פרשת משפטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת משפטים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ד פסוק יח.

בחלק מהשנים קוראים את פרשת משפטים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים.

תוכן עניינים

1 נושאים בפרשה
2 הפטרה
3 ראו גם
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] נושאים בפרשה

קיימת מחלוקת מתי נאמרה פרשת משפטים, יש המייחסים אותה למשפטים שנאמרו במי מרה ויש שאומרים שנאמרה לאחר מעמד הר סיני שהתרחש בפרשה הקודמת, ויש שאומרים שיש כאן קיבוץ של חוקים שונים שנתקבצו לכאן למרות שנאמרו במקומות שונים.

הסמיכות בין ה'משפטים' - חוקים שנאמרו כאן ועוסקים בהלכות של בן-אדם לחברו לבין 'עשרת הדיברות' נועדו על מנת להדגיש את חשיבות של אותם מצוות 'בן אדם' לחברו.

פרשת משפטים עוסקת ברובה במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו. בין המשאר מפורטים בה דיני:

עבד עברי ואמה עברייה
רוצח, חובל בחברו או בעבדו, פוגע בחברו, מקלל חברו
דיני נזק שנגרם מממונו של אדם (ארבעה אבות נזיקין): שורו שנגח, בור שברשותו שנפל לתוכו אדם, אש שהבעיר אדם והזיקה לרכוש
דיני גנב, גזלן, ודין הבא במחתרת
ארבעה שומרים: דיני אדם שרכוש חברו מופקד בידו וניזוק
איסור עינוי אלמנה ויתום ואיסור הטיית משפט ולקיחת שוחד
דינים שונים, בהם דינים שבין אדם למקום, כגון איסור בשר בחלב
סקירה קצרה של שלוש הרגלים ושל מצוות שמיטה

בהמשך הפרשה הבטחה לבני ישראל שאלוהים יסייע להם בכיבוש ארץ ישראל, ואזהרה שלא ילכו אחרי עבודת האלילים של עמי הארץ.

אחר כך מובא לנו סיפור, השייך למעמד הר סיני, (לשיטת רש"י קטע זה שייך לפרשת יתרו) שבו מתואר כריתת ברית בין אלוהים ועם ישראל. משה בונה מזבח ומקריב קרבנות למרגלות הר סיני יחד עם אהרן וזקני ישראל. אחר כך הוא עולה אל הר סיני בפעם הראשונה לקבלת לוחות הברית, ושם ישהה בזמן אמירת עשרת הדברות ויירד לאחר 40 יום בזמן נתינת הלוחות הראשונים במעשה חטא העגל.

[עריכה] הפטרה

מפטירים בספר ירמיהו, פרק ל"ד, שם מתאר ירמיהו את דיני עבד עברי ונוזף בעם על שאינם מקיימים אותם. הפטרת משפטים נקראת רק בכרבע מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. בשאר השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים, ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש או "מחר חודש".