פרשת חוקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת חוקת (במקרא: חֻקַּת) היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק י"ט פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ב פסוק א, ויש בה 87 פסוקים.

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת חוקת ביחד עם פרשת בלק.

[עריכה] נושאים בפרשה

הפרשה נפתחת בסוגיה הלכתית ארוכה בעניין מצוות פרה אדומה והלכות טומאת מת. לאחר מכן מתחילה הפרשה לתאר את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים (בניגוד לפרשות האחרונות, שתיארו את האירועים בשנה השנייה):

פרשת מי מריבה: מרים הנביאה מתה, והעם מתלונן על מחסור במים. ה' מצווה את משה רבנו לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה, בכעסו על בני ישראל, מכה את הסלע ומוציא מים. ה' קובע שמשה ואהרון חטאו בפרשה זו, ולכן לא ייכנסו לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל - לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (כ', יב).
משה מבקש ממלך אדום לעבור דרך ארצו; מלך אדום מסרב ועם ישראל עוקף את ארץ אדום.
מת אהרון הכהן; אלעזר בנו יורש את תפקיד הכהן הגדול.
"הכנעני מלך ערד" נלחם בישראל; ישראל מנצחים ומחרימים את הערים שכבשו.
פרשת נחש הנחושת: העם מתלוננים שוב על המחסור במים ועל המן. ה' שולח נחשים המנשכים את העם. כדי להתגבר על הנחשים מצווה ה' את משה לעשות נחש מנחושת, "ושים אֹתו על נס; והיה כל הנשוך וראה אתו וחי" (כ"א, ח).
העם ממשיך במסע ומגיע לגבול ארץ מואב, ושר שם את שירת הבאר.
עם ישראל נלחם בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצח אותם.

[עריכה] הפטרה

ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"א פסוקים א-לג (התימנים מסיימים בפסוק מ). בהפטרה מתואר סיפורו של יפתח הגלעדי ומלחמתו בבני עמון. לפני המלחמה נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון ועוג המתוארת בפרשה.