פרשת כי תבוא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת כי תבוא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ט פסוק ח. פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע.

[עריכה] נושאים בפרשה

הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. מפורטות מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות, ואחר כך בא סיכום קצר של הנאום.

לאחר מכן מתואר הטקס שנצטוו בני ישראל לקיים עם כניסתם לארץ ישראל, ועיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי יש להקים מזבח ולקיים מעמד בהשתתפות העם כולו, חלקו על הר גריזים וחלקו על הר עיבל, ובמעמד זה נאמרות אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים.

בהמשך הפרשה באה פרשת הברכות והקללות: תיאור קצר של הברכה שתבוא על העם אם ישמרו את המצוות ותיאור רחב ומפורט הרבה יותר של הצרות והפגעים שיבואו עליו אם לא יקיים אותן. שיאן של הקללות הוא בחזרת עם ישראל לעבדות במצרים.

בסיום הפרשה מופיעה סקירה היסטורית קצרה על קורות יציאת מצרים, ההליכה במדבר סיני וכיבוש עבר הירדן המזרחי.

[עריכה] הפטרה

ההפטרה של פרשת כי תבוא היא השישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס', פסוקים א-כב ("קומי אורי").

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שיעורון (3 דק') על פרשת "כי-תבוא" - וידאו

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה