פרשת נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת נח היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ו' פסוק ט ומסתיימת בפרק י"א פסוק לב.

[עריכה] נושאים בפרשה

החלק הראשון של הפרשה עוסק בפרשת המבול שהביא אלוהים על העולם בגלל חטאי בני האדם ובעיקר חטא הגזל. נח, שהיה "איש צדיק תמים בדורותיו", נבחר להיות מי שישרוד את המבול עם משפחתו וייסד את האנושות החדשה אחרי המבול. הוא מצוּ‏וה לבנות תיבה שבה ישהו הוא, משפחתו ובעלי החיים במשך המבול.

המבול נמשך ימים רבים ומוחה את כל החיים מעל פני האדמה, פרט לדגים שלא הוכנסו לתיבה ונשארו בחיים. לאחר ארבעים ימים רצופים בהם ירד המבול, פסקו הגשמים ובמשך מאה וחמישים יום יבשו המים עד שנחה תיבת נח על הרי אררט. לאחר שנח לומד, באמצעות היונה ששולחה ולא שבה, שיבשה הארץ, הוא יוצא מן התיבה ומקריב קרבנות. אלוהים קובע סדר עולמי חדש: הוא מתיר לבני האדם לאכול בשר בעלי חיים, ומנגד מותיר על כנו את איסור הרצח של אנשים אחרים. הוא אף מודיע לנח שלא יביא מבול נוסף על העולם, וכאות להבטחתו זו הוא נותן את הקשת בענן.

נח נוטע כרם ומשתכר מן היין. חם בנו מגלה את ערוותו ומבשר על כך לשם ויפת, שמכסים אותו ומונעים את המשך ביזויו. בעקבות כך מקלל נח את וכנען בן חם שגילה לאביו את עובדת שכרותו של נח, ומברך את שם ויפת.

בהמשך הפרשה מפורטים צאצאי נח, שמהם התפתחו שבעים אומות העולם. אחר כך מסופר על דור הפלגה: כיצד בנו בני האדם את מגדל בבל, וכיצד העניש אותם אלוהים בבלילת לשונם ובהפצתם על פני כל הארץ. בהמשך באה רשימת עשרת הדורות שמנח עד אברהם.

בסיום הפרשה באה היכרות ראשונה עם משפחתו של אברהם, שבשלב זה עוד נקרא "אברם". מסופר כיצד החל אביו תרח ללכת מאור כשדים לארץ כנען, אך החליט להישאר בחרן ובסופו של דבר מת שם.

[עריכה] הפטרה

מפטירים בספר ישעיהו פרק נ"ד, החל מפסוק א. הספרדים מסיימים בפסוק י, התימנים בפרק נ"ה פסוק ג, והאשכנזים שם בפסוק ה. בהפטרה מזכיר הנביא את השבועה שנשבע אלוהים "מעבור מי-נח עוד על הארץ".

בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-32% מהשנים) פרשת נח נקראת בשבת ראש חודש וקוראים בה את הפטרת "השמים כסאי".

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה

• פרשת נח באתר BeitChabad.org.il.