הממשלה. המקום משמש מרכז למספר מוסדות חינוך שאינם מיועדים ליתומים בלבד. עיקר הפעילות ליתומים מתבצעת באמצעות 'קרן היתומים'.

"בית הרב משה אוסטרובסקי המאירי זצ"ל ואשתו מרת שרה ע"ה הוקדש לתלמידי פנימיית הסמינר". שלט על בניין ישיבת המאירי מיסודה של מכללת ליפשיץ בשדרות המאירי

• מכון מאיר: מכון דתי לאומי המשמש בית מדרש לחוזרים בתשובה. הוקם בשנת 1974 על ידי הרב דב ביגון, ראש המכון עד היום. המכון נקרא על-שם אליעזר מאיר ליפשיץ. כיום לומדים בו כארבע מאות תלמידים וקיימות בו מחלקות לדוברי עברית, רוסית, אנגלית, צרפתית וספרדית. המכון אף מוציא עלון פרשת השבוע פופולרי בשם "באהבה ובאמונה", המופץ בבתי הכנסת הדתיים-לאומיים.
• מכללת ליפשיץ: בית המדרש למורים "המזרחי" נוסד בבניין שהיה קודם לכן ביתו של הרב משה אוסטרובסקי-המאירי שעל-שמו נקרא הרחוב, בשדרות המאירי 11 של היום. מנהלו הראשון היה אליעזר מאיר ליפשיץ, ולאחר מותו נקראה המכללה על שמו. כיום הקמפוס המרכזי של המכללה הוא ברחוב הלל במרכז העיר, ובבניין המקורי בשדרות המאירי פועלת כיום ישיבת הסדר אקדמאית השייכת למכללה.
• בית הכנסת היכל יעקב על שם הנדיב יעקב ספרא. בית הכנסת המרכזי בשכונה, השוכן בין רחוב ריינס לרחוב בן ציון, נוסד לפני כ-20 שנה. רב בית הכנסת הוא הרב הראשי לשעבר הרב מרדכי אליהו שכן לשכתו פועלת במקום גם כן. הבית כנסת מהווה מרכז רוחני עיקרי מאוד לתושבי השכונה, בעיקר לבני העדה הספרדית. במקום פועל גם כולל לאברכים.

[עריכה] רחובות השכונה

שלט רחוב העילוי בקריית משה

• קריית משה: רחובה הראשי של השכונה, נקרא על-שמה כדי לשמר את השם. שמו הקודם של הרחוב היה הרב אוסטרובסקי (המאירי), שלאחר מכן נקראה על-שמו השדרה הסמוכה, שדרות המאירי.

• שדרות המאירי: השדרה שתוכננה במקור כחלק משכונת הגנים. נקראת על-שם הרב משה אוסטרובסקי (המאירי) 1947-1886, ממנהיגי תנועת המזרחי בארץ ישראל, מורה ועסקן ציבורי. כיום זוהי שדרה להולכי רגל, כאשר משני צדיה נטועים עצי ברוש ולאורכה ממוקמים ספסלי ישיבה. ברחוב זה שוכנים מכון מאיר וישיבת המאירי (מכללת ליפשיץ).

• העילוי: כינויו של הרב שלמה פוליאצ'יק (1928-1877), שהיה ראש ישיבה בניו יורק. ברחוב זה שוכן בית היתומות ויינגרטן.

• שושנה (פוליאקוב): על שם הנדבנית שושנה פוליאקוב, שייסדה קרן חסד וסיוע למוסדות דת בירושלים. נפטרה בשנת 1927. בתחילת הרחוב עומד אחד מבתי האבן המקוריים של השכונה. לפני סיפוחה של קריית משה לירושלים נקרא הרחוב רחוב השרון.

הבניין המקורי של בית חינוך עיוורים ברחוב הרב צבי יהודה 6 (לשעבר רחוב בן-דור)

• קוסובסקי: על-שם הרב חיים יהושע קוסובסקי (1960-1873), חוקר ספרות התלמוד ומחבר הקונקורדנציה לספרות חז"ל. ממייסדי קריית משה. ברחוב זה, שמתחיל בסוף השדרה המרכזית (שדרות המאירי), נמצא בית הכנסת המרכזי של השכונה, "אוהל יצחק".

• סירקיס: על-שם הרב דניאל סירקיס (1965-1881), ממייסדי התנועה הציונית-דתית בפולין, חבר המועצה הדתית של מדינת ישראל וחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל.

• דגל ראובן: נקרא על-שם ספרו של הרב ראובן כץ (1963-1880). היה רבה הראשי של פתח תקווה וחבר הרבנות הראשית לישראל. ברחוב זה נמצאים בנייני "בית חינוך עיוורים".

• הרב מימון: על-שם הרב יהודה לייב פישמן מימון 1962-1875), מראשי הציונות הדתית, מנהיג תנועת המזרחי, שר הדתות הראשון ומחותמי מגילת העצמאות. רחוב מרכזי בשכונת מימון שכיום נבלעה בתוך קריית משה. ברחוב שוכן מוסד הרב קוק, אותו ייסד הרב מימון בשנת 1936 ובראשו עמד עד מותו. שמו הקודם של הרחוב הוא שרי המאה, על-שם סדרת ספרים שכתב הרב מימון.

שלט עם שמו הישן של השדרה "שדרות בן דור", ומעליו השלט עם השם החדש- "רחוב הרב צבי יהודה"

• הרב ריינס: קרוי על-שם הרב יצחק יעקב ריינס (1915-1839), מייסד המזרחי בשנת 1902, סופר וראש ישיבה. היה ציר בקונגרסים הציוניים ומראשוני הרבנים שחברו לבנימין זאב הרצל, שהיה ידיד טוב של הרב ריינס.

• בן ציון: על-שם שמעון שמואל בן ציון (1959-1894), מבוני ירושלים. ברחוב זה ממוקמים "בתי בן ציון", בתי הדירות שבנה והשכיר לדיירים. בשנת 1959 נרצח על ידי אחד מדיירי הבניין, ככל הנראה על רקע סכסוך כספי.

• ניסנבוים: על-שם הרב יצחק ניסנבוים (1942-1868), חובב ציון, מראשי הסתדרות המזרחי. שמו הקודם של הרחוב היה הרב ריינס.

• הרב צבי יהודה: על-שם הרב צבי יהודה הכהן קוק (1982-1891), ראש ישיבת "מרכז הרב" השוכנת ברחוב זה. ערך חלק מכתבי אביו, הרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. במשך שנים היה הרחוב קרוי רחוב בן-דור, על-שם יצחק בן-דור, עיתונאי שנפל במלחמת השחרור, ולפני שנים אחדות שונה לשמו הנוכחי. השם החדש לא נקלט ועדיין ניתן לראות מפות ושלטים הנושאים את השם הוותיק. ברחוב זה התגורר בילדותו הסופר מאיר שלו, ובספרו "בביתו במדבר" הוא מתאר את הווי ילדותו בשכונה.

[עריכה] ראו גם

• המקשר

[עריכה] לקריאה נוספת

• דוד קרויאנקר, אדריכלות המדינה שבדרך בראי יצירתם של הקר-ילין, כתר הוצאה לאור, 2006.
• שבתי זכריה, ירושלים של מעלה - שכונות ירושלים וסיפוריהן, אריאל, 2005.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונות של קריית משה בפורטל תמונות ירושלים