קריית הממשלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המבצעת של מדינת ישראל.
[עריכה] היסטוריה
זמן קצר לאחר הקמת המדינה, וכתגובת נגד לדרישת האו"ם לבינאום העיר ירושלים החליטה בחודש דצמבר 1949 ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה אז דוד בן-גוריון להעביר את מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים.
לצורך מיקום מוסדות השלטון נבחרה גבעה פנוייה במערב העיר - גבעת רם.
באזור מרוכז זה נמצאת קיריית הלאום המכילה המבנים העיקריים של שלוש הרשויות של מדינת ישראל:
- מבנה הרשות המחוקקת - הכנסת.
- מבני הרשות המבצעת - בניין משרד ראש הממשלה, בניין משרד החוץ וכן משרד האוצר ומשרד הפנים.
- ומבנה הרשות השופטת - בית המשפט העליון
בניית מבני הממשלה שהחלה בשנת 1950 נמשכה שנים רבות, ומבין משרדי הממשלה המתוכננים ניבנו רק שלושה במהלך העשור הראשון להקמת המדינה (משרד החוץ נוסף, בסגנון ארכיטקטוני שונה, בשנות ה-90).
התוכנית המקורית של הקמת קיריית הממשלה תוכננה על ידי האדריכל יוסף קלארווין אשר הציע הקמת "עיר גנים" - מבנים שביניהם שטחים פתוחים ציבוריים. תוכנית זה נועדה לאפשר הקמת משרדי הממשלה השונים בשלבים (כאשר ימצא המימון להקמתם), ומבלי להשאיר מראה אזור בלתי גמור או בנייניים חצי מושלמים (דבר שהיה קורה לו היו מתכנניים את הקמת כל המשרדים במבנה אחד מונומנטלי). במסגרת שלב הבנייה שהיה אמור להיות ראשוני (והיה סופי) הוקמו שלושת משרדי הממשלה המרכזיים - משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים. בהמשך היו אמורים להיבנות ארבעה בניינים נוספים. בין המבנים הותרו שטחי גינה פתוחים (אשר במהלך השנים הפכו למגרשי חנייה לעובדי המשרדים ולשטחים סגורים בשל צרכים ביטחוניים של הגנה על אישי הציבור העובדים במשרדים אלה.
המבנים הוקמו בסגנון בנייה מנדטורי, כאשר בכל קומה יש מסדרון מרכזי שמשני צדדיו ובקצותיו מצויים המשרדים.
על מנת למנוע בניית מבנים מאסיביים מידי, ועל מנת להשתלב עם פני השטח ההרריים נבנו המבנים בשלוש מדרגות בכל מבנה (כל מבנה מהווה שלושה בניינים המחוברים זה לזה בהתאם לשיפוע של הגבעה). המבנים מצופים באבן ירושלמים, כאשר כל קומה וקומה מופרדת מקודמתה באמצעות מגרעת בשיפוע האבן.
[עריכה] המבנים בספרות
תיאור של המבנים זמן קצר לאחר בנייתם מופיע בספרו של עמוס עוז - מיכאל שלי:
| למרגלות משרד ראש הממשלה אשר נבנה בקריה החדשה מפוזר לו עדר צאן קטן. כבשים מכרסמות במנוחה. רועה זקן קופא על הסלע מנגד. והרים סביב. | ||
| -- מיכאל שלי, עמ' 186 | ||
[עריכה] לקריאה נוספת
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996
