קונקורדנציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קונקורדנציה היא רשימה אלפביתית של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה. קונקורדנציה נהוג לחבר לספר מסוים, בעל חשיבות שתצדיק פעולה זו, או למכלול יצירתו של סופר או משורר. הקונקורדנציה היא כלי עזר ראשון במעלה לחוקרים את היצירה הנידונה וללומדיה. ראשיתה של הקונקורדנציה היה לתנ"ך, והיא נכתבה על ידי חכמי-דת נוצרים בין השאר ככלי עזר לוויכוחים בין-דתיים (ואף תורגמה לעברית בדיוק למטרות הללו). בעת החדשה השתמשו ברעיון גם לגבי יצירות נוספות.

בעבר, בשל העובדה שיצירת קונקורדנציה הייתה מלאכה מייגעת, ארוכה ויקרה, נוצרו קונקורדנציות רק ליצירות חשובות במיוחד כמו התנ"ך, הקוראן או יצירותיו של ויליאם שייקספיר.

היום, למרות השימוש במחשבים, יצירת קונקורדנציה (מודפסת או ממוחשבת) עדיין עשויה לדרוש עבודה ידנית רבה, משום שבביצועה נדרשת מיומנות לשונית גבוהה: בקונקורדנציה יש לרכז יחדיו את כל המילים הנובעות משורש אחד, לפי הטיותיהן השונות. יחד עם זאת, יש להפריד בין שתי מילים בעלות משמעות שונה, הנכתבות שתיהן באותה צורה או נובעות שתיהן מאותו שורש. בנוסף כוללת הקונקורדנציה לרוב מידע נוסף כמו פרשנות או הגדרות של המילים, כמו גם הצלבות על פי נושאים - מה שלא בהכרח אפשרי לייצר בקונקורדנציות הנוצרות אוטומטית על ידי תוכנת מחשב. עם זאת, כאשר טקסט כלשהו נמצא בזיכרון המחשב, יכול אדם בעל מיומנות לשונית לבצע עליו חיפושים ולקבל את היכולות הבסיסיות של קונקורדנציה. (מנוע חיפוש איננו מאפשר בדרך כלל את מציאת כל ההטיות האפשריות של השורש).

[עריכה] קונקורדנציות עבריות

קונקורדנציה ידועה וחשובה במיוחד היא הקונקורדנציה לתנ"ך, המכילה את כל המילים שבתנ"ך. קונקורדנציה עברית לתנ"ך שערך ד"ר שלמה מאנדלקרן יצאה לאור בשנת התרנ"ו (1896), ולאחר מכן יצאה במהדורות נוספות שבהן תיקונים והרחבות. אוניברסיטת בר-אילן הפיקה קונקורדנציה ממוחשבת לחקר לשונו ויצירתו של ש"י עגנון. קונקורדנציה חדשה לתנ"ך נכתבה על ידי המילונאי אברהם אבן-שושן, שיצר גם קונקורדנציה לכתבי חיים נחמן ביאליק.

מפעל קונקורדנציות חשוב לספרות חז"ל נערך על ידי משפחת קוסובסקי (האב הרב חיים יהושע קוסובסקי ובניו בנימין קוסובסקי ומשה קוסובסקי), הכולל קונקורדנציות למשנה, לתוספתא, לתרגום אונקלוס, לתלמוד הבבלי, לתלמוד הירושלמי, למכילתא, לספרא, ולספרי, אוצר השמות לתלמוד ואוצר השמות למכילתא.

קונקורדנציה נוספת לשירת ביאליק נערכה באופן ממוחשב על ידי אליהו ציפר. בקונקורדנציה זו, שאינה מייצגת בהכרח את אופי השימוש המקובל בקונקורדנציות ושאינה מקיפה את כל כתביו או שיריו של ביאליק, ניתן לאחזר משמעותה של מלה ומקורותיה מבלי להפשיטה מנטיותיה. ראו ההמחשה הבאה:

דף דוגמה מספר 1
עמוד השירים

דף דוגמה מספר 2
עמוד האינדקס

מקרא לקידוד שבעמוד האינדקס

בתמונה הראשונה בטור 4 שורה 2 (המשכו של השיר: "משוט במרחקים") מופיעה המלה "נֶאְדָּרָה". הקונקורדנציה מפנה את המשתמש (באמצעות מספר סידורי, 63) ישירות אל שורש המילה (א.ד.ר.), משמעותה ורובדה הלשוני. בניגוד לקונקורדנציות אחרות, ההפניות לאינדקס נעשות מתוך הטקסט המנותח ולא להפך (כך שאי אפשר לקבל הפניה לכל השירים בהם השתמש המשורר במילה מסוימת).

[עריכה] לקריאה נוספת

קונקורדנציה לשירת ביאליק, אליהו ציפר, הוצאת חצב, תשס"ג.
קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים : אוצר לשון המקרא - עברית וארמית, שורשים, מלים, שמות פרטיים, צרופים ונרדפים, בעריכת אברהם אבן שושן.