פרשת שמיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת שמיני היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ט' פסוק א ומסתיימת בפרק י"א פסוק מז.

בשנה פשוטה קוראים את פרשת שמיני בשבת שאחרי חג הפסח.

בחלק מהשנים המעוברות קוראים את פרשת שמיני בשבת שאחרי פורים, ולפיכך קוראים בשבת זו גם את הפרשייה השלישית מ"ארבע פרשיות" - פרשת פרה. יש שנים מעוברות שבהן קוראים את פרשת "שמיני" בשבת שלפני ראש חודש ניסן, ואז קוראים בשבת זו גם את פרשת החודש, הפרשה הרביעית מארבע פרשיות.

[עריכה] תוכן הפרשה

חלקה הראשון של הפרשה עוסק באירועי היום השמיני שאחרי שבעת ימי המילואים, הוא יום חנוכת המשכן. בתחילה מתנהל האירוע כפי שנצטווה משה: אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה; משה ואהרן יוצאים לברך את העם; וה' מתגלה לבני ישראל. ואולם אז חורגים נדב ואביהוא בני אהרן מן הציווי, ונכנסים לאוהל מועד כדי להקטיר קטורת שלא נצטוו להקטיר אותה. מלפני ה' יוצאת אש ואוכלת אותם. אהרן ובניו הנותרים מקבלים הוראות מיוחדות כיצד להתנהג במצב זה, ונאסר עליהם להתאבל. סדר היום ממשיך להתנהל, אך חלה בו אי-הבנה נוספת בין משה ובין אהרן ובניו בעניין אכילת קרבן החטאת.

בחלק השני של הפרשה מופיעים כל דיני המאכלות האסורות, ומפורטים החיות, הבהמות, העופות והדגים האסורים באכילה. בנוסף מופיע פירוט קצר של דיני טומאה וטהרה.

[עריכה] הפטרה

מפטירים בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד המלך. קוראים בספר שמואל ב', מפרק ו' פסוק א. הספרדים מסיימים בפסוק יט, התימנים בפרק ז' פסוק ג, והאשכנזים בפרק ז' פסוק י"ז. אם קוראים את אחת מארבע הפרשיות, מפטירים בהפטרה המיוחדת לה.