פרשת השבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בפרשת השבוע. אם התכוונתם לסדרת הטלוויזיה, ראו פרשת השבוע (סדרת טלוויזיה).

חמשת חומשי התורה נחלקים ל־54 פרשיות, ובכל שבת נהוג לקרוא בבית הכנסת אחת או שתים מהן לפי סדרן. הפרשה הנקראת בשבוע מסוים היא פרשת השבוע.

תוכן עניינים 1 החלוקה לפרשיות 1.1 התאמה ללוח השנה 1.1.1 התאמה תוכנית 1.2 מנהגי תימן 2 קריאת הפרשה 2.1 החלוקה לעליות 3 הפטרה 4 דרשות על פרשת השבוע 4.1 בחסידות 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] החלוקה לפרשיות

החלוקה הנוכחית של פרשות השבוע היא על פי מנהג יהדות בבל, שבו היו עוברים על כל התורה בכל שנה. ביהדות ארץ ישראל היו עוברים על התורה רק פעם בשלוש שנים (או שלוש שנים וחצי), ולכן חלוקת הפרשות הייתה שונה והפרשות היו קצרות יותר. עדויות לחלוקת פרשות שבוע לפי מנהג בבל נמצאו בספרים ובפיוטים עתיקים, בהם כאלה שנתגלו בגניזת קהיר. בתקופת הגאונים עברו כל קהילות ישראל לנהוג כמנהג בבל.

הקביעה לשם הפרשות הייתה שונה במקורות שונים. כך לדוגמה הפרשה הידועה היום בשם "פרשת בלק" נקראת בתלמוד הבבלי "פרשת בלעם" ובתלמוד הירושלמי "פרשת בלק ובלעם" השמות המקובלים כיום לפרשות השבוע נקבעות לפי מלה או מילים הנמצאות בתחילת הפרשה, לרוב בפסוק הראשון של הפרשה.

גם בחלוקה עצמה לפרשות היו הבדלים קטנים.

[עריכה] התאמה ללוח השנה

אם שבת חלה באחד מחמשת החגים מהתורה (ראש השנה, יום כיפור, ימי סוכות, שבעת ימי הפסח ושבועות), אין קוראים בה את פרשת השבוע אלא קטע מיוחד המתייחס לחג. לעומת זאת, את פרשת וזאת הברכה קוראים תמיד בשמחת תורה, גם אם חל החג ביום חול.

בשנה עברית פשוטה, לא מעוברת, יש בין 353-355 ימים, כלומר 50 או 51 שבתות. בשנה מעוברת יש בין 383-385 ימים, כלומר 54 או 55 שבתות. בשתי שבתות בשנה תמיד לא קוראים פרשה (סוכות ופסח), ועל כן המספר הגדול ביותר של שבתות בשנה בהם קוראים פרשה הוא 53, שזה בדיוק מספר הפרשיות בלי "וזאת הברכה" שקוראים גם לא בשבת. על מנת להספיק לקרוא את כל הפרשות בשנים בהן אין 55 שבתות, או שראש השנה או יום כיפור חלים בשבת, נוהגים לחבר שתי פרשיות ולקוראן יחד בשבת אחת. בארץ ישראל יש ששה זוגות של פרשות שניתן לחבר, ובחוץ לארץ נוספת גם שביעית.

זוגות הפרשיות המתחברות הם:

• ויקהל-פקודי - מתחברות אך ורק בשנים רגילות (לא מעוברות), אך לא בשנים פשוטות מסוג השא אשר מכיוון שהן מתחילות ביום חמישי ופסח חל ביום ראשון יש להן שבת נוספת לפני הפסח.
• תזריע-מצורע - מתחברות תמיד ורק בשנים רגילות.

• אחרי מות-קדושים - מתחברות תמיד ורק בשנים רגילות.

• בהר-בחוקותי - מתחברות רק בשנים פשוטות. אך בשנים מסוג הכז אשר יש להן שבת עודפת בגלל שהן מתחילות ביום חמישי, הן נקראות בנפרד בארץ ישראל. בחוץ לארץ בהר ובחוקותי מחוברות גם בשנים מסוג הכז, בגלל ששמיני של פסח חל בשבת.

• מטות-מסעי - מתחברות כאשר הדבר נדרש כדי שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב. בחוץ לארץ הן נפרדות רק בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי. בארץ ישראל הן נפרדות גם בשנים מסוג בשז וגכז, מכיוון שתשעה באב נדחית ליום ראשון ובכך מתפנה עוד שבת לפני תשעה באב. בחוץ לארץ, בשנים אלו, מטות ומסעי מחוברות, בגלל ששמיני של פסח חל בשבת ולא קוראים בו פרשה.

• ניצבים - וילך - מתחברות כאשר ראש השנה או יום כיפור חלים בשבת, ויש שבת פחות לקריאת פרשה. לחיבור פרשות אלו ניתן הסימן "בג המלך פת וילך" שמשמעותו - אם יום "המלך" = ראש השנה יוצא ביום ב' או ביום ג' - פרשת וילך נקראת בנפרד.

בחוץ לארץ יש שתי אפשרויות לשינויים לעומת הקריאה בארץ ישראל. ראשית, אם פסח חל בשבת, שמיני של פסח בחוץ לארץ הוא חג ולא קוראים בו פרשה, בעוד בארץ ישראל קוראים את פרשת השבוע. כדי לפצות על השבת החסרה מחברים את בהר-בחוקותי או את מטות מסעי, הראשון שאינו כבר מחובר.

אפשרות שנייה היא כאשר שבועות חל ביום שישי אז היום השני (שנחגג רק בחו"ל) חל בשבת ודוחה את קריאת הפרשה. בשנים שזה קורה, שנים בהם פסח חל ביום חמישי, מחברים בחוץ לארץ את חוקת-בלק, מכיוון שמטות ומסעי ממילא כבר מחוברים.

כעיקרון, מחברים שתי פרשות קצרות יחד (בפרשה ממוצעת קצת מעל 100 פסוקים). כך הדבר בניצבים-וילך (יחד 70 פסוקים), תזריע-מצורע (יחד 157 פסוקים), אחרי מות-קדושים (יחד 144 פסוקים) ובהר-בחוקותי (יחד 135 פסוקים). הפרשות האחרות המתחברות נבחרו בדלית ברירה או בגלל מקומן בלוח השנה.

[עריכה] התאמה תוכנית

באופן כללי, אין קשר בין תוכן הפרשה לבין התקופה בשנה בה היא נקראת. עם זאת, צויינו הקשרים בין לוח השנה לבין הפרשות הנקראות, מן הסתם הקשרים אשר נמצאו לאחר שנקבע סדר הקריאה. הקשרים אלו כוללים:

• בשבת שלפני תשעה באב קוראים את פרשת דברים בה מופיע הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם משאכם וריבכם" המרמז למגילת איכה.
• את פרשות הקללות בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא קוראים בתחילת הקיץ, מעט לפני שבועות ובסופה, מעט לפני ראש השנה. הקריאה בבחוקותי תמיד מופרדת מחג השבועות כדי לא להצמיד את הקללות לחג, והקריאה בכי תבוא היא לפני ראש השנה, אך מופרדת ממנה בשבת אחת, כדי לקיים "תכלה שנה וקללותיה".
• פרשת פקודי המציינת את הקמת המשכן בראש חודש ניסן נקראת בשנים רבות בשבת החודש שהיא השבת שלפני ראש חודש ניסן.
• פרשת מקץ נקראת ב-90% מהשנים בחנוכה ונמצאו קשרים שונים בינה לבין החג.

[עריכה] מנהגי תימן

לפי מנהג יהודי תימן הבלדי נוהגים לחבר את חקת ובלק במקום את מטות מסעי. מעטים (בעיקר הדרדעים) נוהגים כרב סעדיה גאון ומחלקים את פרשת חוקת בין שתי שבתות: חציה הראשון נקרא עם פרשת קורח וחציה השני עם פרשת בלק.

[עריכה] קריאת הפרשה

ערך מורחב – קריאת התורה

הפרשה הראשונה בתורה, פרשת בראשית, נקראת בשבת שלאחר שמחת תורה, והפרשה האחרונה, פרשת וזאת הברכה, נקראת בשמחת תורה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת, ובימי שני וחמישי שלפני השבת.

[עריכה] החלוקה לעליות

פרשת השבוע, מחולקת לשבעה קטעים. בחגים ובמועדים המספר קטן יותר, למעט במקרה שבו המועד או החג חל בשבת שאז נשארים 7 קטעים. בכל קטע אחד המתפללים עולה לקרוא בתורה. מסיבה זו נקראים קטעים אלו "עליות". העולה לתורה מברך ברכות מיוחדות בתחילת העלייה לתורה ובסופה. ליד העולה עומד ומול ספר התורה עומד בעל הקורא המראה לעולה היכן מקום הקריאה בספר התורה (בעבר נקרא בשל תפקידו זה חזן). כיום נהוג ברוב עדות ישראל כי בעל הקורא הוא שקורא את הקריאה בקול ובטעמים עבור העולה לתורה ובמקומו. התימנים עדיין מקיימים את המנהג הקדום לפיו העולה קורא בעצמו את קריאת התורה בקול ובטעמים, למעט במקרים בהם העולה אינו בקי בקריאה בטעמים.

אצל האשכנזים והתימנים נהוג שאם יש נער החוגג בר מצווה באותו שבוע, מעלים אותו לקטע האחרון בפרשה, הקרוי "מפטיר", ולהפטרה שאחריו. אצל רוב ה ספרדים נהוג שבר המצווה עולה לעלייה אחרת.

[עריכה] הפטרה

ערך מורחב – הפטרה

בתום הקריאה בפרשת השבוע קוראים גם קטע מספרי הנביאים, הקרוי הפטרה. תוכנו של קטע זה קשור לתוכנה של פרשת השבוע או למועד קריאתה ונקרא לרוב על ידי העולה האחרון בתורה שנקרא "מפטיר".

[עריכה] דרשות על פרשת השבוע

יש מקומות הנוהגים לאחר הקריאה בפרשת השבוע שהרב נושא דרשה בנושאי הפרשה, וכן מקובלים חוגי לימוד בפרשת השבוע. מנהג זה תפס תאוצה החל מזמנו של הנצי"ב שדרשותיו בפרשת השבוע כונסו לספר "העמק דבר". דוגמה מהשנים האחרונות יש לראות ב"דפים" בפרשת השבוע של חוקרת המקרא נחמה ליבוביץ. השיעורים שהפיצה בדפים משוכפלים, החל משנת 1942, קובצו ברבות הימים לחמישה ספרים המקבילים לחמשת חומשי תורה. גם אחיה, ישעיהו ליבוביץ, הרבה לתת שיעורים בפרשת השבוע, ואף הם קובצו בספר.

[עריכה] בחסידות

בחסידות דרשת האדמו"ר על פרשת השבוע ניתנת בטיש, עיקר הדרשות בחסידות מדבר על רעיונות מוסריים שנמצאים ברמז בפרשות או על ההקשר בין הפרשה לחג הקרוב. קיימים דגשים שונים בחסידיות שונות כך לדוגמה האדמורי"ם של צאנז (הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם) וחב"ד (הרב מנחם מנדל שניאורסון) הדגישו את לימוד פרשת השבוע עם רש"י בדרשותיהם. כמו כן נדרשו בתורת החסידות הקשרים בין תוכן כל אחד משבעת חלקי הפרשה לבין הספירה המקבילה לו על פי הקבלה. אחת הדמויות העקריות בדורנו העוסקות במציאת הקשרים אלו היא הרב יצחק גינזבורג שאף הוציא מספר ספרים בנושא.

[עריכה] ראו גם

• שניים מקרא ואחד תרגום
• עלון פרשת השבוע

[עריכה] קישורים חיצוניים

• פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחד, מאמר באתר "דעת".
• חיבור הפרשיות ומחזור הקריאה, באתר "הוצאת לוח".
• פרשות השבוע סדר פרשות השבוע, ומידע על ספרי פרשת השבוע.

אתרים עם שיחות ומאמרים על פרשות השבוע:

• שיעורים בפרשיות השבוע, אתר בית מדרש וירטואלי הר עציון
• אור חדש בפרשת השבוע חידושים בפרשת השבוע מאת הרב יצחק גינזבורג המתעדכנים מדי יום.
• קישורים לפרשות השבוע, אתר שאבעס נט.
• מאמר לפרשיות השבוע, פרשת השבוע בחברותא
• מאמרים על פרשת השבוע באתר "כיפה".
• כתבות מרתקות בפרשיות השבוע באתר BeitChabad.org.il
• מאמרים על פרשת השבוע, אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי יהדות