פרשת האזינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת האזינו היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב פסוק א ומסתיימת באותו פרק בפסוק נב.

את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים - היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

[עריכה] נושאים בפרשה

ערך מורחב – שירת האזינו

פרשת האזינו ממשיכה את רצף הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.

לאחר השירה עוד שתי פרשיות קצרות: בראשונה מתואר כיצד קורא משה את השירה לבני ישראל ומתרה בהם פעם נוספת להקפיד לקיים את התורה. בשנייה מצווה אלוהים את משה לעלות להר העברים - הוא הר נבו - להשקיף על ארץ ישראל, ואז למות שם.

[עריכה] הפטרה

אם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה מפטירים בהפטרה המיוחדת לשבת שובה. אחרת מפטירים בשירת דוד, שמואל ב' פרק כ"א. התימנים מפטירים בספר יחזקאל, י"ז, כב - י"ח, לב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה